לפחות 20% מכלל העובדים במשרדי הממשלה מועסקים באמצעות קבלני כוח אדם חיצוניים או חוזים מיוחדים ואינם נחשבים עובדי מדינה. שיעורם גבוה פי שניים או יותר מאשר במדינות אירופה, אך לנציבות שירות המדינה אין כל מידע לגבי מספרם ותנאי העסקתם והממשלה אף לא בדקה אם העסקתם בצורה זו זולה יותר מאשר קליטתם כעובדים מן המניין.
המידע נמסר בדו"ח שהכין מרכז המחקר והמידע בכנסת לבקשתה של ח"כ שלי יחימוביץ (עבודה). הדו"ח בחן את צורות ההעסקה ה"לא סטנדרטיות" בהן משתמשים משרדי הממשלה - באמצעות חברות כוח אדם, קבלני שירותים, עמותות, חברות מיקור חוץ והסכמי העסקה עם נותני שירותים כמו רואי חשבון, פסיכולוגים ויועצים. זו הפעם הראשונה בה נמסרים נתונים על היקף העובדים שלא מן המניין בשירות המדינה.
הדו"ח מצא כי שיעורם של העובדים שאינם עובדי מדינה נע במשרדי הממשלה בין 8% ל-35%. על אף שהטיעון העיקרי לאימוץ שיטות העסקה אלה הוא יעילות כלכלית, בדו"ח נכתב כי "מבירורים שערכנו, שום גוף ממשלתי לא ערך בחינה מקיפה של היעילות הכלכלית של שיטות העסקה הכרוכות ברכישת כוח אדם חיצוני".
משרדי ממשלה סירבו למסור מידע
עוד התברר לעורכי הדו"ח, כי נציבות שירות המדינה אינה מחזיקה מידע על עובדים אלה - למרות שלפי החלטת הממשלה, כל משרד אמור לדווח לנציבות מדי חצי שנה על מספר עובדי הקבלן שהוא מעסיק וההוצאות הכרוכות בכך. בשל כך מתבסס הדו"ח על נתונים שסיפקו עשרה מ-17 משרדי הממשלה, שאליהם פנתה החוקרת מיכל טביביאן-מזרחי.
משרדי הביטחון, הגנת הסביבה, החקלאות, המדע והחוץ התעלמו מהבקשה לנתונים או סירבו למסור מידע. משרדי התיירות והתחבורה הבטיחו למסור נתונים, אך לא עשו זאת עד לכתיבת הדו"ח בחודש שעבר. חלק מהמשרדים הודו שהמידע שסיפקו חלקי ואחרים נתנו תשובות מעורפלות. כך נמסר ממשרד הבריאות שהוא מעסיק יועצים "רבים". כותבי הדו"ח מעריכים שחלק מהמשרדים מסתירים במודע את היקף ההעסקה החיצונית ואילו לאחרים חסרים נתונים מרוכזים.
משרד הרווחה היה היחיד שעמד לרשותו מידע מסודר על היקף ההעסקה החיצונית בשורותיו: 809 עובדים, שהם 22.5% מהעובדים. נתון זה אינו כולל עובדי ניקיון ואבטחה אלא מטפלות, מדריכים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ועוד. הוא כולל גם חוקרי נוער ומפקחים על מעונות לזקנים, שלפי החוק אמורים להיות עובדי מדינה.
השיעור הגבוה ביותר של עובדים חיצוניים מועסק במשרד השיכון - 35% מ-1,145 עובדיו, שרובם מאבטחים במזרח ירושלים. במשרד הפנים מהווים עובדי קבלן כ-31% מהמועסקים, בהם כ-600 יועצים חיצוניים המבצעים, בין השאר, ביקורות חיצוניות ברשויות מקומיות. משרד הבריאות מסר ששיעור עובדיו החיצוניים מגיע ל-11%, אבל הדו"ח מעריך שזהו אומדן חסר.
עוד גילה הדו"ח שרבים מעובדי הקבלן מועסקים בתנאים אלה שנים ארוכות. כך למשל, 75% מעובדי המחשוב במשרד החינוך, המועסקים ע"י חברה חיצונית, עובדים בתפקידיהם יותר מ-5 שנים.
בהשוואה בינלאומית נמצא שבמדינות המערב מגיע שיעור ההעסקה בהסדרים "לא סטנדרטיים" בכל המשק לכל היותר ל-14% ובמדינות מסוימות - ביניהן בלגיה, ספרד וצרפת - חל איסור ליישמו בשירות המדינה. גם במדינות האיחוד האירופי מתרחבת מגמת ההעסקה של מועסקים אלו, אך רובם מועסקים בענפי התעשייה והשירותים ולא בשירות המדינה.
נראה כי במרבית המקרים תנאיהם של עובדי הקבלן בישראל נפגעים בשל צורת העסקתם, אם כי במקרים מסוימים נותני שירותים מגיעים לשכר שלא היו יכולים לקבל כעובדי מדינה. הדו"ח מסכים, כי ההעסקה החיצונית מעמיקה את אי השוויון ומצמצמת את שיעור העובדים המאורגנים.
לראשונה נחשפו הנתונים: מעל חמישית מעובדי משרדי הממשלה הם עובדי קבלן
רותי סיני
19.8.2007 / 8:53