אולי הבנקים ירוויחו מהמשבר: בכיר במערכת הבנקאות - ההלוואות לעסקים מתייקרות

מי אמר שמשבר האשראי רע לבנקים? אחרי שבשלוש השנים האחרונות סבלו הבנקים מתחרות עזה מכיוון שוק ההון - שרכש אג"ח של חברות והיווה תחליף לאשראי הבנקאי - בשבועות האחרונים, בלית ברירה, חוזרים בעלי העסקים לבנקים.



"אנחנו כבר מרגישים גידול בביקוש לאשראי לטווח קצר של חברות, ומעריכים שבקרוב יגדל גם הביקוש שלהן לאשראי לטווח ארוך", אמר בסוף השבוע שעבר מנהל אשראי עסקי של אחד הבנקים הגדולים ל-TheMarker.



ההערכה של אותו מנהל היא כי הגידול בביקוש יתבטא בייקור הריביות. "בשנים האחרונות הבנקים נתנו לחברות הגדולות אשראי שהיה יקר ב-1% מעלות הכסף של הבנק (מרווח). כבר כיום יש עלייה של 20% במרווח, וההערכה היא שהמרווח יגדל בחודשים הקרובים ל-1.6%, שהיא רמת המרווח של הבנקים לפני שלוש שנים".



בשנים האחרונות חוללו הגופים המוסדיים המקומיים מהפכה, וכמעט השתלטו לגמרי על שוק האשראי העסקי. בתחילת העשור רכשו מדי שנה קופות הגמל, קרנות הפנסיה, חברות הביטוח וקרנות הנאמנות אג"ח קונצרניות בכמה מיליארדי שקלים בודדים בלבד. ואולם ב-2005 זינקו גיוסי האג"ח ליותר מ-50 מיליארד שקל, ובשנתיים האחרונות התקרבו הגיוסים לרמה של 100 מיליארד שקל. הגיוסים האלה באו על חשבון מערכת הבנקאות, שצמיחת תיק האשראי העסקי שלה פחת באופן משמעותי. אם בתחילת העשור יותר מ-60% מהאשראי השנתי השותף ניתן בידי מערכת הבנקאות, בשנים האחרונות פחת חלקה של המערכת הזו לרמה של 15%-20%.



כעת, בעקבות משבר חפציבה ומשבר האשראי הגדול המתפתח בארה"ב, נסגרה הדלת של שוק ההון, והגופים המוסדיים והחברות נאלצות לחזור לבנקים. "התיאבון של המשקיעים לאג"ח ירד, ורואים את זה בתשואות האג"ח שזינקו. עכשיו החברות שתיכננו לממן את עצמן באמצעות שוק ההון נאלצות לשוב לבנקים", אמר בסוף השבוע אנליסט הבנקים של כלל פיננסים, יובל בן-זאב.



תיק אשראי של כ-370 מיליארד שקל



"במצב של מחנק אשראי, לבנקים הגדולים יש יתרון, מכיוון שלהם יש את עתודות המזומנים הגדולות ביותר במערכת", אומר בן-זאב. תיק האשראי של מערכת בנקאות נאמד ב-350-370 מיליארד שקל, כשחלק ניכר ממנו מהווה אשראי לזמן קצר המתחדש מדי כמה חודשים. עלייה של 0.5% בריבית על האשראי העסקי משמעותה תוספת הכנסה של מאות מיליוני שקלים למערכת מדי שנה.



כדי להישאר במשחק נאלצו הבנקים להפחית את הריבית שהם גובים מהלווים. ואולם בחודש האחרון מתברר שלא רק למחיר יש חשיבות. "זה נכון שבעבר נאלצנו לרדת במחירים, אבל לא הסכמנו להתפשר על הבטוחות", אומר המנהל. ואכן, כשהתפוצצה פרשת חפציבה התברר כי בעוד הבנקים שנרשמו כנושים מובטחים במרבית הנכסים יסבלו מהפסדים נמוכים, איגרות החוב של החברה שנרכשו בידי המשקיעים המוסדיים לא היו מגובות בבטוחות, מה שאומר ש-300 מיליון השקל יישארו על הנייר. מנגד, בבנקים מתכוננים עכשיו לחגיגה הגדולה. "לא הוצאתי הנחיה להקשיח את מדיניות האשראי שלנו, או לעצור אשראי בגלל המשבר, מכיוון שמדיניות האשראי שלנו היתה קשוחה גם בימים שהשוק התפרע. המשבר היה צריך לבוא, וטוב שהוא בא מוקדם, מכיוון שכך ההשלכות שלו ממותנות והפגיעה במשק תהיה מוגבלת".