עו"ד אלי זהר העיד כמומחה בבית המשפט: שכר טרחתי 400 דולר לשעת עבודה

עו"ד אלי זהר, העומד בראש משרד זליגמן, גובה שכר טרחה של כ-400 דולר לשעת עבודה - כך עולה מעדות שמסר זהר בבית המשפט; זהר מסר את העדות בתפקידו כמומחה לשכר טרחה מטעם עו"ד אורי רון שהגיש תביעה נגד לקוחו יוסף סאסי.



רון תבע את לקוחו בבית משפט השלום בתל אביב לתשלום שכר טרחה, עבור טיפולו המקדמי בהליך פלילי, במסגרתו הוגש כתב אישום נגד הלקוח בגין עבירות הקשורות עם העלמות מס.



לאחר שהשופטת ורדינה סימון קיבלה את גרסתו של רון כי הלקוח הסכים לשלם מקדמה עבור הטיפול בתיק בסכום של 10,000 דולר, הגיש הלקוח ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתל אביב.



בית המשפט אימץ את קביעותיה של השופטת סימון, ואולם הסיק מפסק הדין כי קבעה שהסכום המוסכם היה אמור להוות מקדמה להמשך הטיפול הכולל בתיק גם מעבר לישיבת בית המשפט הראשונה, והחזיר אליה את הדיון כדי שתפסוק את השכר הראוי שלו זכאי עו"ד רון.



השופטת סימון קבעה בפסק דינה המשלים כי סעיף מסוים בפסק דינה "נוסח לא כיאות, אם בשל טעות בהדפסה ואם בשל טעות בניסוח", ולפיכך, לדבריה הסיק בית המשפט המחוזי מפסק דינה מסקנה שונה מזו שאליה התכוונה. לפיכך תיקנה השופטת את נוסח הסעיף כך שיביע את דעתה כי הסכום המוסכם היה אמור לכסות רק את עבודות ההכנה המקדמיות של עו"ד רון עד להופעתו הראשונה בבית המשפט.



באשר לשכר הטרחה הראוי נסמכה השופטת על שתי חוות דעת: האחת של עו"ד זהר - המומחה מטעם רון, והשנייה של עו"ד רחל תורן - שמונתה כמומחית מטעם בית המשפט. זהר העיד בפני בית המשפט כי מדובר בכתב אישום המחייב השקעת זמן ולמידה לפני דיון ההקראה, בסדר גודל של בין 70 ל-120 שעות. כאשר נשאל זהר כמה גובים במשרדו עבור שעת עבודה בתיקים מהסוג הנדון, השיב כי "תלוי מי ביצע את זה. עלות עורך דין שכיר צעיר היא 175 דולר ל-225 דולר, שותפים צעירים 300-250 דולר ושותפים ותיקים 400-300 דולר לשעה".



ביחס לרון קבע זהר כי בהתחשב בוותק ובמומחיות שלו, הוא מעריך את השכר הראוי לשעת עבודה של רון בסכום של 300-350 דולר לשעה, ולכן לדעתו שכר טרחה של 10,000 דולר הינו שכר ראוי ביותר ואף נמוך משכר הטרחה שעורך דין כמותו נוהג לגבות מלקוחותיו.



עו"ד תורן, כמומחית מטעם בית המשפט, חיוותה את דעתה כי שכר ראוי במקרה זה הוא 250 דולר לשעה. השופטת אימצה את חוות דעתו של זהר ופסקה לרון שכר ראוי בסך 10,000 דולר, ובנוסף חייבה את הלקוח לשלם לו שכר טרחה בסכום 30 אלף שקל וכן החזר הוצאות שהוציא כנגד תשלום הוצאות.



עבור שכרו של זהר בגין מתן עדותו בבית המשפט ונוכחותו שם במשך 4 שעות, אימצה השופטת את עדותו של זהר עצמו ביחס לשכר העבודה שגובה משרדו עבור שעת עבודה של שותף בכיר, וקבעה את שכרו בסך 1,600 דולר בתוספת מע"מ, כ"עורך הדין הבכיר במשרדו". (א 99476/97)