וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

קרן ההון סיכון אביב ונצ'רס יוצאת לגייס 100 מ' ד'; קיבלה השקעה של 20 מ' ד' מקבוצת הפיננסים סיטי

גיא גרימלנד

22.8.2007 / 13:32

הקרן תשקיע בחברות שפיתחו טכנולוגיות לתעשיות גדולות



קרן ההון סיכון אביב ונצ'רס יוצאת לגייס קרן שנייה, בהיקף של 100 מיליון דולר. הקרן הודיעה היום כי קיבלה התחייבות להשקעה של 20 מיליון דולר מקרן פרייווט אקוויטי CVCI - Citi Venture Capital International, מקבוצת הפיננסים סיטי (לשעבר סיטיגרופ).



הקרן מתכננת לבצע סגירה ראשונה בהיקף של 50 מיליון דולר בחודשים הקרובים. סגירה ראשונה היא התחייבות של המשקיעים בקרן לסכום מסוים. מנקודה זו יכולה הקרן להתחיל לבצע השקעות מהקרן החדשה.



CVCI היא קרן גלובלית המנהלת יותר משבעה מיליארד דולר. משנת 2001 היא ביצעה השקעות באסיה, מרכז ומזרח אירופה ואמריקה הלטינית. אביב הון סיכון היא קרן המשקיעה בחברות הקשורות לישראל אשר מפתחות טכנולוגיות לתעשיות גדולות ומבוססות כגון: תעשיית הרכב, קלינטק, מוצרי צריכה ומכשור רפואי.



הקרן הראשונה של אביב ונצ'רס היתה בהיקף צנוע של 25 מיליון דולר. קרן קטנה במונחים של שוק ההון סיכון הישראלי. הקרן רשמה אקזיט אחד גדול ובולט: מכירת הסטארט אפ אקטונה לסיסקו עבור 100 מיליון דולר.



הקרן השקיעה בחברה 1.9 מיליון דולר וקיבלה פי ארבעה על הכסף. "זו היתה תשואה שנתית של 100%", מספר ד"ר אמיר גוטמן, אחד ממייסדי הקרן. לדבריו, אביב ונצ'רס תולה תקוות גדולות בשתי חברות: פריקסו ודיפ בריז, בעיקר בשל העובדה שהחברות פונות לשוק גדול ומסוגלות להביא להחזר גדולים עבור הקרן.



אביב ונצ'רס מחזיקה 20% בפריקסו, שעד כה גייסה שבעה מיליון דולר. החברה מפתחת טכנולוגיה להקטנת חיכוך בין חלקי מתכת נעים, ומתמקדת בתעשיית הרכב. היא מאפשרת להקטין פליטת גזים, להקטין בלאי ולהגביר יעילות. החברה יצאה למכירות ראשונות ומקווה למכור באופן מאסיווי יותר לשוק הרחב ברבעון הרביעי של 2007.



גם על דיפ בריז יש לגוטמן מילים חמות. "דיפ בריז ופריקסו יכולות להחזיר את ההשקעה בקרן פעמים רבות". החברה מפתחת טכנולוגיית הדמיה של הריאות על בסיס קולות הנשימה. לפני מספר שבועות קיבלה את אישור מנהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) לשיווק המוצר בארה"ב, לאחר שכבר קיבלה אישור דומה מהאיחוד האירופי. גוטמן מציין שהחברה מוכרת בהיקפים קטנים בשלב זה.



חברה נוספת שבה מושקעת אביב ונצ'רס היא קולומבוס שמפתחת תוכנה לניהול תשתיות של מתחמים וקמפוסים מורכבים. התוכנה שלה יודעת לנהל בין היתר תשתיות של חשמל, גז, תקשורת מחשבים, מיזוג אוויר וציוד. בית החולים איכילוב, הטרמינל החדש בנתב"ג, חלק מתשתיות צה"ל ואוניברסיטת ניו יורק עושים שימוש בתוכנה של קולומבוס. גוטמן מציין כי היא אמנם חברה מוכרת, אך אינה רווחית.



החברה הרביעית שבה מושקעת אביב ונצ'רס היא BeInSync, המפתחת טכנולוגיה לסנכרון בין מחשבים. את התוכנה של BeInSync הורידו 3.5 מיליון משתמשים. גוטמן מציין כי החברה מתמודדת בימים אלו עם הצורך להפוך את הורדות התוכנה לרווחים.



החברה החמישית בה השקיעה אביב ונצ'רס היא ביטבנד, שעוסקת בפתרונות להזרמת תכנים בווידיאו ואודיו באיכות גבוהה על גבי רשתות IP. החברה מוכרת במיליוני דולרים. לאביב ונצ'רס 5% ממניות החברה.



החברה השישית בה מושקעת אביב ונצ'רס היא MCS - Medical Compression Systems, המפתחת מכשיר למניעת התפתחות של קרישי דם. החברה יצאה להנפקה בבורסת תל אביב. גוטמן לא רואה בהנפקה בבורסה המקומית אקזיט כלשהו. "זו היתה דרך זולה ונכונה לגייס כסף. לצערנו לוחות הזמנים של הניסויים הקליניים שהחברה מבצעת נדחו. המנייה ירדה כעת, אך השווי הנוכחי לא מייצג לדעתי".



החברה השביעית בה מושקעת אביב ונצ'רס היא MGVS שמפתחת טכנולוגיה לריבוי כלי דם ורקמות.
חברה נוספת שבה השקיעה אביב ונצ'רס היא מיינדגארד שנסגרה. גוטמן מציין כי הקרן השקיעה במיינדגארד מיליון דולר וקיבלה עם סגירתה חצי מיליון דולר.



גוטמן הוסיף כי "הקרן הראשונה של אביב ונצ'רס השקיעה בתשע חברות, למרות שיכולנו להשקיע ביותר חברות. החלטנו שיש לנו פורטפוליו חזק של חברה, ושנתמקד בכל אחת מתשע החברות במקום להשקיע בחברות נוספות. קרן אביב ונצ'רס 2 תהיה יותר ממוקדת מאביב 1 שהיתה קצת יותר מפוזרת. אנחנו מתכננים להשקיע בחברות המפתחות טכנולוגיות לתעשיות גדולות, לשוק תעשיית הרכב, לשוק אנרגיות נקיות, לשוק מכשור רפואי, לשוק תעשיית דפוס ולשוק הלקוחות הפרטיים".



"רוב ההון סיכון הישראלי מושקע כיום בחברות טלקום, תוכנה ומוליכים למחצה. בתחומים אלו ישנה תחרות גדולה. אנחנו מתכוונים לקחת את הטכנולוגיות המתקדמות של ישראל לתעשיות שהצפיפות בהן נמוכה יותר, וכאלה שלא עברו שינויים טכנולוגיים מהירים ב-20 שנים האחרונות", אמר גוטמן.



"מצאנו שנקודת הכשל של חברות ישראליות הוא לא בטכנולוגיה, אלא במעבר מהטכנולוגיה למיקוד בעסקים. הרקע שלי ושל יואב שלוש הוא לא טכנולוגי, אלא שיווק בינלאומי, באסטרטגיה כיצד לחדור לשוק ולמיזוגים פיננסיים. לכן החלטנו להשקיע בחברות משלבים מאוחרים, כשיש להן מוצר טכנולוגי עובד. העדיפות היא לחברות שהחלו למכור או שהמוצרים שלהן נמצאים בשלב בטא".


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully