מרדכי יונה מבקש לבטל את צו העיקול שהוצא נגדו: אני אדם אמיד ואין כל חשש שאבריח את נכסי

מדרכי יונה הגיש היום לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה לבטל את צו העיקול שניתן נגדו לפי בקשת חברת סולל בונה. לטענת יונה, המיוצג על ידי עוה"ד רון סמוראי וענת שניידר, סולל בונה לא הוכיחה כי קיים חשש סביר שאי מתן צו העיקול יכביד על ביצוע פסק הדין או כי יונה עומד להבריח את נכסיו - טענה המשוללת כל יסוד לדברי מרדכי.



על פי הנטען בבקשה, סולל בונה עשתה שימוש לצורך קבלת צו העיקול בטענה, כי קבוצת חברות חפציבה נקלעה לקשיים, וכן כי חלק מרכושו של יונה משועבד או כי הוא עושה שימוש ברכוש הרשום על שם אחרים, ואולם "עם כל הכבוד, בכך אין כל ראיה לקשיים המיוחסים למבקש עצמו. קריסת קבוצת החברות, אשר בעניינן ניתן בשלב זה צו להקפאת הליכים, על מנת לאפשר הצגה של תוכנית הבראה, אינה הופכת מניה וביה לקשיים של המבקש עצמו, שהוא עצמו נושה בסכום מהותי בקבוצת החברות", טוען מרדכי.



יונה טוען כי הוא אדם ידוע ואמיד ואין כל חשש שיבריח את נכסי המיטלטלין שלו מביתו או ימכור אותם כדי להימנע מתשלום לסולל בונה, אם יפסק לטובתה. עוד טוען יונה כי גם יתר העיקולים שהתבקשו על ידי סולל בונה אצל קשת רחבה של מחזיקים, שחלקם כלל אינם מחזיקים בנכסים של יונה, "אין לה אלא מטרה אחת - פגיעה בתדמיתו ובשמו הטוב של המבקש".



יונה טוען, כי סולל בונה מנסה באמצעות הבקשה "לנצל, בחוסר תום לב משווע, את המצב אליו נקלע המבקש, וקבוצת החברות אליהן הוא קשור, על מנת להפעיל לחץ פסול על המבקש". כמו כן, הוא טוען, כי סולל בונה הציגה בפני בית המשפט עובדות וטענות שהיא יודעת שאינן נכונות, מתוך ניסיון פסול להטעות את בית המשפט ולזכות בצו העיקול שלא כדין.



לטענתו, סכום התביעה שנתבע על ידי סולל בונה - כ-12 מיליון שקל - אינו נכון וזהו סכום שנופח על ידה כדי לקבל את צו העיקול. לפי יונה, סכום השיקים שבידי סולל בונה שלא נפרעו הוא 2 מליון שקל בלבד, בעוד שהחלק הניכר של השיקים טרם הגיע מועד פירעונו.



לגופה של התביעה טוען מרדכי כי התביעה מבוססת על הסכם שנחתם בין חפציבה תמרבו ובין סולל בונה שלפיו התחייבה תמרבו לפרוע חוב לסולל בונה אם תבוצע בתרמבו או בכל תאגיד מחברת חפציבה "הנפקת אקוויטי", כאשר להסכם זה נטען שמרדכי ובועז יונה ערבו באופן אישי. יונה דוחה את האמור בתביעה כי בוצעה "הפקת אקוויטי" ע"י חפציבה, שעה שבועז יונה התקשר בהסכם למכירת מניותיו בחברת חפציבה דיור ואחזקות. לדבריו, הסכם זה היה הסכם מותנה, והוא בוטל זמן קצר ביותר לאחר כריתתו.



(ת.א. 9398/07 בש"א 6697/07).