הוועדה לקידום מעמד האשה התכנסה אתמול לישיבה מיוחדת בפגרה לדיון בהשלכות תקציב 2008 על הנשים בישראל, והחליטה להיאבק כדי למנוע את הגזרות הכלולות בתקציב נגד נשים.
עיקר המאבק יתמקד בחמישה נושאים מרכזיים: גביית מס בריאות ודמי ביטוח לאומי מעקרות בית - שעשוי להגיע ל-1,656 שקל בשנה לנשים המוגדרות עקרות בית; דחיית יישום הרחבת התקציב למימון מעונות יום בשנה ודחיית יישום חוק חינוך ארוך ולימודי העשרה בעשר שנים - שתי דחיות שעלולות להקשות על נשים להשתלב בשוק העבודה; דחיית העלאה נוספת בשכר המינימום בשישה חודשים, שרוב הנפגעות ממנה יהיו נשים; צמצום כוח האדם במשרדי ממשלה, שהשפעתו על נשים מכריעה מאחר שהן מהוות 65% מכלל המועסקים בשירות המדינה.
באשר לגביית מס בריאות ודמי ביטוח לאומי מעקרות בית, במצב הקיים חוק הביטוח הלאומי וחוק ביטוח בריאות ממלכתי פוטרים עקרות בית (נשים המוגדרות בחוק ביטוח בריאות ממלכתי כנשים נשואות, שבן זוגן מבוטח, ואינן עובדת כשכירות או כעצמאיות) מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. כ-70% מעקרות הבית חיות בחמשת העשירונים הנמוכים, ומשמעות הגבייה המוצעת היא פגיעה בשכבות החלשות.
בפברואר הוחלט על הגדלת בסיס תקציב האגף למעונות יום ומשפחתונים לגיל הרך במשרד התמ"ת, כדי לממן שוברים למימון צהרונים לאמהות עובדות לילדים עד גיל שש ושוברים למימון מעונות יום לאמהות עובדות לילדים עד גיל שלוש. השינוי המוצע ידחה את הגדלת התקציב בשנה ולדעת חברי הוועדה, דחיית יישום הרחבת התקציב תקשה על נשים להשתלב בשוק העבודה.
פגיעה עקיפה בנשים
בעניין דחיית יישום חוק חינוך ארוך ולימודי העשרה בעשר שנים, במצב הקיים חוק יום חינוך ארוך בא להוסיף שעות לימודים וחינוך לשעות הקיימות במוסדות החינוך. שר החינוך רשאי לשנות את חלוקת שעות הלימוד בין הימים השונים, ובלבד שמספר שעות הלימוד בשבוע לא יפחת מ-41 שעות. בסופו של דבר אמור היה החוק להיות מיושם בכל המדינה. לאחר חקיקת החוק הוא יושם בשלב ראשון ב-100 יישובים, אך יישומו המלא נדחה כמה פעמים במסגרת חוק ההסדרים. על פי ההצעה, יידחה יישום החוק המלא לשבע שנים נוספות, עד 2014. לדעת חברי הוועדה, לשילוב ילדים במסגרות לימוד השפעה חיובית על השתתפות נשים בשוק העבודה.
דחיית העלאה נוספת בשכר המינימום נוגעת אמנם לא רק לנשים, אך לפי נתוני מרכז אדווה ל-2006, נשים מהוות כשני שלישים מהמועסקים שהכנסתם מעבודה היא ברמה של שכר המינימום או פחות, ולכן דחיית ההעלאה הבאה של שכר המינימום עשויה להשפיע יותר על נשים.
על פי ההצעה לצמצום כוח האדם במשרדי הממשלה, יופחתו רכיבי השכר במשרדי הממשלה וביחידות הסמך בשיעור של 1% בבסיס התקציב ל-2008 וב-1% נוסף בבסיס התקציב של כל אחת מהשנים 2009, 2010 ו-2011. ההפחתה מתייחסת למוסד לביטוח לאומי, שירות התעסוקה במשרד התמ"ת, הרשויות המקומיות, הכנסת ומבקר המדינה. כמו כן מוצע לתת מענק תקציבי לכל משרד ממשלתי אשר יעודד פרישה בקרב עובדיו ויביא להקטנת כוח האדם המועסק בו, כולל באמצעות פיטורים. מאחר שנשים הן 65% מכלל המועסקים בשירות המדינה (לא כולל משרד הביטחון), סבורים חברי הוועדה כי עיקר ההשפעה של הקיצוצים המוצעים תהיה עליהן.
"גזירות יצירתיות"
"הגזירות שהוטלו בתקציב 2008 על ציבור הנשים הן יצירתיות במיוחד", אמר ח"כ גדעון סער, יו"ר הוועדה. "מצד אחד, מניעת התקציבים שמיועדים להסרת החסמים להשתתפות נשים בשוק העבודה, ומצד שני - הטלת מס חדש על עקרות הבית. תפישת העולם המגולמת בהצעת התקציב מחדדת את הצורך בהשלמת חקיקת החוק להכרה בהוצאות טיפול בילדים, דבר שהוועדה תפעל לעשותו במהלך כנס החורף של הכנסת".
חברת הוועדה ויוזמת הדיון, חברת הכנסת קולט אביטל: "מדובר בדיון מקדים, את הקרב האמיתי ננהל בוועדת הכספים. מדובר פה רק על חוקים המעכבים את צמצום הפערים שמהם סובלות הנשים. במקביל, נפעל לקידום חוקים שיזרזו את השתלבותן בשוק העבודה. הגזרות ישפיעו בראש ובראשונה על השכבות החלשות ובמיוחד על נשים מהעשירונים התחתונים".