את מי ביקרו בקוסט-פורר לפני חפציבה? את קלאבמרקט, למשל

"איכות בכל מה שאנו עושים" (Quality in (everything we do - זוהי הסיסמה שמלווה את פירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג (E&Y) קוסט פורר גבאי את קסירר, הפירמה הגדולה בישראל.



לפחות מבחינת הגודל, אין לקוסט מתחרים בישראל. בפירמה הבאה אחריה מבחינת גודל, KPMG סומך חייקין, מועסקים כמחצית ממספר רואי החשבון שבקוסט. קוסט מובילה בין פירמות רואי החשבון בישראל כמעט בכל התחומים: בהיי-טק, במספר החברות הציבוריות שלהן היא מעניקה שירותי ביקורת, במספר החברות שנסחרות בחו"ל שבהן היא מטפלת, ועוד.







אבל באחרונה מוזכר המשרד בנסיבות חיוביות פחות. חברות רבות שלהן סיפקה קוסט שירותי ביקורת - בהן חפציבה, קלאבמרקט ובית ההשקעות של הראל - היו מעורבות בשערוריות חשבונאיות, מעילות וקריסות. מדובר באירועים המעלים שאלות אודות ההתנהלות והמקצועיות שגילו בקוסט ולגבי האפשרות שהפירמה לא מילאה את חובותיה כנדרש. האירועים מעלים תהיות גם בנוגע לתפקידו של רואה החשבון כשומר סף ועל האופן הראוי להפעלת שיקול הדעת שניתן לו כגורם מבקר.



לפני כחצי שנה פרש היו"ר והמייסד של הפירמה, יצחק פורר, ובמקומו מונה לעמוד בראש המשרד רונן בראל. בראיון שפורסם ב-TheMarker לפני פרישתו, נשאל פורר על השמועות בענף בנוגע להתנהלות הפירמה - על כך שהדו"חות שעליהן חתומה קוסט נוטים לטובת החברות, ועל השיעור הגבוה של ריסטיטמנטס (הצגה מחדש של דו"חות) במשרד.



"אז אומרים", ענה אז פורר, כשהוא מגיב בזלזול על השמועות. "זה לא נכון. בשנות ה-60 אמרו עלינו שאנחנו מוציאים דו"חות בלי ניירות עבודה, אחר כך אמרו שאנחנו מעניקים הנחות מפליגות ללקוחות ובו-זמנית נותנים שכר מופלג לעובדינו, אחר כך אמרו שיש לנו הרבה ריסטינטמנטס - בכל המקרים מדובר באמירות של מתחרים צרי עין ותו לא".



אזהרות עסק חי



בפרשת התמוטטותה של חפציבה, קוסט היתה רואה החשבון המבקר של החברות הציבוריות בקבוצת חפציבה: חפציבה חופים, חפצ'יבה ג'רוזלם וחפציבה גלובל. עוד לפני קריסת הקבוצה, נשמעו בענף שמועות כי משהו תקוע בפרויקט הדגל של חפציבה - חופים. ואכן, בדוח"ות הכספיים של חפציבה חופים ל-2006, הופיעה בחוות הדעת של הרו"ח המבקר הפנייה לביאור המתאר את מצבה הכלכלי העגום של חפציבה חופים, הבעיות בתזרים המזומנים והאי-עמידה בקצב מכירת הדירות. בהמשך, הופיעה תוכנית הבראה שהציגה.



ואולם מצבה של חפציבה חופים לא הוביל את E&Y להוציא אזהרת עסק חי לחפציבה חופים, והפירמה הסתפקה בהדגש בלבד. האם היה מקום להערה שכזו? אין לכך תשובה ברורה בשלב זה. על פי גילוי דעת 58 של לשכת רואי חשבון, כשרו"ח מגיע למסקנה שקיימים ספקות משמעותיים באשר ליכולתה של חברה להמשיך ולפעול כעסק חי - עליו לציין זאת בלשון מפורשת.



אבל הדבר נמצא בתחום שיקול דעתו של רואה החשבון. יש מכלול של פרמטרים שעליו לשקול, אשר יכולים להצביע על בעיה; העיקרי שבהם הוא תזרים מזומנים שלילי, שצפוי להימשך. בנוסף, על רואה החשבון לשקול פרמטרים כגון גירעון גדול בהון, הפסדים תפעוליים מתמשכים והון חוזר שלילי לאורך זמן. המשותף לכל הפרמטרים - בדרך זו או אחרת הם מהווים אינדיקציות לבעיה תזרימית.



מנגד, גם אם קיימת אינדיקציה לבעיה תזרימית, יש גורמים שיכולים למתן את ההערכה כי החברה לא תוכל להמשיך להתקיים כעסק חי. מדובר בין השאר במחויבות בעלי מניות לתת ערבויות ולכסות בעיות תזרימיות וכן בעסקות בזמן הקרוב שצפויות להציג תזרים חיובי. מכיוון שצריך להעריך יכולת עתידית - נהוג בענף להסתכל, בהיעדר נסיבות המורות אחרת, על יכולתה של החברה להמשיך ולהתקיים כעסק חי 12 חודשים קדימה.



רואי חשבון שעמם דיברנו, הדגישו: "אין לדעת מה עמד בפני E&Y בעת הכנת הדו"חות הכספיים, ואילו מצגים הוצגו בפניה. אי אפשר לדעת את זה בלי להיכנס לעובי הקורה. קל להגיד בדיעבד מה היה צריך לעשות - אבל צריך לזכור כי הדבר הוא בטווח שיקול דעת. מצד אחד, ניתן לראות כי ההון החוזר של החברה חיובי. מצד שני, הגירעון בהון העצמי גדול, תזרים המזומנים היה שלילי, נרשמה האטה במכירת הדירות והחברה ממונפת מאוד".



חשוב לזכור כי פעמים רבות בוחרים רואי חשבון שלא לרשום הערת עסק חי מלאה, שכן משמעות הערה כזו למשקיעים היא: "הביאו בחשבון שהחברה במצב של חדלות פירעון". במקרה כזה, הנזק לחברה עלול להיות קשה, ולהעמיק את המשבר שבו נתונה החברה - שייתכן כי יכלה להשתקם ממנו. על כן, גם בקביעה לרשום הערת עסק חי לחברה, צריך להפעיל את שיקול הדעת בזהירות.



בצד השלילי אפשר לציין כי חפציבה אינה המקרה הראשון שבו קוסט היה משרד רואי החשבון והחברה התמוטטה בלי שנרשמה הערת "עסק חי". מקרה נוסף הוא רשת קלאבמרקט שקרסה במחצית 2005. בדו"חות קלאבמרקט של הרבעונים הראשון-השלישי של 2004 (לא נחתמו דוחו"ת כספיים ל-2005 בשל מחלוקת עם בעלי השליטה בקלאבמרקט), הופיעה הפניה מחוות דעת רו"ח לבאור בדו"חות בדבר מצבה הכספי של החברה ותוכניות ההבראה שהיא מבצעת. הפניה דומה הופיעה גם בדו"ח האחרון של תעשיות אלקטרוכימות, שהפסיקה לפעול ונכנסה פחות משנה לאחר ההפניה להליך של הקפאת הליכים. במקרה של תעשיות אלקטרוכימיות, הבעלים הזרימו כספים לחברה.



אחריות רו"ח ומעשי מרמה



עם התקדמות החקירה מתברר כי היו אי-סדרים בחברות הציבוריות חפציבה ג'רוזלם וחפציבה חופים. על פי בדיקת רשות ניירות ערך, הוצאו מהחברות 120 מיליון שקל על ידי בועז יונה. חפציבה ג'רוזלם גולד עוסקת בתחום הנדל"ן המניב וכן בפיתוח והפעלה של נכסים מניבים בישראל ובחו"ל. הכנסותיה של החברה נבעו בעיקר מהשכרת נכס מניב בירושלים להנהלת חברת בזק. חפציבה חופים מקימה את פרויקט המגורים חופים. שתי החברות הונפקו לציבור ב-2006 וגייסו 364 מיליון שקל.



על פי דו"ח הבודק החיצוני, משרד רוה"ח ברלב, נמשכו מחפציבה ג'רוסלם החל ב-1 באפריל, יום לאחר סגירת המאזן של הרבעון הראשון, כ-50 משיכות בסך 70 מיליון שקל. עם זאת ממצאי החקירת של רשות ני"ע העלו כי מעשי המרמה ומשיכות הכספים התבצעו גם ברבעון הראשון.



הדו"חות הכספיים של חפציבה ג'רוזלם פורסמו ב-30 במאי. כאשר מתרחשים אירועים שעשויים להשפיע על המאזן, בין סוף הרבעון למועד פרסום הדו"חות הכספיים, מפרסם רו"ח אותם כאירוע שקרה לאחר תאריך המאזן ומשפיע עליו. הדו"חות של חפציבה ג'רוסלם לא שיקפו את האירועים שקרו לאחר תאריך המאזן. ואולם בתום הרבעון הרו"ח המבקר לא בודק שוב את הספרים - אלא נסמך על מידע מהחברה ומישיבות הדירקטוריון.



כאן עולה השאלה: מהי אחריותו של רואה החשבון במקרים של מעילות בחברות? שאלה זו מתעוררת בכל פרשיות המעילה והמרמה שמתגלות בחברות ציבוריות. השם של קוסט נישא באוויר גם בפרשיית הראל. באפריל 2007 התגלתה מעילת ענק בבית ההשקעות של הראל. מי שביצע את הביקורת החיצונית במשך כמעט שני עשורים בבית ההשקעות של הראל, הוא רו"ח קטן מפתח תקוה. אבל ברבעון האחרון של 2006 החליף בית ההשקעות רו"ח - ומי שחתום על הדו"חות הכספיים המבוקרים של הראל ל-2006 הוא משרד E&Y.



עוד פרשה שבה עלתה שאלת אחריות רו"ח במקרה שהתגלתה מעילה בחברה היא פרשת התמוטטות בנק למסחר. רו"ח המבקר של הבנק, PwC קסלמן וקסלמן, הגיע באחרונה לפשרה עם הכונס הראשי, בלי להודות באחריות לחלקו בפרשה. PwC שילמו 23 מיליון שקל בגין חלקם בפרשה.



נקודת המוצא של בדיקת אחריותו של רו"ח המבקר בפרשות מעילה, היא שהוא לא שוטר - אין זה מתפקידו לבלוש ולחקור מעילות. עם זאת בעקבות שינויים שעוברים על המקצוע, ובעקבות פסקי דין בעניין, ניכרת מגמת החמרה באחריותו של רואה החשבון, ועל פי הפסיקה: "לא ניתן לצמצם את תפקיד רואה החשבון למי שבודק מכנית אסמכתאות ועושה חשבונות אריתמטיים".



כשרואה החשבון חותם על מאזן, המאזן צריך לשקף נכונה את הונה של החברה, הכנסותיה והתחייבויותיה. אם התבצעה בחברה מעילה בהיקף גדול, גם המאזן שעליו חתם רואה החשבון אינו נכון. אם הוא חתם כי הונה העצמי של החברה הוא 120 מיליון שקל, כמו במקרה של הראל, והיתה מעילה שמחקה את כל ההון העצמי - אולי אין זה באחריותו לגלות את המעילה, אבל האחריות שלו היא שהמאזן לא יטעה באופן כה גס.



יש כמה אינדיקציות המסייעות לקבוע את טיב הביקורת שמבצע רואה חשבון חיצוני. לדוגמה, אסור לרואה החשבון המבקר להרפות כשמתעורר אצלו חשד. אם קיימים מסמכים שהוא יכול לקבל גם ממקורות חיצוניים, כמו בנקים וספקים, עליו לבקשם ולאמת בעזרתם את המסמכים שהציגה לו החברה המבוקרת. עליו להתאים את הביקורת לאופיו ולגודלו של הגוף המבוקר ומורכבות עסקיו, הוא צריך לאפיין את בעלי החברה - אם הם בעלי יושר בסיסי או אם היו פרשיות שעוררו חשד לטעויות או לתרמיות בעבר. בנוסף, רואה חשבון חיצוני צריך לשים לב אם לחברה הרבה עסקות עם בעלי עניין.



גם בחפציבה ג'רוזלם וגם בבית ההשקעות של הראל נתון שהיה צריך להדליק נורה אדומה הוא היקף הביקורת הפנימית. במקרה של הראל, היקף הביקורת הפנימית הסתכם ב-150 שעות בלבד ב-2006. בחפציבה ג'רוסלם, על פי מצבת נושאי המשרה, אין כלל מבקר פנים.



אינדיקציות נוספות שהיו אמורות לעורר שאלות הן העברות כספים רבות, בייחוד בחברה שמרבית עסקיה מתמצים בבניין אחד להשכרה, ועסקות רבות עם בעלי שליטה. עם זאת דבר משותף לחפציבה ולהראל הוא האמינות הרבה לה זוכים בעלי הקבוצה. קבוצת הראל ידועה כקבוצה חזקה ויאיר המבורגר ידוע כאיש הגון, וכך גם, עד לפרשה זו, היה מעמדו של מרדכי יונה.



מדיניות הכרה בהכנסות



עוד לקוחה של E&Y שעלתה לכותרות בנסיבות לא מחמיאות היא חברת התרופות תרו. החשדות שעולים נגד רואי החשבון מתבטאים בכך שבאחרונה פתחה רשות הפיקוח האמריקאית על רואי חשבון (PCAOB) בחקירה נגד רואי החשבון של הפירמה בגין הדיווחים הכספיים של תרו.



השאלה שעולה בעניין תרו היא מדיניות ההכרה בהכנסות. תרו מכרה תרופות לרשתות פארם והכירה בהכנסות המכירה בדו"חות, כאשר לרשתות הפארם היתה אפשרות להחליפן, במקרה שלא נמכרו לפני שפג תוקפן. תרו הכירה בהכנסות מהמכירה - פעולה שהגדילה את הרווחים שהציגה, אך לא ביצעה הפרשות מתאימות מדי רבעון כדי להתכונן לאפשרות שתוחזר הסחורה שפג תוקפה. כאשר הוחזרה סחורה זו, תרו נאלצה להחליף סחורה ישנה בחדשה - מה שאומר עלויות ייצור בלא הכנסות.



במקרה זה, קיים מתח בין החברה שלוחצת להכיר בהכנסות כמה שיותר מוקדם, מכיוון שהדבר מגדיל את רווחיה, לבין רואי החשבון שצריכים לוודא שהדו"חות שהציגה למשקיעים אכן משקפים באופן הולם את הסיכוי שבסופו של יום ההכנסות לא יוכרו במלואן, ושצריך לדאוג כי החברה תבצע הפרשות אשר הולמות את הסיכון הזה. לכאורה, מדיניות ההכרה בהכנסות שאישרה קוסט היתה מקלה מדי - ולכן הדו"חות לא היו ערוכים לפי כללי חשבונאות נאותים ולא נתנו ביטוי הולם למציאות.



ב-2005 נדרשה גם E&Y לתקן את הדו"חות הכספיים של חברת ריטליקס, אחרי ששם, כמו במקרה של תרו, היתה הכרה מתירנית בהכנסות. באמצע 2006 עדיין לא פורסמו הדו"חות הכספיים המעודכנים ל-2005. התיקון נדרש גם לגבי הכרה בהכנסות בדו"חות 2004, שנערכו על ידי פירמת PwC קסלמן וקסלמן.



אירועים נוספים



נוסף על הפרשות שנמצאות כעת על סדר היום הציבורי, בשנים האחרונות נקשר שמה של E&Y ישראל לכמה פרשניות מביכות נוספות. ב-2004 נעצרו יועצת מס ומנג'ר במחלקת הביקורת של E&Y בחשד לזיוף מסמכים שהוצגו לרשויות המסים. לרשות הוצגו מסמכים שכביכול התקבלו על ידי פקיד השומה במאי 2002 בנוגע לתיק שבו טיפלו. המסמכים נשאו את הלוגו - E&Y על אף שהפירמה התחילה להשתמש בלוגו זה חודשים מאוחר יותר. שני העובדים לא מועסקים כיום בפירמה.



בנוסף, בסוף 2004 נעצרו הבעלים והמנהלים בחברת פיקסל בחשד לתכנון מס אסור. יחד איתם נעצרו רואי החשבון שלהם, מוטי גרינוולד ואלי אבוגנאי, שותפים ב-E&Y.



ב-2005 דרשה רשות ני"ע מחברת החשמל לתקן את דו"חותיה הכספיים לשנים 2003 ו-2004. מסתבר כי חברת החשמל דיווחה שהפרשותיה בגין ההתחייבויות הפנסיוניות ב-2003 היו נמוכות ב-461 מליון שקל מהנדרש. הטעות העבירה את החברה מרווח של 244 מיליון שקל ב-2003 להפסד של 51 מיליון באותה שנה, ודרשה גם עדכון של דו"חות 2004. משרד רוה"ח שביקר את הדו"חות ושהיה אמור לעלות על הטעות, היה קוסט-פורר.



מקוסט פורר גבאי את קסירר ארנסט אנד יאנג נמסר כי הם אינם מגיבים על עניינים הנוגעים ללקוחות המשרד.



מה משמעות הדיווח הכספי בחברות פרטיות?



לאחר שקרסה רשת קלאבמרקט, הועלתה הצעה לחייב חברות פרטיות מסדר גודל מסוים לפרסם את דו"חותיהן הכספיים. ואולם ההצעה לא קרמה עור וגידים. במקרה של חפציבה עולה שוב השאלה, מה בעצם המשמעות של דו"חות כספיים בחברה פרטית? הדו"חות מופקים בעיקר לצורכי מס, ועל פי החוק, לחברה יש שנה להכינם. אלא אם גוף אחר, כגון בנקים שבהם יש לחברה הלוואות, דורשים ממנה את הדו"חות מוקדם יותר.



במקרה של חפציבה, לא נדרשו הדו"חות. כך שעד אוגוסט 2007 עדיין לא הוכנו הדו"חות הכספיים של החברות הפרטיות לשנת 2006, והנתונים הכספיים המבוקרים האחרונים שקיימים נכונים לסוף 2005. גם אם בכל זאת ננסה ללמוד משהו מהדו"חות הכספיים של החברות הפרטיות ל-2005 - הדבר יהיה בעייתי, שכן הדו"חות לא נערכו על פי כלל החשבונאות המקובלים.



כך, על הדו"ח של חפציבה בניה, פיתוח והשקעות, חתום רו"ח ירושלמי: יצחק מ. הולצמן. בדו"ח הרו"ח המבקר הוא ציין במפורש את הסייגים הבאים: "הדו"חות הכספיים ערוכים בערכים נומינליים על בסיס העלות ההיסטורית - ולא בערכים המדווחים שנדרשים על פי התקנים של המוסד הישראלי לתקינה חשבונאית. לא בוצע חישוב של השפעת אי עריכת הדו"חות הכספיים בערכים מדווחים כנ"ל, לא נערכו דו"חות כספיים מאוחדים של החברה וחברות בנות, כמתחייב לפי גילוי דעת 57 של לשכת רואי חשבון. השקעתה של החברה בחברת הבת מוצגת על בסיס שיטת העלות".