צו עיקול זמני על נכסי מרדכי יונה

בית המשפט המחוזי בירושלים הוציא צו עיקול זמני על נכסיו של מרדכי יונה, לרבות המטלטלין המצויים בביתו שבירושלים וכל הכספים והזכויות הרשומות על שמו.

בכך קיבלה השופטת נאוה בן-אור את בקשת חברת סולל בונה, שיוצגה על ידי עוה"ד אפרת רנד, דנה יאראק, וליטל חזקלו ממשרד מ. פירון, שטענה כי מרדכי יונה חתם על ערבות אישית לטובתה לכיסוי חובות של חברות מקבוצת חפציבה כלפיה, בסכום העולה על 12 מיליון שקל.

סולל בונה טענה בבקשה כי לנוכח התמוטטותה של קבוצת חפציבה, אשר בשליטת מרדכי ובנו בועז יונה, מצבו הכלכלי של מרדכי יונה הינו בכי רע, זאת משום שהחברות חייבות לו ולבנו סכומי עתק העולים על 50 מיליון שקל.

בבקשה נטען כי בית מגוריו של מרדכי יונה אינו רשום על שמו אלא על שם חמותו ז"ל, וכי גם הרכב בו הוא נוסע אינו רשום על שמו, אלא על שם בנו בועז יונה.

השופטת קיבלה את טענות סולל בונה. היא ציינה כי מתצהיר של חוקר פרטי שצירפה סולל בונה לבקשתה, התברר כי נכסי מקרקעין שלמרדכי יונה זיקה ממשית אליהם, אינם רשומים על שמו או שרשומות לגביהם הערות אזהרה שונות. עוד התברר כי למרדכי יונה זיקה לחשבונות בנק רבים ולמספר רב של חברות.

השופטת קבעה כי "התנהלותו של המשיב ביחס לנכסיו, כמו גם הנסיבות האופפות את התמוטטותה של קבוצת חפציבה, מבססות כראוי את הבקשה".

במקביל להגשת הבקשה לעיקול, הגישה סולל בונה תביעה כספית על סך של 12.5 מיליון שקל נגד מרדכי יונה. בבבקשה טענה החברה כי היא מחזיקה בצ'קים של חפציבה שחתומים על ידו, אשר לא נפרעו, בסכום של כ-11 מיליון שקל. הצ'קים ניתנו בדצמבר 2006, ומקורם בהסכם לביצוע שירותי בנייה בנוגע ל-278 יחידות דיור בקרית ספר, שנחתם בין סולל בונה לחברת חפציבה (תמרבו) הולדינגז (שלגביה ניתן השבוע צו הקפאת הליכים - נ.ר.).

לטענת סולל בונה, החל מחודש יוני 2007 הפסיקה חפציבה לכבד את הצ'קים. לדבריה, מרדכי יונה מסר את הצ'קים בשם חפציבה תוך שידע או שהיה עליו לדעת, כי הצ'קים לא ייפרעו. בהתנהגותו זו, טוענת סולל בונה, הפר מרדכי יונה את חובותיו כלפי סולל בונה, ולכן יש להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את מרדכי יונה בחובה של חפציבה כלפיה.