שנתיים לאחר שפרש ממנכ"לות טאואר והסתכסך עם עידן עופר: כרמל ורניה שועט לעסקי הסטארט אפים

ימים טובים עוברים על כרמל ורניה. בוודאי מאז התקופה הסוערת שעבר לפני כשנתיים, אז, כמנכ"ל חברת טאואר, הסתכסך עם הבעלים, עידן עופר, יו"ר החברה לישראל. ורניה פרש בקול תרועה רמה מחברת המוליכים למחצה. כיום הוא עסוק בלא מעט פעילויות אחרות, כשאחת העיקריות שבהן היא מפעל לסטארט-אפים - "סטארט-אפ פקטורי".



המטרה שלו היא להיות בית חם לסטארט-אפים צעירים, שזקוקים להשקעה ראשונית ומעוניינים בעצות של בכירים בהיי-טק הישראלי: איך להצמיח חברה לקראת גיוסים עתידיים (מקרנות הון סיכון או גופי השקעה אחרים).



המיזם, שהקימו ורניה ושותפו, עופר אריאלי, מציע מודל עסקי, שלפיו לאחר השקעת 50 או 100 אלף דולר בקרן משותפת, ניתנת ההזדמנות לחברים המשקיעים בו להיחשף למבחר של חברות טכנולוגיה חדשות, על פי תחומי העניין שלהם.



החברים יכולים לבחור את החברות שבהן הם מעוניינים להשקיע מזמנם ומרצם, ולהצטרף לצוות המייסדים שלהן.



בין היתר, חברים במיזם החדש: שי וראובן אגסי (יוצאי סאפ), אפי אטד (מייסד MMC שנמכרה להארמוניק), דן ברנע (סגן נשיא ב-BMC), ינקי מרגלית (אלדין), אורנה ברי (ג'מיני) ועוד.



עד כה, כחודשיים לאחר הקמתו, המפעל לסטארט-אפים של ורניה ואריאלי קיבל לא פחות מ-100 הצעות להשקעה מיזמים. עדיין לא הוחלט על השקעה בחברה, אם כי המגעים עם כמה חברות נמצאים בשלבי הבשלה. עד כה גייסה הקרן של ורניה ואריאלי כ-3 מיליון דולר והיא צפויה להגיע ל-5-7 מיליון דולר.



אנשים עסוקים יעזרו



הרעיון של המיזם מזכיר קונספט שלקוח ממועדוני אנג'לים (משקיעים פרטיים). במסגרת זו מתגבשות קבוצות של משקיעים פרטיים לטובת השקעות בחברות טכנולוגיה צעירות. השאלה הגדולה היא האם לאושיות ההיי-טק יהיה הזמן הדרוש לסייע לחברות הצעירות. ורניה בטוח שזה יסתדר. "לכולם יש זמן פנוי. הציפיות שלנו מהם לא גבוהות בשלב הסינון והעזרה המזדמנת. אם כל חבר ייתן שעה-שעתיים בשבוע - זה יספיק לסינון וסיוע. לאחר מכן, אם אחד החברים מביע עניין בחברה מסוימת והוחלט להשקיע בחברה, הוא מתחייב להיות פעיל בחברה למשך יום בשבוע", מסביר ורניה.



גם ורניה הוא איש עסוק מאוד. הוא הקים את חברת בלאנק צ'ק, שגייסה 51 מיליון דולר (ועדיין לא מצאה חברה למיזוג). בנוסף, הוא שותף בסטארט-אפ בתחום הסלולר וגם משמש יו"ר חברת הסטארט-אפ פרסיי.



איך עם כל הפעילויות שלך תוכל להשקיע זמן ראוי במפעל לסטארט-אפים?



"בשביל זה גייסנו את תמר כהן שמשמשת מנכ"לית". כהן היא הצלע השנייה המנהלת את המפעל לסטארט-אפים. היא עורכת דין בהכשרתה ובתפקידה האחרון שימשה יועצת משפטית ומזכירת חברה בטאואר.



תמר כהן, יש לך ניסיון בליווי חברות סטארט-אפ?



"לא, אין לי ניסיון בגידול חברות סטארט-אפ, אבל יש לי ניסיון בתחומים רלוונטיים משיקים. מי שעושים את העבודה הם החברים בקבוצה. אנחנו רק מנהלים את התהליכים. תחום המידע המקצועי לא נעשה על ידי".



כרמל ורניה, מדוע בחרת להקים את סטארט-אפ פקטורי?



"הרעיון לא היה שלי. עופר אריאל, השותף שלי, הוא בעל רקע באלקטרוניקה, פסיכולוגיה וייעוץ ארגוני לחברות היי-טק. הוא מכיר היטב את תעשיית ההיי-טק. לפני כשנה הוא הציע להקים את סטארט-אפ פקטורי. הוא סיפר לי שלדעתו ה-DNA של החברה נקבע במידה רבה בתחילת דרכה, ואם מקימים חברה בצורה נכונה בראשית הדרך - סיכויי ההצלחה שלה גדלים".



איך קובעים DNA?



"חשבנו שאם נאסוף קבוצה גדולה ואיכותית של אנשים עם קבלות, כאלה שמוכנים לתרום מזמנם ומכספם - נוכל לסייע ליזמים צעירים ולחברות בתחילת דרכם. הקונספט הזה מצא חן בעיני והחלטתי לקחת בו חלק".



מה בעצם בניתם?



"בנינו מודל. קונספט שהאינטרס שלו משותף לכל הצדדים. אספנו מספיק חברים לקבוצה כדי שנהיה בטוחים שהמודל מחזיק מעמד ושאפשר לצאת לדרך. בנינו תשתיות, שכרנו משרדים וגייסנו שותפים עסקיים שמסייעים במימון העסק. חשוב לציין שאנחנו לא גובים דמי ניהול".ציינת קודם שסטארט-אפ צריך לדאוג שיהיה לו DNA טוב. איך יוצרים DNA כזה?



"צריך לקבל החלטות נכונות בעיתוי מתאים, ובתחילת דרכה של חברה - לכל החלטה יש השפעה גדולה. למשל, מי יהיה מנהל המו"פ הראשון של החברה. אם אתה עושה טעות בשלב הזה - זו תהפוך להיות טעות איומה".בחירה בצוות שירכיב את הסטארט-אפ בתחילת דרכו היא החלק החשוב ביותר?



"לא רק. למשל, גם ההחלטה מתי נכון לבצע גיוס הון. זה יכול להרוס חברה אם לא עושים זאת נכון. החלטות כאלה קיימות בכל שלב של חיי חברה, אבל הן קריטיות בתחילת חייה".



התקופה חמה, לא לוהטת



למי המפעל שלכם מתאים. באילו חברות תהיו מעוניינים להשקיע?



"התרומה שלנו תתאים לחברות מהשלב שבו הן מתאגדות, כשליזם יש רק רעיון בראש, עד לשלב שבו חברה יכולה לגייס סכומים משמעותיים. בנוסף, נשקיע רק בחברות שלהן, אנחנו חושבים שאנחנו יכולים להציע ערך מוסף.



"יש לנו מומחים מכל מיני תחומים. המפתח הוא שאחד מחברי הקבוצה יידלק על רעיון מסוים ויהיה מוכן לתת לו תשומת לב ולהקדיש לו זמן. כמו כן, היזם עצמו צריך להאמין שאנחנו יכולים לתת לו ערך מוסף".



בכמה בדיוק תשקיעו?



"אין לנו נוסחה קבועה. אנחנו בודקים כל יזם בנפרד ומנסים להבין כמה כסף הוא צריך לגייס עד שיגיע לאבן הדרך הבאה, כדי שיהיה בשל ללכת לגיוס הבא".



אתה מרגיש קצת הייפ באוויר? יש יותר מדי כסף שזורם לחברות סטארט-אפ?



"יש קצת הייפ, אבל הוא לא מורגש. לסטארט-אפ פקטורי הוגשו יותר מ-100 בקשות בחודשיים-שלושה שאנחנו פעילים. בינתיים לא ביצענו ולו השקעה אחת, כך שהכסף לא נשפך כמו זבל.



"התקופה הנוכחית 'חמה' יחסית, אבל לא מדובר ב-99'-2000. מחזוריות תמיד תהיה, ולכן כל ההחלטות שאנחנו מקבלים כעת הן לגופו של עניין".



למה בכלל בחרת להיות חלק ממיזם שמשקיע בחברות סטארט-אפ?



"אני אוהב יזמות. אוהב לעסוק בהקמת חברות ואני חושב שאנחנו יכולים לעזור להקים את החברות שייהפכו בעתיד להצלחות גדולות של מדינת ישראל".



הייתי מנהל טוב



לפני כשנתיים פרש ורניה ברעש גדול מתפקידו כמנכ"ל טאואר, לאחר חילוקי דעות קשים עם הבעלים, עידן עופר.



עופר לא היה מרוצה מהתוצאות העסקיות של החברה והשניים לא הצליחו להגיע לעמק השווה בעניין אופן הניהול של ייצור השבבים.



בחזרה לטאואר: אתה שמח שהפרשה הזו מאחוריך?



"הייתי שמח כשהייתי שם ואני שמח שעכשיו אני לא שם. אהבתי, ואני עדיין אוהב את טאואר. חשוב שתהיה חברה כזו בישראל, אך תרמתי מה שתרמתי והפרק הזה מאחורי".



היתה בזמנו ביקורת כלפיך. אתה חושש שאנשים אולי יזכרו שהיית מנהל גרוע?



"אין לי מושג, אני דווקא חושב שהייתי מנהל טוב ותרמתי לחברה. אבל לא משנה כמה טוב הייתי וכמה טוב היה המנהל הבא, השגיאות שעשו לפני היו גדולות מדי וכדי לתקן אותן - היה צורך בזמן. לא הגעתי לטאואר על תקן קוסם, אבל יכול להיות שהיו ציפיות ממני שאהיה קוסם. שאוכל לעשות UNDO לתקלות חמורות. במסגרת מה שאפשר היה לעשות - עשיתי לא רע".



המוניטין שלך נפגעו מאז פרשת טאואר?



"בעיני אנשים שמכירים אותי וקרובים אלי - לא".