דיוויד אנתוני, מנהל קרן 21 Ventures: סטארט אפ זה כמו לצאת למארב בלבנון

"הצעתי למשקיעים שלי להפסיק להשקיע בארה"ב ולהשקיע רק בישראל. השוויים של חברות סטארט אפ בארה"ב גבוהים מדי, וכך גם משכורות העובדים". הציטוט הנ"ל שייך לדיוויד אנתוני, אחת הדמויות הפחות ידועות בתעשיית ההון סיכון הישראלית.



אנתוני הוא מנהל קרן ההון סיכון 21 Ventures, שמתכננת להשקיע כ-20 מיליון דולר בחברות סטארט אפ ישראליות ב-2008, לאחר שבעבר השקיעה 16 מיליון דולר בחברות כחול-לבן. לפני כשבוע הודיעה הקרן על השקעה בחברת הדס. בקרן מושקעים 30 משרדי משפחה (Family Offices), חלקן משפחות יהודיות עשירות.



אנתוני מציין כי לאהבה ולהערכה שלו לישראל אין שום משקל בהחלטה להשקיע כאן. "אני לא משקיע מסיבות ציוניות. הסיבה שאני משקיע בישראל ולא בהודו, סין או רוסיה, למשל, היא ששם אין הגנה על הקניין הרוחני. שנית, ישראל היא מדינה קטנה ונחמדה. בחמישה ימים אני יכול לפגוש 200 יזמים שמגיעים אלי למשרדים מחיפה והרצליה".



לא מעט מנהלי קרנות הון סיכון סבורים שהעתיד נמצא במזרח.



"בהון סיכון אוהבים לחשוב שהם יודעים הכל. לו היינו יודעים הכל, היינו מהמרים על דבר אחד בלבד - ומצליחים. אבל אין דבר כזה. אנחנו מנחשים ניחושים מלומדים, ואני חש שישראל היא המקום הטוב בעולם להשקעה במהנדסים ומדענים. אין לי עניין בסין והודו. אם השוק ישתנה ונגיע למצב של 99' (ימי טרום הבועה, אז המריאו השוויים של חברות סטארט אפ - ג"ג), אפסיק. כרגע נוצר פער שמאפשר לי להשקיע בחברות ישראליות".



על איזה פער אתה מדבר?



"כרגע אין מספיק הון לחברות שמסיימות את תקופת החממה ונמצאות לפני גיוס מקרנות הון סיכון. בהן אני משקיע. בנישה הזו אין תחרות בישראל. ההשקעה שלי היא בשלב הסיד, אך בחברות שכבר יש להן הזמנה מלקוח או שניים".



אנתוני לא החל את הקריירה שלו כמנהל קרן הון סיכון טיפוסי. הוא גדל בניו יורק, ובתחילת דרכו המקצועית עבד כיועץ וביצע ניתוחי שוק. הוא הדריך יזמים, אך לא היה יזם בעצמו. הוא ביקש להיהפך לעצמאי, והקים ב-1996 מגזין שהתמחה בפרופילים על כוכבי בידור.



פאף דאדי היה הבוס



"רציתי לבנות מותג כפי שמרתה סטיוארט בנתה לעצמה מותג", הוא אומר. את החברה שהקים מכר ב-1998 ללא אחר מאשר כוכב ההיפ-הופ פאף דאדי. "עבדתי בעבורו במשך שנתיים, וכשהחוזה הסתיים במארס 2000 והנאסד"ק היה בשחקים, חשבתי לעצמי: מה אני רוצה לעשות? פניתי למשקיעים במגזין והצעתי להם להשקיע בעבורם בחברות טכנולוגיה. ביוני 2000 השוק החל לקרוס, והמשקיעים ביקשו ממני עזרה כדי שאחלץ את החברות שלהם. הסכמתי ואמרתי להם, אתם צריכים לשלם לי רק אם נגיע לאקזיטים. בסופו של דבר, שתי חברות מתוך שש יצאו לאקזיט".



איך החלה ההיכרות עם ישראל?



"ב-2003 הגעתי לישראל כי קראתי שיש כאן אנשים וחברות טכנולוגיות מבריקות. לא הכרתי אף אחד, אז התקשרתי לכמה אנשים ואמרתי שאני רוצה להכיר כמה חברות מתאימות להשקעה. מהר מאוד הבנתי שיש כאן הזדמנות גדולה בגלל התפוצצות הבועה".



מדוע הזדמנות גדולה?



"באמריקה ההיסטוריה של ההון סיכון נמשכת על פני 50 שנה. בישראל התעשייה החלה רק בתחילת שנות ה-90. הישראלים לא היו רגילים לבועה, ולכן המצב שנוצר כאן היה גרוע יותר. לא מעט אנג'לים שהשקיעו בתקופת הבועה הפסיקו. גם קרנות הון סיכון הפסיקו לעשות השקעות סיד והשקעות מוקדמות - מה שהותיר פער גדול בהשקעות בתעשייה. החלטתי אז להשקיע בישראל. יש כאן מהנדסים טובים והכשרה צבאית. בעיני סטארט אפ הוא כמו יחידה קרבית".



באיזה מובן?



"בסטארט אפ אתה צריך לסמוך על כמה אנשים שהולכים איתך יחד, כשלכל אחד האחריות שלו. אותו דבר קורה ביחידה קרבית. אם אתה הולך למארב בלבנון עם חמישה חברים, אתה חייב לסמוך על כל אחד מהם. מה זה בעצם סטארט אפ? ללכת למלחמה מול חברות גדולות. אם אין לך המנטליות ורוח הקרב, אתה בבעיה. בישראל, כשיש בעיות בחברה, מנסים להתגבר עליהן. בארה"ב כשישנן בעיות, העובדים פשוט עוברים לחברה הבאה".



מה ייחודי בקרן שלך לעומת קרנות הון סיכון אחרות?



"אני לא גובה דמי ניהול, אלא נוטל 20% מהרווחים כשיש אקזיט. הצוות של הקרן מונה חמישה אנשים שעובדים בשביל החברות שבהן אנו משקיעים. אנחנו מלכלכים את הידיים ומוכנים למכור בעבורן. בנוסף המשקיעים שלנו, משרדים משפחתיים ואנג'לים, לא רק שמים כסף, אלא גם מאפשרים גישה לכל המקורות שלהם. הם נותנים כל מספר טלפון שמבקשים מהם ומבצעים היכרויות - חלקן עם מנכ"לים בכירים של חברות המופיעות בדירוג פורצ'ן 500".



באילו תחומים אתם משקיעים?



"אנו משקיעים באבטחה פיסית, תוכנות לסלולר וקלינטק. אנחנו חושבים שזה מתאים לכישרון הישראלי: אבטחה בגלל הצבא, תחום האפליקציות הסלולריות בגלל הניסיון הרב וקלינטק משום שלישראל אין משאבים טבעיים. כשאני מתכנן להשקיע בחברה, אני שואל את עצמי שלוש שאלות: האם זה אמיתי? האם זה שווה את זה? ואיך מנצחים? ברגע שיש לך תשובות לשלוש השאלות האלו - אתה יוצא לעבוד".