לא צריך להיות מומחה בטיחות גדול כדי להבחין בכך שהג'ימבורי, זירת המשחקים שהילדים אוהבים כל כך לבלות ולהשתולל בה, עלולה להפוך פעמים רבות לג'ונגל מסוכן. כשילדים קטנים וגדולים קופצים יחד באותו מתקן, כשמנהלי המתקן מכניסים עוד ועוד ילדים ללא הגבלה, וכשלעתים אין המרחב כולו מרופד במזרנים שמגינים מפני נפילות - הסכנה שנשקפת לילדים היא ברורה.
בחודשי הקיץ והחורף, שבהם אין להורים אפשרויות רבות לבילוי בחוץ, הצפיפות גדלה - ועמה גם הסכנה הנשקפת לילדים. ולמרות זאת, בישראל אין עדיין תקן בטיחות למתקני הג'ימבורי (מתקני משחקים מתנפחים).
"בכל פעם שאנחנו הולכים עם הילדים לג'ימבורי יש לנו 'כמעט נפגע': הם כמעט מתנגשים בילדים אחרים בטרמפולינה, כמעט נדרסים על ידי אחד המתקנים, או כמעט שנופל עליהם ילד אחר בבריכת הכדורים", אומרת רוית, אם לילדה בת ארבע ולילד בן שנה.
"החושים שלי צריכים להיות מחודדים כל הזמן, יותר מבכל מקום אחר, ואני צריכה לבצע פעולת הצלה אחת לעשר דקות, בזמן שילד בן חמש כמעט קופץ על הראש של התינוק שלי", היא מספרת.
גם בארגון בטרם, ארגון לבטיחות ילדים, דואגים להבהיר כי "שוני משמעותי בטווח הגילאים בין ילדים הוא עניין מסוכן - מכיוון שלילדים יש יכולות פיסיות שונות. למשל, יכולת הקפיצה של ילד בן ארבע שונה מזו של ילד בן שמונה - מפגש בין שני ילדים כאלה עלול להוביל לאסון".
ואיפה המידע?
הניסיון לברר כמה ילדים נפגעים בישראל מדי שנה במשחק בג'ימבורי מעלה חרס. לא מפני שמדובר בבילוי נטול סכנות, אלא מפני שאף אחד לא טורח לרשום כיום את הסיבות להגעתם של ילדים לחדרי המיון (ראו מסגרת).
בהיעדר פילוח הגורמים שעלולים לגרום לפציעות של ילדים, תחומים רבים אינם מפוקחים דיים, ובהם גם מתקני הג'ימבורי. בארגון אמון הציבור טוענים כי לו היה בישראל רישום מסודר של סיבת הפציעה והפגיעה של ילדים שמגיעים לחדרי מיון, היה קל הרבה יותר לגורמי הפיקוח ליצור סדרי עדיפויות ולגבש מדיניות בטיפול במפגעים בטיחותיים.
ברבות ממדינות המערב מנגנוני פיקוח כאלה הם חובה בלתי מעורערת. באמון הציבור בדקו ומצאו כי בשנים 1997-2004 חלה בארה"ב עלייה משמעותית בפציעות כתוצאה משימוש במתקנים מתנפחים.
ב-2004 דווח על כ-4,900 פציעות שטופלו בטיפול נמרץ בבתי חולים ברחבי ארה"ב כתוצאה משימוש במתקנים מתנפחים, וב-2002-2005 אירעו ארבעה מקרי מוות כתוצאה משימוש במתקנים כאלה.
התקן הישראלי - אולי בעוד שנה
באירופה ובארה"ב דאגו לא רק לדיווחי הפגיעות, אלא גם לתקן מוסדר למתקני הג'ימבורי - מה שנראה רחוק מביצוע בישראל.
באמון הציבור מסבירים כי התקן הישראלי שחל על מתקני משחקים בגינות שעשועים ציבוריות אינו חל על המתקנים המתנפחים, ולפיכך לא חלים עליהם כל הכללים המחייבים. בין היתר, אין חובת בדיקה של איכות הציוד, אין חובת לסמן מתקנים ואין סטנדרטים הנוגעים לתחזוקה השוטפת של המתקנים (ראו טבלה).
הממונה על התקינה במשרד התעשייה והמסחר, גרישה דייטש, מסביר: "הכנת התקן הישראלי בתחום הג'ימבורי נמצאת בתוכנית עבודה במכון התקנים עוד מ-2005, אך עד לאחרונה לא היו תקנים זרים שניתן היה לאמץ.
"רק ב-2006 פורסם תקן אירופי, ולאחריו גם תקן אמריקאי, ומכיוון שהכנת תקן אורכת כשנתיים, להערכתי תוך שנה אמור להתפרסם התקן הישראלי שיתבסס על התקנים הזרים". דייטש מוסיף כי "ברגע שיהיה תקן, נפעל להכריז עליו באופן רשמי כך שהוא יחייב את כל בעלי המתקנים והמפעילים".
העובדה שאין תקן אינה מונעת ממפעילי ג'ימבורי לבצע בדיקות בטיחות למתקנים שלהם, המבוססות על תקנים דומים. ממכון התקנים נמסר: "המכון בודק מפעם לפעם מתקנים מתנפחים כשיש דרישה לכך, בהתאם לתקנים הרלוונטיים - התקן למתקני משחקים, טיוטת התקן האירופי או התקן הבריטי".
גם בהתחשב בבדיקות כאלה, העובדות נותרות בעינן - מכיוון שלהורים אין יכולת לדעת היכן הן מתבצעות ובאיזו תדירות. עד להגעתו המיוחלת של התקן הרשמי, צבעי הג'ימבורי השמחים והילדותיים ימשיכו להסוות את הסכנות שהוא טומן בחובו.
שימו לב!
במתקנים מתנפחים בארה"ב נפגעו 4,900 ילדים ב-2004, ונגרמו ארבעה מקרי מוות בשנים 2002-2005
הידעתם?
שוני משמעותי בטווח הגילאים בין ילדים עלול להיות מסוכן מכיוון שלילדים יש יכולות פיסיות שונות. למשל, יכולת הקפיצה של ילד בן ארבע שונה מזו של ילד בן שמונה - מפגש בין שניהם עלול להוביל לאסון