וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בכבלים צופים נטישה של עד 150 אלף מנויי טלוויזיה בכבלים ובלוויין לטובת חבילת חמשת ערוצי החינם

ערן גבאי

22.8.2007 / 9:01

הערכה זו כפולה מממצאי בדיקה שבידי משרדי התקשורת והאוצר - שחוזה נטישה של פחות מ-5%



בחברת הכבלים מעריכים שעד 10% ממנויי הטלוויזיה הרב ערוצית בישראל, כ-150 אלף מנויים, עשויים לנטוש את החברות עם כניסת שידורי הטלוויזיה הדיגיטלית הטריסטריאלית (DTT) לישראל. כך לפחות הצהיר אתמול מנכ"ל חברת הכבלים, דוד קמיניץ, במסיבת העיתונאים שערכה החברה.



ההערכה הזו של קמיניץ הפתיעה מאוד, לנוכח העובדה שבידי משרדי התקשורת והאוצר מונחת זה חודשים עבודה כלכלית - של גוף סקרים ומחקר חיצוני - שבדקה את העניין והעריכה כי פחות מ-5% ממנויי הכבלים והלוויין, שהם פחות מ-70 אלף מנויים, יבקשו לעבור לחבילת חמשת הערוצים - 1, 2, 10, 33 וערוץ הכנסת.



החבילה תשווק באמצעות הפלטפורמה החדשה של הטלוויזיה הדיגיטלית הטריסטריאלית, בעלות של רכישה חד פעמית של ממיר, ומבלי צורך להתחבר לשירותי הכבלים או הלוויין.



אם הערכת קמיניץ מבוססת על בדיקות שערכו בכבלים, הרי שקמיניץ צופה פגיעה לא קלה בתעשייה, שעשויה להסתכם באובדן הכנסות של כ-28-27 מיליון שקל בחודש - או יותר מ-330 מיליון שקל בשנה לשתי החברות, הכבלים ו-yes גם יחד.



בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית בישראל, שכבר אינו צומח זה מספר רבעונים - למרות כניסת שירותי ה-VOD ועליות המחירים הקלות - זו אינה בשורה פשוטה בכלל.



בכבלים ובלוויין מבקשים לחסוך בהוצאות על רכישת תכנים בהיקף של מאות מיליוני שקלים במהלך השנתיים הקרובות, כשרק בכבלים הכריז אתמול קמיניץ כי הוא מתכוון לחתוך עלויות תוכן בכ-200 מיליון שקל על פני השנתיים הקרובות.



ברור שכניסה מוצלחת של חבילת חמשת הערוצים בחינם עשויה להקשות על חברות הטלוויזיה הרב ערוצית לבצע מהלכי צמצום אגרסיווים בהוצאות התוכן שלהן.



מצד שני, ייתכן שקמיניץ מבקש להגזים בהערכות הנטישה האפשרית, כדי ללחוץ על הרגולטור ולמנוע מצב בו יוחלט לעבות אף יותר את חבילת השירות האופציונלית החדשה בעוד כמה ערוצים. ככל שזעקת חברות הטלוויזיה הרב ערוצית תהיה גדולה יותר - כך ייטה הרגולטור להיזהר ולשקול היטב את צעדיו, כיוון שאף אחד ממקבלי ההחלטות לא ירצה להיות זה שיהיה חתום על הידרדרות נוספת במצבן הפיננסי הרגיש של חברות הטלוויזיה הרב ערוצית.



נתון מעניין, המופיע באותה עבודת מחקר שמחזיקים במשרדי האוצר והתקשורת, הוא ששיעור החדירה של חבילת הטלוויזיה הדיגיטלית בשכבות החלשות לא צפוי להיות שונה מזה שבשכבות המבוססות יותר - מה שעשוי לשלול את האפשרות שעיקר העוברים לחבילה הדיגיטלית החדשה יהיו דווקא מנויי טלוויזיה רב ערוצית אנלוגים, פחות מ-10% מכלל המנויים כיום.



רשת התקשורת החדשה לשידורי הטלוויזיה הדיגיטלית הטריסטריאלית תחל לפעול בעוד כשנה, כך לפחות עולה מהצעת חוק ההסדרים, שאושרה בממשלה באחרונה.



על פי ההצעה, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו תהיה זו שתשדרג את מערך ההפצה הקיים שלה למערך הפצה חדש דיגיטלי, בהשקעה המוערכת בכמה עשרות מיליוני שקלים, באמצעות מכרז שיתקיים בין מספר קבלני משנה. הרשות השנייה תקבל לאחריותה את פעילות המערך כולו.



רשות השידור תקבל במסגרת המהלך תמריצים ממשרד האוצר, בתקופה שבה ייקבע שהרשות תמשיך לשדר בשני הפורמטים - האנלוגי והדיגיטלי - במקביל.



המערך החדש אמור לספק פתרון לציבור הצופים שמשלמים היום בלאו הכי על חמשת הערוצים האמורים במסגרת חשיפה לפרסומות ותשלום האגרה, וכך יתאפשר לצפות בחמישה במנותק מחבילות הבסיס של הכבלים והלוויין - ובהשקעה חד פעמית של עד 500 שקל ברכישת ממיר.



לא מעט ביקורת ספגה הצעת האוצר על ידי מי שחשבו שאין טעם כיום בהקמת מערך קרקעי דיגיטלי חדש, כשניתן להיעזר בפלטפורמה הלוויינית ולהוזיל עלויות משמעותית. עם זאת, בבסיס ההחלטה באוצר עמדה המחשבה כי המערך הקרקעי לשידורי הטלוויזיה יפחית משמעותית את החסמים לציבור שיהיה מעוניין לצרוך בדרך זו את השידורים.



עלות החיבור לקליטת שידורי לוויין נאמדת ב-1,000 שקל בממוצע למשק בית, והיא כפולה מזו המאפיינת את הפלטפורמה הקרקעית. בנוסף לכך, נדרש הציבור להתקין אנטנה. כמו כן, מקובל להעריך כי רמת השרידות והאמינות של המערך הקרקעי גבוהים מאלה של המערך הלווייני.



החברות HOT ו-yes, שראו כמובן במהלך איום גדול, הצליחו בעבר לטרפד את הניסיון של האוצר לחייב אותן לספק חבילות שידור מצומצמות במחיר מוזל, שיכלו ליצור להן פגיעה מהותית בהכנסות. כעת הן יידרשו להתמודד בתוך כשנה עם התחרות מצד החבילות הפתוחות במערך הקרקעי.



ההנחה היא שטכנולוגיית הטלוויזיה הדיגיטלית הטריסטריאלית תגביר את התחרות בתחום הטלוויזיה הרב ערוצית, תוך הגדלת היצע התכנים ושיפור בעלויות ההפצה.



לצורך הפצת הערוצים 1, 2, 10, 33 וערוץ הכנסת נדרשות כיום רשות השידור, הרשות השנייה והכנסת לשבעה מערכי הפצה שונים, בטכנולוגיות שונות ובשיטות הפצה שונות. לפיכך, מתקשה כיום הצרכן לקלוט באופן פשוט ונגיש את ערוצי הטלוויזיה הממומנים על ידו באמצעות תשלום אגרה (ערוץ 1 ו-33) חשיפה לפרסומות (2 ו-10) או תקציב המדינה (ערוץ הכנסת).



הקמת הרשת החדשה אמורה לחסוך למשק יותר מ-100 מיליון שקל בשנה, היות שכיום מוציאה המדינה כ-150 מיליון שקל בשנה, עבור הפצת שידורי ערוץ 1 ו-2 באמצעות גופי השידור.


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully