מאת ענת רואה וכרמל בן-צור
זה שנים ארוכות לא היתה מערכת המשפט נתונה תחת כזו מתקפה, ביקורת והצעות לרפורמות וייעול העבודה. במרכז המאבק עומדים שר המשפטים דניאל פרידמן ונשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש.
מי שעד עכשיו צפה בשקט מהצד הוא מנהל בית המשפט, השופט משה גל, שנתמנה לתפקיד לאחר שביניש הראתה את הדרך החוצה למנהל הקודם, בעז אוקון. גל נכנס לתפקיד כמסומן על ידי רבים בקהילה המשפטית כעושה דברה של ביניש. ואולם, בינתיים מתברר שהוא אינו מתכוון להעביר את כהונתו כמנהל ללא מעש ופועל במרץ ליצירת שינוי בתוך המערכת הסוערת.
מהי דעתך על מצבה של מערכת המשפט הישראלית כיום?
"אני לא רוצה להיכנס לשאלות במחלוקת כמו פרידמן וביניש. מערכת המשפט סובלת מבעיות קשות שאני מכנה אותן הזנחה של שנים על שנים. לאורך כל שנות המדינה מערכת המשפט היתה בעדיפות נמוכה, הן מבחינת כוח אדם מינהלי והן מבחינת כוח אדם שיפוטי (כמות השופטים).
"אני באמת חושב שמערכת המשפט כיום, כמו שהיא מתפקדת, בחו"ל מסתכלים עלינו די בקנאה, ובפליאה. על השיטה, על רמת הצדק, על כמות פסקי הדין. כשנמצאים בחו"ל מבינים איזו הערכה יש לרמת המשפט בישראל ואין הרבה מערכות שזוכות לכזו הערכה בעולם".
"כלים של המאה ה-19"
במה באה לידי ביטוי העדיפות הנמוכה שקיבלה המערכת המשפטית?
"הזנחה. שנים התרגלו במשרד האוצר שמערכת המשפט פועלת מצוין אם נותנים לשופט נייר, עיפרון ושולחן - והצדק נעשה. לא הבינו שצריך תקציבים. אני חושב שמערכת המשפט לדורותיה טעתה. היא קיבלה כל מה שנתנו לה בכל תנאי.
"התוצאה מאוד קשה. השופטים עובדים קשה מאוד, הם שומעים משפטים חמישה ימים בשבוע, לא נשאר זמן מובנה להכנת תיקים ולקריאת מאמרים ופסקי דין של אחרים. "שופטים עובדים יומם וליל ולמרות המאמץ העצום, הציבור אינו מרוצה - ובצדק. אותי הטריד למשל שאין לשופט מזכירה. אם הוא צריך להתקשר למוסך, הוא מתקשר בעצמו. ואם המוסך מתקשר אליו, הוא עצמו עונה, אלא אם כן המתמחה עבר שם במקרה וענה לשיחה. גם קפה, אם יש לשופט אורחים, זה על חשבונו.
"לפי מחקר שקיבלנו באחרונה, בעולם המערבי לשופט יש מחצית התיקים שבישראל. וגם שם הם עמוסים. בישראל לא יעילים, ואני לא טוען אחרת. למערכת המשפט לא היה זמן, בגלל העומס, לטפל בבעיות הארגוניות-ניהוליות. אנו יושבים בתיקים של המאה ה-21 עם כלים של המאה ה-19. כל סדרי הדין, הראיות, אינם מתאימים למאה ה-21".
מה היית משנה כדי להתאים את האופן בו מערכת המשפט פועלת למציאות בשטח?
"למשל, הזכויות הדיוניות. העובדה שחקירה נגדית אינה מוגבלת בזמן, עורך דין יכול לחקור כמה שהוא רוצה. ניקח משפט שיש בו 25 נאשמים ו-25 עדים. זה עשרות שנות שפיטה. ואם זה הרכב, אלה שופטים שיוצאים מהמערכת לשנים על שנים.
"לדוגמה, המעבר לתצהירים במקום עדויות, הוא דבר שקרה מכוח איזו אינרציה, זה לא נולד מתוך תובנה ניהולית סדורה. וכיום המצוקה היא קשה מאוד. כרגע יש לנו 17 שופטים חדשים ותקנים ל-85 שופטים לשנים הקרובות. "לא חלמתי שנקבל כזו תוספת, וזה ישפיע, ודאי, אבל אני צריך פי שבעה או פי שמונה. צריך להכפיל את מספר השופטים. לשופט בישראל יש במלאי 2,250 תיקים, בעולם המספר הוא 1,200-1,300.
"איך נולד בית המשפט במחוז מרכז? לתל אביב היה צריך להוסיף שופטים ולא היה איפה להושיב אותם. התעוררה השאלה איך נשכור מבנים וקפצנו כמוצאי שלל רב על הרעיון להקים בית משפט למחוז מרכז. זו פעולה שנובעת מאילוץ.
"מערכת בעומס כזה משולה למשאית שיכולה לשאת 100 טון ויש עליה 400 טון. גם אם נוריד 100 היא לא תזוז. זה המצב של העומס בבית המשפט. פתרונות כמו הטלת אגרות, הוצאות יותר גבוהות - אלה כלים בשוליים, שלא פותרים את הבעיה".
אחת התופעות שמסתמנות היא שיותר ויותר שופטים פורשים לפני גיל 70, ברגע שצברו את מלוא זכויות הפנסיה שלהם, ולעתים אף לפני כן. האם זהו כישלון של המערכת?
"השופטים עובדים קשה מאוד ובחדווה גדולה, אבל אין ספק שהעומס מתיש ולא אחת אנחנו מוצאים שופטים שפורשים מוקדם יותר בגלל העומס. יש עומס גדול מאוד, יש שחיקה גדולה מאוד. זו עבודה מאוד קשה. אמנם השכר הוא הגבוה במגזר הציבורי, אבל כל שופט ממוצע היה משתכר בחוץ פי שלושה-ארבעה. כשהגעתי לפני 20 שנה למערכת השיפוטית, הפסדתי 20 אלף שקל לחודש.
"לכן יחסית למצב, התוצאות של מערכת בית המשפט בסופו של דבר הן טובות. אני רואה שב-2006-2007 כמות התיקים שהוגשה גדלה אך המלאי קטן. מישהו עשה את העבודה הזו, היא לא באה לבד".
בשנתיים האחרונות הצטברו לא מעט פרשות בהן היו מעורבים שופטים. האחרונה שבהן היא פרשת השופטת דליה מארק-הורנצ'יק שנחקרה בחשד להפרת אמונים. האם זה לא מכתים את דימוי המערכת וגורם לתחושה שיש בעיה באיכות השופטים?
"קודם כל - וכמו שאמרה נציבת תלונות הציבור על שופטים, טובה שטרסברג כהן - ברגע שיש בעיה עם שופט, זה כמו טיפת דיו בכוס, וכל הכוס הופכת כחולה. איני מסכים שיש בעיה באיכות השופטים. מערכת המשפט בישראל היא מדהימה ברמת היושר והאינטגריטי של השופטים. מעולם איש לא ניסה להשפיע על תוכן ההכרעה השיפוטית, ובזה אנחנו צריכים להיות מאוד גאים. הביקורת מופנית רק כלפי העניינים המנהליים ולא בתוכנם של דברים. מתי שמענו על הרשעה בשוחד של שופט? מעולם לא".
יש תחושה בקרב עורכי הדין, שישנה בעיה מאוד גדולה עם הדרך שבה מתמנים כונסים ומפרקים בבית המשפט. התחושה היא שהרבה פעמים השופטים ממנים את אותם עורכי דין שנחשבים אהודים עליהם. האם אתה מתכוון להסדיר את הנושא הזה?
"דיברתי עם יורי גיא רון (ראש לשכת עורכי הדין) שנעשה בעניין זה צדק. זה לא תקין בעיני שהבנק שיש לו משכנתא משמש גם ככונס הנכסים. אני מקווה שנפתור את הבעיה הזו.
"נגיד שאת שופטת ואת צריכה עכשיו מהר למנות כונס נכסים, את מי תמני? אני הייתי ממנה מתוך רשימה מצומצמת. כשהייתי צריך למנות מומחה שייתן חוות דעת רפואית במשפט, היתה לי למשל קבוצה של רופאים בשירות האורטופדי שאני סומך עליהם. "אני מבין שצריך לתקן את זה, אבל זה לא נובע מחוסר יושרה של השופטים שעובדים במערכת. השופט מכיר שלושה עורכי דין טובים, הוא יודע שהם יעשו היטב את העבודה הזו, הוא יודע שיעשו אותה ביושר והוא יודע שהוא יכול לסמוך עליהם - אז הוא ממנה אותם לתפקיד".
אתה אומר ששופטים ממנים עורכי דין רק משיקולים מקצועיים, אבל הראיה היא שבכל האירועים החברתיים האחרונים שערכו עורכי דין, השופטים מתייצבים. עשרות שופטים, למשל, הוזמנו ורצו לבוא לבר מצווה שערך עו"ד אילן בומבך לבנו.
"אני חושב שאם הייתי הולך זה לא היה פגום. היתה פנייה של שופטים לוועדת האתיקה והיא אמרה שאם הקשר נוצר לפני המינוי כשופט, אז הם יכולים ללכת. החיים המודרניים הם יותר קשים, להיות כיום שופט זה יותר קשה מפעם. כיום הכל שקוף, ולכן יכולים כיום לדעת במדויק מה הפגמים.
סטופר לעורכי דין
שר המשפטים מנסה להכניס שינויים בדרך שבה מתמנים שופטים, מה דעתך על כך?
"אין לי בעיה עם הדרך שבה מתמנים שופטים במערכת, ואני לא נכנס לזה, ששר המשפטים ונשיאת העליון ישברו את הראש ביניהם.
"אני חושב שצריך בעיקרון לתת קידום בתוך המערכת, ששופט יתמנה לבית משפט שלום ואם הוא טוב, הוא ילך למחוזי, ואם הוא מצוין, אז הוא ילך לעליון. כיום בעיקרון צריך למנות גם עורכי דין כדי שתהיה תחושה של יותר מעורבות". האם אתה מקבל את התפישה שעורך דין שמתמנה לשופט יוכל להבין טוב יותר ללבם של עורכי הדין?
"אני חושב שלא, אבל צריך שיהיה גיוון. הציבור רוצה את זה ואין הצדקה להתעמת אתו. גם כך קשה לנו מאוד לגייס עורכי דין לבית המשפט המחוזי. בשלום הם צעירים מדי, העליון יוקרתי והם מסכימים לבוא. אלה שמתאימים למחוזי, אינם רוצים לבוא. זה לא פשוט ולא קל מבחינת המחיר".
בעיית המערכת: תביעות מנופחות
האם מערכת המשפט ישראלית עושה צדק?
"השאלה היא מה זה צדק? ניקח למשל את אברהם, שהוא עני מרוד, אין לו כסף, ויש לו שבעה ילדים, הורים חולים, ופרנסתו היא בסבלות. והוא מוביל את הארגז שלו, מזיע כולו, ופוגע במרצדס של השכן. האם הוא צריך לשלם על הסדק שהוא גרם למרצדס? אם הייתי אומר לך את אלוהים, את תחליטי, מה היית קובעת? זו בעיה קשה מאוד לקבוע מה זה צדק.
"יש חברות שאצלן להרוג אישה בוגדת - זה צדק. יש לנו חוק, והצדק המודרני זה שמיישמים את החוק באמצעות שופטים ללא משוא פנים, משפט הוגן ותוך הזדמנות לצדדים להשמיע את דברם.
"אני לא שולל את האפשרות שבעתיד נאמר לכל בעל דין מה הזמן המוקצב לו. בדיוק כמו שאתה נכנס למשרד עורכי דין ואתה יודע שיש לך זמן מוקצב. זה מחייב שינוי חקיקה ושינוי תפישה, אבל קודם כל שינוי חשיבה".
האם התחרות בקרב עורכי הדין גורמת להם להגיש תביעות סרק, רק כדי שתהיה להם פרנסה?
"תמיד הוגשו תביעות סרק, כיום אולי קצת יותר, אבל זה לא מקור העומס. תביעת סרק אפשר לסלק מהר. הבעיה היא תביעות מנופחות, כמות התיקים והיעדר כלים מתאימים להתמודד אתם. כיום כל תיק זה ארגזים על ארגזים. המסה של התיקים הגדולים יוצרת את הנטל הגדול ביותר. תיק פשע מאורגן נכנס - ושלושה שופטים מחוזיים יוצאים מהמערכת".
מאחורי הקלעים שופטים לא פעם מרכלים, משמיצים או תוקפים אחד את השני, ברמה שיכולה מאוד להפתיע את הציבור שרואה בשופטים אנשים מסוג אחר. מה דעתך?
"ברגע שאתה מתעסק עם בני אדם - אלה בני אדם. בזמנו כשהייתי שופט בירושלים, בכלל לא הכרתי את התופעה הזו שעיתונאים מתקשרים ישירות לשופטים. עיתונאי אחד אפילו לא העז לדבר אתי. כיום, בתל אביב, המצב קצת אחרת. איני מרוצה מכך. זה לא תקין בעיני ששופטים מדברים עם עיתונאי. זה לא ראוי ולדידי מדובר בעבירה משמעתית של השופט שעושה את זה".
מצד שני, אתם כמדיניות לא מאפשרים לשופטים להתראיין, ולפעמים הם סופגים הרבה ביקורת, למשל כשנותנים פסק דין והציבור - שלא תמיד מכיר את כל השיקולים והעובדות - מגיב בהתלהמות כלפי השופט. באינטרנט, עם הטוקבקים, זה מאוד בולט וזה יכול לגרום לתסכול אצל שופט שמנוע מלהגיב ולהתייחס.
"טוקבקים זה נושא נפרד. חלק גדול מהטוקבקים זה פעולות יזומות של גורמים אינטרסנטיים. יש רבים שלא אוהבים את מערכת המשפט והם מגיבים. זה לא משקף בהכרח.
"אם אתה קורא את הטוקבקים, זה בסדר, אבל להתייחס לזה ברצינות?! גם עלי כתבו בטוקבקים בפסק דין שנתתי 'השופט מטורף'. זה בעיני כמו הייד פארק, צריך לעשות פינת טוקבקים וזהו. מזמן אנשים הפנימו שלא צריך להתרשם מזה יותר מדי, אתה רואה מה אומרים הקיצוניים ולא מעבר לכך".
עדיף בעל פה
בפרשה של עו"ד דורי קלגסבלד, שהיה מעורב בתאונת דרכים והורשע בגרימת מוות רשלנות, ראינו שהשופט כן הושפע מטוקבקים ודעת קהל, כי העונש שהוא גזר היה העונש החמור ביותר שהוא עצמו כשופט נתן על העבירה הזו.
"אולי זה שהשופט נתן עונש חמור יותר, נובע מזה שבאמת היו נסיבות חמורות יותר? אמא ובן קיפחו את חייהם. רשלנות זו מלה שיש לה כמה דרגות. ואני גם לא חושב שבית המשפט אינם צריכים להיות מושפעים מהציבור ודעת הקהל. במקרה קונקרטי או בתיק חד-פעמי - בוודאי שלא, אבל באופן כללי, למשל במדיניות כלפי גברים מכים - כן. "מיהו שופט, מה הוא משקף אם לא את החברה? אסור שיהיה משפט רחוב או משפט האספסוף, אבל לבטא את הלך הרוח של הציבור בתוכו הוא חי - זה כן". למה אתה מתכוון?
"העניין הוא די פשוט: השופט לא מנותק ממציאות החיים, להפך. התכלית של השופט היא להתאים בין היתר את המשפט למציאות החיים. כמובן שלשופט אסור להיות מושפע מהלכי רוח של אספסוף, ואיני אומר את זה כמלת גנאי. אנחנו צריכים להיות מושפעים מהלכי הרוח והתפישות החברתיות, שמושפעות גם כן מחוקים מסוימים".
"למשל, אלימות של אוהדי ספורט. בעבר בתי המשפט התייחסו אליה בסלחנות. היתה ביקורת, אני חושב שבצדק, והשופטים, שאינם הולכים למשחקי כדורגל, קלטו מהחברה מה פחות או יותר צריך להיות היחס של החברה כלפי אותם עבריינים".
אילו תוכניות נוספות עומדות כרגע על הפרק, בתפקידך כמנהל בתי המשפט?
"יש לי כוונות להשקיע רבות בפיתוח תורת ניהול שיפוטית במובן החיובי. לייעל את מערכת בית המשפט מבלי לפגוע באיכות.
"אני רוצה ששופט ישמע בעת ובעונה אחת לא יותר מ-20 תיקים, ואם יש דחייה, אז היא תהיה לשבוע הבא, באופן שהמשפט יישמע תוך זמן קצר. כך שיהיו פחות דחיות והתייעלות. התייעלות של 10% זה כאילו קיבלנו עוד 60 שופטים".
"יש לי עוד הרבה תוכניות. בתיקים קטנים צריך לתרגל את השופטים שלא מיומנים בכך לתת פסקי דין במקום, בסוף הדיונים. לא תמיד יש צורך בסיכומים בכתב. בכלל, סיכומים בכתב זו רעה חולה. זה חסר חשיבות בעיני. השופט לפעמים יודע את התוצאה אחרי הסיכומים שנערכו בעל פה, התוצאה ברורה עוד לפני הסיכומים בכתב. פסק דין שמוכתב במקום לוקח 20 דקות בלבד, בלשכה זה יקח שלוש שעות ובבית - שלושה ימים".
מה אתה חושב על מקצוע השפיטה?
"אין כמו להיות שופט, אין לך דבר פרט למצפונך. לפעמים אתה שומע תיק ואתה שובר את הראש ובסוף נופל לך האסימון, אתה מבין מה התוצאה וזו תחושת התעלות".
משה גל: "לשופט אסור להיות מושפע מהלכי רוח של אספסוף"
ענת רואה
19.8.2007 / 9:16