לפני כחודש פירסם TheMarker את ממצאיה העגומים של בדיקה מקיפה שערכה המועצה להשכלה גבוהה בבתי הספר למינהל עסקים. הבדיקה הצביעה על ירידה באיכות בתי הספר ועל מחסור בתקציבים ובתקנים.
כעת מקבלים בתי הספר ציון נמוך גם מפורום שכינסה קרן מיראז' לסחר אמריקאי-ישראלי. הקרן יזמה כינוס של בכירים באקדמיה ובעולם העסקים בישראל ובארה"ב. בין המשתתפים בפורום היו שרת החינוך פרופ' יולי תמיר, נשיא מכון ויצמן פרופ' דניאל זייפמן, ראש המועצה הלאומית לחברה וכלכלה פרופ' מנואל טרכטנברג, המדען הראשי ד"ר אלי אופר ודיקן בית הספר למינהל עסקים בטכניון פרופ' בועז גולני.
במסמך המסכם שהכין הפורום והגיע לידי TheMarker, נכתב: "מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בצרות. היא נפגעה מתקציבים מדשדשים (במקרה הטוב), שכר לימוד אחיד וחוסר יכולת להתחרות על מרצים איכותיים או לשמר אותם - בין השאר בגין משכורות אחידות נמוכות יחסית. השליטה הריכוזית והגבלות הממשלה פוגעות ביכולת של האוניברסיטאות להיענות לצורכי ההשכלה באופן אפקטיווי, בהתאם לצרכיה הכלכליים והחברתיים של ישראל.
"בתי הספר למינהל עסקים סובלים מהבעיות של המערכת. יש חוסר ודאות בתקציב משנה לשנה; קיימת בריחת מוחות של מרצים איכותיים ודוקטורנטים מצטיינים - הן לטובת העסקים והן לטובת בתי ספר במדינות אחרות; אין חזון ברור המנחה את פיתוח תוכניות הלימודים והפדגוגיה.
"למעט כמה חריגים, בתי הספר נבדלים זה מזה בראש ובראשונה על פי מיקומם ונוחות מערכת השעות, ולא על פי חוגים מתמחים או מצוינות כללית. מרבית הקורסים נלמדים בשעות הערב, ולמרות התווית 'תוכנית בהיקף מלא' מרבית התוכניות הן למעשה בהיקף חלקי. פעמים רבות תכנון של לימוד בהתנסות נעשה רק למפרע ולא אחת הוא אינו מהווה חלק אינטגרלי מהתוכנית האקדמית".
אין איזון, אין חזון, אין אנגלית
בהמשך המסמך נכתב: "אף שהבוגרים צריכים להתחרות בשווקים גלובליים, הפיכתן של תוכניות ה-MBA וה-PhD לבינלאומיות היא תופעה נדירה. גם כשהדבר בא לידי ביטוי, ההתייחסות לשווקים הגלובליים אינה זוכה להתייחסות אסטרטגית ומקיפה. אף שהאנגלית היא השפה הבינלאומית של הקהילה העסקית, לרוב אין היא שפת הכיתה. סטודנטים רבים רואים בתוכניות ה-MBA וה-PhD ערך מוסף אפשרי, ולא עניין הכרחי ביחס לקידום בשכר ולניוד משרות".
עוד מציין המסמך: "בתי הספר למינהל עסקים בישראל משקפים רמה נמוכה של איזון. הם זוכים לתמיכת סף נמוכה בלבד מהממשלה, מהקהילה העסקית, מהאוניברסיטה ומהסטודנטים. על פי רוב חסר להם חזון ארוך טווח המסוגל למשוך סטודנטים ואוהדים".
במסמך מציעים משתתפי הפורום תוכנית לשיפור המצב בבתי הספר למינהל עסקים. להלן עיקריה:
1. גיבוש חזון: בתי ספר למינהל עסקים בישראל צריכים לגבש חזון ולהתחייב אליו. על החזון לכלול הצהרה בנוגע ליעדים העתידיים של בית הספר. הוא גם צריך לקשור באופן מפורש תוכניות לימודים ליעדים כלכליים וחברתיים לאומיים.
2. זיקה בינלאומית: יש להעניק מעמד ותמיכה מוגברים לבתי ספר שמתחילים להפוך את תוכנית ה-MBA שלהם לבינלאומית. למרות המשאבים המוגבלים, בכירים ומרצים בבתי ספר למינהל עסקים צריכים לתגבר מאוד את תוכניות הלימודים, כך שיכללו את תחומי הידע הבאים: מנהיגות יזמית ועסקית בינלאומית; ניהול ואתיקה ביחס לחברות עם מעורבות בינלאומית; שיווק בינלאומי; מימון בינלאומי; מכירות והפצה בינלאומיות; משא ומתן בינלאומי; וגיוס עובדים ורישות בינלאומיים.
יש לספק לכל הסטודנטים חוויות בינלאומיות ממשיות באמצעות הרצאות של מנהיגים עסקיים, מקרי מבחן, פיתוח חוויות התמחות וייעוץ. כלים אלה צריכים להיהפך לסטנדרטיים בכל בתי הספר למינהל עסקים המציעים תוכנית MBA. על בתי הספר להתחייב לכך שהסטודנטים המסיימים את לימודי התואר ישלטו היטב באנגלית.
3. יצירת תוכנית PhD משותפת: בתי ספר למינהל עסקים השואפים להשיג רמה תחרותית בינלאומית צריכים לעבוד יחד. עליהם לפתח, בתמיכת המדען הראשי, תוכניות PhD בתחומים הקשורים לעסקים בינלאומיים. ההתחייבות לתוכנית PhD משותפת חיונית על מנת לשמר ולהשיב מרצים בכירים ולייצר מרצים וסטודנטים מצטיינים "תוצרת בית".
4. גיבוש תוכנית MBA בינלאומית בתחום ההיי-טק: בתי ספר למינהל עסקים השואפים לזכות בדירוגים איכותיים צריכים לפעול יחד כדי לפתח תוכנית MBA עם מיקוד בינלאומי בתחום ההיי-טק. יש ליזום "תחרות מצוינות" כדי לבחור צוות אחד או שניים משני מוסדות לפחות כדי להפעיל את התוכנית בראשונה.
את הצוות תבחר ועדה בלתי תלויה של מנהיגים עסקיים וחוקרים. הקריטריונים יתבססו בחלקם על רלוונטיות תוכנית הלימודים ויוזמות לימוד חווייתי; התחייבות ממשית של המרצים; מוכנות ויכולת לפתח אסטרטגיות ולמשוך מרצים ישראלים החיים כיום בחו"ל; הסכמה להזמין פרופסורים בינלאומיים ידועים כפרופסורים אורחים; מוכנות לשלב מנהיגים עסקיים בכיתה; ואולי חשוב מכול - אישור והתחייבות של נשיא האוניברסיטה.
כל הקורסים יהיו חייבים להתנהל באנגלית. תמיכה נמשכת של הקהילה העסקית ושל קרנות תהיה תלויה בהשגת אבני דרך מדויקות בביצועים. גופי ניהול בתוך האוניברסיטאות ומחוצה לה צריכים להעניק לתוכנית גמישות ניהולית.
5. ברית חזקה עם מנהיגים עסקיים ובוגרים: בתי ספר למינהל עסקים בישראל צריכים לפתח מערכות יחסים הדוקות - שאינן קיימות כיום - עם מנהיגים עסקיים ישראלים ועם בוגריהם.
יש להקים מועצות עסקיות מייעצות אפקטיוויות ולשלב מנהיגים עסקיים כמנחי סטודנטים וכמרצים אורחים בכיתות. בנוסף, יש ליצור צוותים משותפים של סטודנטים, מרצים ומנהיגים עסקיים, שיעבדו יחד על בעיות עסקיות אמיתיות ויסייעו בביסוס היחסים בין עולם העסקים לאוניברסיטאות.
בדומה לכך, הקמת קבוצות בוגרים פעילות תחזק את הקשרים עם הבוגרים. קבוצות אלה צריכות להיהפך לשותפות בחיזוק תוכניות בית הספר ובפיתוח תוכניות לגיוס סטודנטים ותורמים.
פורום שכינסה קרן מיראז' לסחר אמריקאי ישראלי: "מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בצרות"
גיא גרימלנד
21.8.2007 / 7:55