לראשונה בישראל הוקם קונסורציום חדש בתחום ה-Cleantech לפיתוח טכנולוגיות מים, פרי יוזמת חברת יישום והאוניברסיטה העברית. בתחילת השבוע התכנסו נציגי אקדמיה ותעשיית המים בישראל באוניברסיטה העברית ל"פגישת התנעה" של קונסורציום חדש לפיתוח יכולות טכנולוגיות לבקרה ודיכוי של בעיית הביופאולינג (Biofouling) במערכות טיפול ואספקת מים. המדען הראשי אישר לקונסורציום תקציב לשלוש שנים כשבשנת הפעילות הראשונה אושרו כ-15 מיליון שקל.
"פגישת ההתנעה" התקיימה במעמד אילן פלד, ראש מנהלת תוכנית מגנ"ט של משרד התמ"ת ונציגי הקונסורציום: נטפים, מקורות, GES, אטלנטיום, עמיעד, ארקל ו-BPT, חוקרי האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר אילן, הטכניון, המוסד לחקר הימים והאגמים ואוניברסיטת באר שבע.
המטרה העיקרית בהקמת הקונסורציום היא מציאת פיתרון טכנולוגי יעיל ואפקטיווי לבעיית הביופאולינג - יצירת רובד חיידקי במערכות המים שהורס ומשבית את מתקני התפלת המים. המחסור העולמי במים הולך וגדל, והתפתחויות והצלחות טכנולוגיות בפיתוח מקורות מים חלופיים מצביעות על חלון הזדמנויות עסקי עבור חברות רבות ברחבי העולם.
אך אחת הבעיות המונעות כיום שימוש נרחב בטכנולוגיות חדישות ומפותחות להתפלה ולסינון היא הביופאולינג, הגורם לירידה בתפקוד וביעילות צנרת המים, לעלייה בדרישות האנרגיה, להשבתת מתקנים ולהשקעות גבוהות הנדרשות לשיקומם - כל אלה הופכים את האופציה להפקת מים חלופיים ללא כדאית מבחינה כלכלית.
על פי הערכות Journal of the Human Environment, מגיעים נזקי הביופאולינג ברחבי העולם למיליארד דולר לשנה בממברנות ומסננים ו-15 מיליארד דולר לשנה - בצנרת, מתקני קירור בתעשייה, השקיה ותחנות כוח.
נאוה סברסקי סופר, מנכ"לית יישום, החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית: "טכנולוגיות חדשות בתחום ה-Cleantech הן מהתחומים הבוערים בשוק העולמי ותעשיית המים הישראלית היא מהמובילות בעולם. אנו שמחים על שיתוף הפעולה החדש שנוצר בין האקדמיה לתעשייה, שיאפשר מציאת פתרונות לבעיה המחריפה של התפתחות הביופאולינג וכן יאפשר הוצאה לפועל של מחקר אקדמי".
הוקם קונסורציום חדש בתחום ה-Cleantech לפיתוח טכנולוגיות מים, פרי יוזמת חברת יישום והאוניברסיטה העברית
TheMarker
16.8.2007 / 16:59