שעת המבחן של הצרכן

מאת לואיס אוכיטל

האסון במרכז הסחר העולמי בניו יורק ביטל באחת את תוקפן של התחזיות לגבי כלכלת ארה"ב - וכלכלת העולם. עד שלשום, נראה היה כי עתידה של כלכלת ארה"ב - האם תשקע במיתון או תחל להתאושש - תלוי בעיקר בגל הפיטורים ובהשפעתו השלילית האפשרית על הצריכה הפרטית; בהתאוששות בהשקעות במגזר העסקי; ובהמשך הצמיחה בענף הבנייה והיציבות במחירי הדיור. כעת, רבות תלוי בתגובה של הציבור בארה"ב ובעולם למתקפת הטרור, ובתגובה של ואשינגטון עצמה למתקפה הזו, אומרים כלכלנים.

מעבר לעלויות הראשוניות של בנייה מחדש, תוהים כלכלנים אם תגובת הצרכנים האמריקאים לפעולות הטרור תהיה סגירת ארנקים, עד שיתברר מי אחראי להן ואם קיים חשש כי הן יישנו.

"אי ודאות מביאה אנשים לחפש מידע ולהימנע מקבלת החלטות, ואני מניח שזה ישפיע על התנהגות הצרכנים, לפחות בטווח הקצר", אמר ריצ'רד קרטין, האחראי על סקרי צרכנים באוניברסיטת מישיגן. האוניברסיטה מפרסמת מדד מצב רוח בקרב צרכנים מדי חודש. "סביר שאנשים יחששו לצאת למקומות ציבוריים, כמו קניונים או אולמות תצוגה של מכוניות. לכן, ייתכן שהצריכה הפרטית תרד".

בעבר, השפיעו אירועים קטקליזמיים על הכלכלה. לדוגמה, המשבר במפרץ הפרסי, לאחר פלישת עיראק לכוויית ב-1990, הוביל תחילה לעלייה במחירי הנפט ואחר כך למלחמה, שבעקבותיה שקעה כלכלת העולם במיתון. עם זאת, המתקפה על פרל הרבור יצרה קונסנוס לאומי על ההכרח להקצות כל סכום דרוש כדי להביס את גרמניה ויפאן - והכלכלה שגשגה. הקטקליזם הנוכחי שונה: אף אחד עדיין לא יודע מיהו האויב, או מה יעשה בהמשך.

"הייתי בלונדון כשהופצצה במלחמת העולם השנייה, אבל מעולם לא ראיתי דבר כזה", אמר שלשום פיטר ברנשטיין, יועץ כלכלי וסופר. "הבליץ בלונדון היה חלק ממלחמה, אבל איך מתמודדים עם טרגדיה בסדר גודל כזה בארה"ב, מבלי להיות מסוגלים לראות את האויב?" כל זאת משנה את הדיון הכלכלי. נראה כי סוגיית השמירה על העודף בתקציב הפדרלי תרד מסדר היום, אמרו כמה כלכלנים, שכן הממשל יידרש לפעולות שיקום ולשיפור האבטחה. הקמה מחדש של מרכז הסחר העולמי תעלה ככל הנראה מיליארדי דולרים - ולא רק בבנייה, אלא בשיקום חברות רבות שעובדיהם נפגעו, או נהרגו, ומסמכיהם אבדו.

אמנם בנייה מחדש של הפנטגון ושל גורדי השחקים בדרום מנהטן עשויה להיטיב עם כלכלות ניו יורק וואשינגטון, אך גם להוצאה של כמה מיליארדי דולרים לא תהיה השפעה משמעותית על התוצר הכלכלי של ארה"ב, שנאמד בכ-10 טריליון דולר בשנה. מעבר לנזק הפיסי, נראה כי חלקים נרחבים מהכלכלה יושבתו במשך כמה ימים. חברות ההשקעות בוול סטריט יספגו כנראה את ההפסדים הגדולים ביותר, בשל סגירת השווקים הפיננסיים. במקביל, יידרשו חברות תעופה להחזיר לנוסעים עשרות מיליוני דולרים בשל השבתת טיסות.

בראיונות עם כתריסר כלכלנים, סירבו רבים לדבר על עתיד הכלכלה נוכח מה שכינו "האסון הלאומי". ג'יימס גלסמן, הכלכלן הראשי לארה"ב של קבוצת הבנקאות ג'יי.פי מורגן צ'ייס, אמר: "אני לא מסוגל לחשוב במונחים רציוניליים, אבל ברור שכבר בתוך כמה שעות נצטרך להקדיש לכלכלה מחשבה רבה". גלסמן וכמה כלכלנים אחרים אופטימיים. "המתקפה תעורר את ארה"ב ואת העולם החופשי לפעולה", אמר. "אנשים יבינו שנשקפת סכנה לעולם החופשי, והם יתלכדו". זו היתה התגובה בפרל הרבור, ביום ראשון, 7 בדצמבר 1941. תחילה ירדו מחירי המניות חדות, אחר כך הם התאוששו. אך הפעם ההתאוששות לא תהיה קלה, אמר גלסמן. "ההלם והאבל יימשכו כמה שבועות, ולכן בשווקים צפויות תנודות ובצריכה צפויה ירידה", אמר.

כלכלת ארה"ב האטה השנה. ברבעון השני צמח התוצר המקומי הגולמי ב-0.2% בלבד בחישוב שנתי, ובאחרונה הפחיתו כלכלנים רבים את תחזית הצמיחה לרבעון השלישי ל-0.7%. שיעור האבטלה זינק באוגוסט ב-4% ל-4.9%.

בשל החולשה הכלכלית, צפו רבים כי הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי של ארה"ב, שוב יוריד ריבית באוקטובר, לאחר שבע הורדות ריבית מאז תחילת 2001. כעת מאותתים המחירים והתשואות בשוקי איגרות החוב בעולם על ציפייה להורדת ריבית לא רק בארה"ב, אלא גם באירופה.

הורדות הריבית הבטיחו המשך צמיחה בצריכה הפרטית, אם כי איטית מבעבר, אך כעת ימלא מצב הרוח תפקיד עוד יותר חשוב, אמר המפרי טיילור, יו"ר מכון הסקרים האריס & אסוסייטס. "אין לי מושג אם אנשים יפסיקו לצרוך", אמר. "במרכולים בניו יורק אנשים קנו שלשום מכל הבא ליד. ייתכן שהם יחליטו כי נוכח החולשה הכלכלית עליהם להמשיך להצטמצם, אבל מצד שני ייתכן שהם ירגישו חובה להוכיח לעולם את כוחה הכלכלי של ארה"ב".