כשמלאו לדויד חודק 37, ב-1990, אשתו הפרופ' לרפואה אימי חודק נקראה לעשות עבודת מחקר בניו יורק, והוא על תקן של "אשת שליח", כדבריו, נסע עימה ובילה שם שנתיים מחייו. חודק, שאינו נוהג לבזבז את זמנו, עבד באותן שנים במשרד ניו יורקי מהמובילים בארה"ב, ובסופו של דבר התקופה זכורה לו כמשמעותית ומהנה.
"השנתיים האלה היו מסעירות מבחינה מקצועית, למדתי איך עובדים בקבוצות גדולות ובעסקות מורכבות וראיתי את המשמעות של משרד גדול, מה החסרונות ומה היתרונות שלו", הוא מספר.
כתוצאה מכך, כשחזר לישראל למשרד גרוס - שבו היה שותפו הראשון והיחיד של פרופ' יוסי גרוס - גמלה בו ההחלטה לפתח ולהרחיב את המשרד. תחילתו של התהליך, שהחל כאמור באותן שנים, תפס תאוצה עם מיזוגו של המשרד ב-2001 עם משרד קלינהנדלר, הלוי (המיזוג הראשון הגדול בישראל - לדבריו), והגיע לשיאו לפני כחודשיים בעקבות המיזוג עם משרד ברקמן, וקסלר, בלום, שבראשו עומד עו"ד רוני ברקמן. המשרד הממוזג מונה כיום כ-110 עורכי דין.
מרגיש מצוין
מה הביא למיזוג?
"אני כעורך דין שנים ארוכות סברתי שיש חלוקה ברורה בין עורכי הדין שעוסקים בתביעות משפטיות (ה"בריסטרז") לבין אלה שעוסקים בדברים אחרים (ה"סוליסיטרז"), כך חשבתי שהעולם יכול לעבוד, אבל ככל שצברתי שנים בתחום, מתוך התבוננות בעולם המולטי-דיסיפלינרי, הבנתי שכשם שפתרונות לא חד-מימדיים באף תחום היום, גם בתחום המשפט אתה חייב שיהיו לך כלים לפתרון בעיה ולאיתור בעיה והתחום של בתי משפט זה לב העניין. כתוצאה מהחשיבה הזו שהגיעה מהעולם העסקי וההבנה שיש חשיבות לחיבור הבין-התמחותי גם בתחום המשפט, הגענו למיזוג עם רוני".
לדברי חודק, תוך חודש מהפנייה אל ברקמן, ובשלוש פגישות בלבד, סיימו המשרדים את עקרונות המיזוג. "בדיעבד לאחר חודש וחצי של מיזוג אנחנו מרגישים מצוין. אני שכבר מכיר מיזוגים כי עשיתי מיזוג במשרד שלי וכמי שעוסק במיזוגים בין חברות כחלק מהתמחותי - מרגיש טוב עם המיזוג הזה".
איך הגעת דווקא אל ברקמן?
"כשחיפשתי משרד להתמזג איתו בתחום הליטיגציה רציתי משרד מאוד מקצועי בתחומו, שהמובילים שלו יופיעו ב"שורט ליסט" של אנשי עסקים, ובנוסף משרד שיהיה מגובה במערכת שלמה שעובדת, באנשים בדרגות ביניים. בדקנו מספר אפשרויות והגעתי למסקנה שהחלופה הטובה ביותר היא עם רוני".
ברקמן: "השכנות היתה צ'ופר נלווה" (שני המשרדים שכנים בבניין העגול שבמרכז עזריאלי, משרדו של חודק מאייש את הקומות 40-38 ומשרד ברקמן את קומה 36. כתוצאה מכך המיזוג לא כלל מעבר פיזי)".
האם המיזוג היה תוצאה של חיפושים גם מצידך?
ברקמן: "המחשבה על מיזוג תמיד מרחפת מלמעלה אבל לא חיפשנו באופן שיטתי. כשדוד (חודק) הרים אלי טלפון עברה בראשי המחשבה שמדובר בהצעה למיזוג אבל לא הייתי בטוח. מהרגע שהוא תיאר לי את המשרד שלהם הבנתי שהסינרגיה היא באמת יוצאת דופן, כי בתוך המשרד המוביל של גרוס-חודק בהיבטים המסחריים של שוק ההון - הנדל"ן והליטיגציה היו מערכות לא גדולות - בעוד שאצלנו שתי המחלקות חזקות, ואילו המערכת המסחרית היתה תמיד מערכת כללית. בנוסף, החיבור התאים גם מבחינת המנטליות הבינאישית והמקצועית.
היתה תחושה מאוד נוחה ופתוחה מהרגע הראשון ולכן התהליך היה מאוד קצר. למעשה, מהיום שבו הכרזנו על המיזוג התחלנו לעבוד במשותף. שיתוף הפעולה בין כל המחלקות לבין מחלקת הליטיגציה הוא על בסיס יומיומי אצל רוב רובם של הלקוחות והשותפים של שני המשרדים".
לדברי ברקמן, מחלקת ליטיגציה טובה נכנסת לפעולה לא רק כשמדובר במאבקים המתנהלים בבתי משפט. "ליטיגציה תורמת דווקא ביכולת לנהל את האסטרטגיה והטקטיקה של משבר בלי להגיע לבית משפט. מעל 50% מהמשברים - ואני בכוונה לא נוקט במלה סכסוכים כי את חלקם אנחנו מצליחים לעצור - נפתרים מבלי להגיע לערכאות. חלק גדול מאד מהפעילות שלנו היא פרה-משפטית - ליווי של המשבר, לפעמים יצירה מבוקרת של משבר ופתרון שלו בזמן שנוח לחברה".
ייעול העבודה
חודק: "השילוב בין ליטיגציה למחלקות אחרות מייעל מאוד את העבודה ומעלה את רמת העבודה המשפטית ולכך יש חשיבות רבה מאוד. בנוסף, הידע והפעילות שהם הביאו בתחום הנדל"ן, בראשותו של עו"ד ארי וקסלר, מאד חשובים לנו; הם משתלבים עם המיומנויות שלנו במיסוי, מימון ופעילות בינלאומית ויוצרים נפח פעילות ואיכות מצוינת".
שני השותפים סבורים כי מהלך שכזה מומלץ בכל משרד מסחרי גדול. לדברי ברקמן, בנוסף לחיזוק שנותנת הליטיגציה לכל המחלקות האחרות, גם מחלקת הליטיגציה מתחזקת כתוצאה ממיזוג כזה. לדבריו, יש כיום פניות בינלאומיות למחלקה והמענה שניתן בה בכל התחומים הוא אבן שואבת, לאו דווקא ללקוחות המשרד.
"העובדה שאני יכול להיעזר באחת המחלקות במשרד, כשיש לי תיק שיש בו היבטים של דיני מיסוי או של ניירות ערך, ולתת מענה מתוך הבית ללקוח, גורמת לנגישות הרבה יותר טובה", מוסיף ברקמן.
כתוצאה מכך, לדבריו, המחלקה גדלה ל-16 עורכי דין (לעומת 10 קודם למיזוג) והוא מעריך שעד סוף השנה היא תגדל ל-20 עורכי דין.
מה בקשר לחסרונות של משרד גדול, שבגללם יש כאלה שמעדיפים ללכת למשרדי בוטיק?
חודק: "אנשים חושבים שמשרד גדול הוא סופרמרקט של אנשים ממוצעים לעומת המשרדים הקטנים - שהם מומחים בתחומם. זה דבר מאוד לא מדויק. מתוך הניסיון בעולם, הגדולים רק גדלים ויש לזה סיבות אפילו בישראל.
במשרד שלנו יש 30 שותפים עם 300-400 שנות ניסיון מצטברות. אתה לוקח את הניסיון הזה והגיוון והידע מכל התחומים, ואם עבודת הניהול יודעת לקחת את כל השנים האלה ולשים אותם על עסקה או על משבר - זה היופי של המשרדים הגדולים. ההתמחות שאפשר ליצור בתוך מחלקה גדולה יותר והעומק הניהולי שיש במשרד גדול הם בעלי ערך רב כלפי הלקוח".
לדברי חודק, המשרד מקבל מספר תשקיפים לא מבוטל ממשרדים קטנים, ל"סיבוב שני", כשנדרש להציל את המצב. "הגישה שלנו היא שזה לא סרט נע של עורכי דין אלא אוסף של בוטיקים, כל קבוצה מקצועית עובדת בתוך עצמה ובונה את תודעת השירות והמומחיות הבוטיקית שלה, וכך לא מאבדים את תודעת השירות או המקצועיות של גוף קטן, בזמן שהמשרד הגדול ויכולת הניהול שלו מביאים את כל הקבוצות האלה לנקודת הקשר עם הלקוח, בתהליכים שגרתיים ובניהול משברים".
איך בפועל מתנהל המשרד כשיש בו שני שותפים דומיננטים שכל אחד עמד בראש משרד שונה?
ברקמן: "כשמתחבר משרד מאוד גדול למשרד כמו שלנו - שהוא הרבה יותר קטן - באופן טבעי הדומיננטיות צריכה להישאר אצל מי שהיה קודם השותף הגדול. לכן, דוד שהיה ראש המשרד עד עכשיו הוא ראש המשרד הממוזג, ועו"ד אמיר הלוי נשאר השותף המנהל גם במשרד הממוזג.
ברגע שקיבלנו שזו הדרך הנכונה - המערכת עובדת. מעבר לכך, החלטות מתקבלות בהנהלת המשרד וכבר היום אני יכול לומר שאין מחנות בקבלת החלטות אלא יש דעה אישית של כל אחד מהנוכחים".
חודק: "גם המשרד שלנו לא התנהל אף פעם על בסיס אג'נדה אישית, או סביב דמות שכולם סבים סביבה. זה לא משרד משפחתי. יש כאן קבוצה שמנהלת את האחריות כלפי כלל השותפים לכן אין שינוי בעניין הזה".
כדי שהתמונה לא תראה מושלמת מדי, מציינים חודק וברקמן כי "יש גם נזקים כתוצאה מהמיזוג". בכך הם מתכוונים למצבי ניגודי עניינים שנוצרו בעקבות המיזוג, ושבעטיים נאלצו לוותר על תיקים. כך לדוגמה, אומר ברקמן, המשרד לא יכול היה לייצג אף גורם שקשור לפרשת חפציבה, לאור העובדה שהמשרד מייצג את חברת אלקטרה ואת משפחת יונה בעניינים שונים.
רגילים לבדוק ניגודי עניינים
ברקמן מספר עוד כי ערב המיזוג נכנסה אליו תביעה של כ-20 מיליון דולר, הקשורה לבנק הבינלאומי, וכי בעקבות המיזוג נאלץ לוותר על התיק משום שחודק מייצג את הבנק במספר עניינים.
חודק: "אנחנו במשרד רגילים לעשות בדיקה לגילוי ניגוד עניינים ("קונפליקט צ'ק"). כאשר מגיע תיק אנחנו מעבירים טופס במחשב בין כל השותפים, וכל שותף צריך לבדוק מי הצדדים לתיק ואם יש בעיית ניגוד עניינים. אחד השותפים צריך לחתום על פתיחת התיק ועל כך שאין ניגוד עניינים".
האם כתוצאה מהמיזוג ומעומס העבודה עורכי הדין במשרד נאלצים לעבוד סביב השעות?
ברקמן: "אני מאוד משתדל שאנשים לא יעבדו מצאת החמה עד צאת הנשמה ובשבע וחצי בערב במקרה הרע הם יתחילו את החיים הפרטיים שלהם. הקפדנו על כך בעבר ואני מתכוון להקפיד על כך גם בעתיד. זה לא אומר שאין מצבים שאנשים לא נשארים יותר מאוחר ואפילו "אובר נייט" אבל אני מנסה להבטיח שזה יהיה במבחן הסבירות כי אני מאמין שלעובד עם איכות חיים סבירה, טווח יכולת גדול יותר להתמיד גדלה והמשרד יכול ליהנות מהעובד הרבה יותר שנים".
חודק: "בתחום של ניירות ערך ועסקות האור דולק בשעות הקטנות של הלילה והעבודה קשה ואינטנסיווית. כך זה בכל העולם, הכסף חם והעולם העסקי כופה על נותני השירותים את הזמנים שלו לכן עובדים שעות ארוכות וכנראה שאין מוצא מזה. מנגד, אנחנו מנסים לאפשר לעורכי דין ולשותפים צעירים במשרד משרות מוגבלות זמן. במקום להגיד לכל עורכי הדין תלכו הבית בשבע בערב, שזה בלתי אפשרי אם עובדים לדוגמה עם ארה"ב, אנחנו מנסים לגוון את המסלולים כך שכל אחד יוכל למצוא עצמו במקום הנכון לו".
כדוגמה לכך מספר חודק על כמה שותפות צעירות במשרד, שהן אמהות ו"הן אלו שתובלנה את המשרד בעתיד", שחלקן עובדות במשרה מוגבלת וחלקן מגבילות יותר את "שעות הבית" שלהן, אבל כולן לדבריו יודעות להסתדר עם הזמן.
מה אתם מחפשים בעורכי דין שבאים לעבוד אצלכם?
חודק: "אנשים עם תכונות טרומיות של הגינות ואמינות לצד יצירתיות, מקצוענות, מוטיבציה ונטייה עסקית. מבחינתי מתמחה שהיה בצבא במסלול מעניין או שהוא משורר שיודע להתמודד עם טקסטים - אם יש לו את התכונות האלה זה כלי טוב לניבוי הצלחה. אנחנו מחפשים אנשים עם איזשהו ייחוד כי אנו חושבים שאנחנו בונים חוויה מקצועית ייחודית שמתבססת על מקצועיות, ידע ויכולת הובלה של תהליכים. מהחומר הזה צומחים השותפים של המשרד".
איזה תכונות הן הכרחיות להצלחתו של עורך דין?
ברקמן: "בתחום של הליטיגציה עומק אינטלקטואלי ורגשי והבנה של מפת ההתנהגויות האנושית - קודמים לכל דבר אחר. אחר כך יש עומק מקצועי ואינטגריטי, התמדה, אמביציה ונחישות. בליטיגציה, קריאת האדם והיכולת לצפות את התנהגותו זה משהו בסיסי ויש אותו למעטים, ואלה המצליחים בתחום הזה".
חודק: "מעורך דין צעיר הייתי מצפה לרכוש הרבה מאוד ידע, כדי להכין את עצמו לשלב שרוני מדבר עליו - שהוא כבר של שותפים צעירים ומעלה. רכישת ידע זהו תהליך ארוך אבל מאוד מתגמל. בנוסף, צריך שיהיה בו מימד של אחריות וזהירות אבל שלא תשתק אותו ותאפשר לו למצוא פתרונות יצירתיים גם מחוץ לזירת המשפט. היכולת הזו, בוודאי בעולם העסקי, היא מאוד חשובה".
לפני חודשיים התמזגו שני משרדים מובילים ושכנים בבניין עזריאלי - ראיון ממרומי תל אביב
נורית רוט
22.8.2007 / 9:22