גיל: 37.
מצב משפחתי: נשוי למירית + שני בנים (5, שנה וחצי).
מגורים: צהלה, תל אביב.
השכלה: תואר ראשון במדעי המדינה וכלכלה, תואר שני במינהל עסקים.
ילדות: "עברתי ילדות מרתקת ביפו, שם נולדתי. גרנו בבית ערבי עתיק שאבא שלי קנה מקצין בריטי בתקופת המנדט וחיינו בדו-קיום עם הסביבה. ביליתי המון זמן בצופים או על מגרשי הטניס. הייתי תלמיד טוב, אבל לא שקדן, למרות שלמדתי במגמה ריאלית-פיסיקלית".
צופים, צבא, אשה: "שירתי בשריון ובמודיעין ולאחר הטיול הגדול בארה"ב ומקסיקו חזרתי היישר לסגירת מעגל כשהתחלתי לרכז את שבט הצופים ביפו. בהמשך הייתי אחראי על ההדרכה בכל עשרים שבטי הנהגת תל אביב. שם גם פגשתי את אשתי: היא היתה שמיניסטית ואני מרכז. לא יכולתי שלא לשים לב לחניכה הכי איכותית בשבט".
קריירה: "באוניברסיטה המשכתי לעסוק בחינוך והייתי אחראי על פרויקט פר"ח בתל אביב. במקביל הצטרפתי לפרויקט של משרד הפרסום פוגל-לוין עבור מפעל השוקולד ורד הגליל. פה נדבקתי בחידק חדש ומצאתי הקבלה בין שני התחומים - בחינוך ובפרסום אתה מעביר מסר".
"שמונה שנים עבדתי בפוגל-לוין, גם כסמנכ"ל ומנכ"ל חברה בת. בהתחלה היה לי קשה עם החלק הקפיטליסטי ועוד התנדבתי כדי לסדר לי את המצפון. אחר כך התרגלתי. ב-2003 החלטתי לעשות את זה לבד והקמתי את lead. לפני שנתיים משרד הפרסום אדלר-חומסקי & ורשבסקי רכש חצי מהחברה".
שם משפחה: "סבי היה הרב הראשי של איראן שם היה שם המשפחה יודוך ("יודוך עמים ויכירוך"). אבי היה נער ציוני ומורד שעשה עלייה לא חוקית ובמכס שינו את שמו, אבל זה יצא טוב כי בפרסית יהודיחה זה אוהב יהודים".
"מעולם לא חשבתי לשנות אותו כי הוא משהו מאוד מיוחד, ומכיוון שאנחנו חיים בעולם של מותגים אני יודע שהוא מורכב, אך זכיר".
יום עבודה: "מתחיל בשש וחצי כי אסף מעיר אותי, אני מכין לו דייסה ואז תומר מתעורר. עד שמונה זה הזמן שלי עם הילדים. אני מארגן אותם, מוצא לעצמי רבע שעה להתגלח ולהתלבש ומעיר את אשתי. יש לי שליחות בחיים: שהיא תחיה כמה שיותר טוב".
"אחר כך אני לוקח אותם לגן ומגיע לעבודה. היום שלי נמדד בקצב של רבעי שעה, הוא אינטנסיווי מאוד. בשבע בערב אני נוסע הביתה, מקלח את הילדים, אוכל איתם ארוחת ערב ומרדים אותם. זה מאוד חשוב לי ואני מקפיד לא לוותר. פעמיים-שלוש בשבוע אני נכנס למחשב ופותח הרבה צווארי בקבוק אל תוך הלילה. לא הולך לישון לפני 01:00 בלילה אף פעם".
טניס ובילוי לילה: "טניס הוא אהבת חיי. שלוש-ארבע פעמים בשבוע אני משחק אחרי 22:00 בלילה או בשישי-שבת מוקדם בבוקר. זה הזמן היחיד שהמוח שלי לא עובד. שני ערבים בשבוע מוקדשים לבילוי עם מירית - פעם לסרט ופעם להליכה שנגמרת בים".
טיולים וחופשות: "כמעט בכל שבת אנחנו נוסעים עם הילדים לטיולים בארץ. כמו בצופים, אנחנו מיטיבי לכת אמיתיים. אנחנו גם יוצאים לחו"ל: פעם בשנה עם מירית לשבוע (עד שהילדים נולדו נסענו לחודש למזרח כל שנה), יעד מועדף: לונדון. פעם בשנה עם הילדים ופעם בשנה רק אני עם קבוצת חברים-גברים, לניקוי הראש".
רמי יהודיחה: יש לי שליחות בחיים - שאשתי תחיה כמה שיותר טוב
טלי חרותי-סובר
20.8.2007 / 11:42