"לא יתכן ששדרים יעמדו במטולה ויספרו לאויב מה התוכניות כפי שהם מניחים שהולכים לבצע", כך אמר יו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, ח"כ צחי הנגבי (קדימה) בעדותו בפני ועדת וינוגרד. לדבריו, במהלך המלחמה היתה רשלנות וחוסר אחריות בהתמודדות עם סוגיית ביטחון השדה כשהאשמה מוטלת על התקשורת.
בעדותו המתפרסמת היום (שלישי) אומר הנגבי, כי זכות הציבור לדעת היא אינה זכות האויב לדעת. "צה"ל היה צריך לסגור אזורים לפני התקשורת, זה מה שעשינו במלחמות קודמות וכך עושים גם צבאות של מדינות נאורות", אמר הנגבי.
בתגובה אמרה ח"כ זהבה גלאון (מרצ), כי "אילולא התקשורת לא היינו יודעים על המחדל הגדול באספקת מזון, שתייה ותחמושת ללוחמים ובכך היתה נפגעת לא רק זכות הציבור לדעת, אלא גם זכותם של חיילי צה"ל ועצם יכולתם להלחם".
בהמשך עדותו מתייחס הנגבי למהלכים הצבאיים ולדיונים שקדמו להם במסגרת הוועדה בראשה הוא עומד. לדבריו, לראשונה בתולדותיה, אולי מלבד מלחמת העצמאות, הצליחה מדינת ישראל להשיג הישג מדיני במלחמת לבנון השנייה. הנגבי מציין, כי ההישג המדיני שהושג במלחמה הוא בעצם פריסת צבא לבנון בדרום המדינה ובהצבת כוח רב לאומי שם.
הנגבי מונה בעדותו בפני חברי הוועדה, שורה ארוכה של ישיבות שניהלה ועדת חוץ וביטחון במהלך ימי הלחימה, לרבות ישיבות שנערכו בוועדות המשנה של הוועדה וכן- סיורים בשטח. הנגבי סיפר, כי חברי הוועדה היו חלוקים בדעותיהם בסוגיית הצורך במהלך קרקעי בדרום לבנון. לטענתו, בשל וויכוח זה לא גובשה בוועדה עמדה בסוגיה זו.
הוא ציין כי עמדתו האישית היא שההחלטה לצאת למלחמה היתה החלטה נכונה כמו גם ההחלטה לצאת למהלך קרקעי. זאת, "כיוון שלא ניתן היה להפסיק את ירי הקטיושות אלא במהלך קרקעי ארוך טווח".
לדברי הנגבי, שני הישגים נוספים של המלחמה הם החלשת חיזבאללה והפחתת האיום על יישובי הצפון. בתשובה לשאלת חבר הוועדה, יחזקאל דרור אם נערכו בוועדה דיונים על יעדי המלחמה, השיב הנגבי בחיוב ואמר "הם מוכרים לכם". דרור העיר ואמר: "מוכרים אך לא מובנים כל כך" והקשה בשאלה: "מה זה החלשת חיזבאללה? היה אצלכם דיון על זה?". הנגבי ענה: "כן, היעדים הם יעדים בלתי מדידים, חלקם אמורפיים".
הנגבי לווינוגרד: רשלנות וחוסר אחריות בכיסוי התקשורתי של המלחמה
יובל אזולאי
21.8.2007 / 17:04