השופט המחוזי אלכס קיסרי שימש עד לפני חודשיים עורך דין, וכבר פתח חזית מול הפרקליטים שמופיעים בפניו

רק לפני חודשיים עזב אלכסנדר (אלכס) קיסרי את תפקידו כשותף במשרד ש. פרידמן, ונדד לבית המשפט המחוזי בחיפה לשמש שופט. "יכול להיות שמינוי לבית המשפט המחוזי הוא דבר נדיר", אמר ל-TheMarker כשנודע על מועמדותו, "אך לדעתי כל מי שראוי - יכול וצריך להתמנות לתפקיד".



כמו כל שופט שמצטרף למערכת המשפט הישראלית העמוסה, גם על שולחנו של קיסרי נחתו תיקים רבים. חיפוש במאגרים משפטיים מניב עשר החלטות של קיסרי מאז התמנה לשופט, ולרבות מהן מכנה משותף אחד: קיסרי אינו חושש לתקוף את עורכי הדין או את המידיינים המופיעים בפניו.



באחת מהחלטותיו, הנוגעת לצו לגילוי מסמכים הדדי ולמתן תשובות לשאלונים, כתב קיסרי על עו"ד ישי בית-און כי עליו ככונס נכסים לקיים את צו בית המשפט כלשונו, וכי משאינו עושה כן, "המסקנה הבלתי נמנעת היא כי יש בכך יותר מקורטוב זלזול מצדו כלפי בית המשפט". קיסרי אף הוסיף כי כל בעל דין זכאי ליומו בבית המשפט, "אך זכות זו לא מקנה לו את החירות לשבש את סדרי עבודת בית המשפט".



בתגובה הסביר בית-און: "קיסרי כנראה רוצה להתבלט על ידי זה שהוא יורד על עורך דין, אבל זה לא יעזור לו. זו לא גישה וזו לא שיטה. הוא צריך ללמוד משופטים ברמה איך מתנהגים. כנראה שההבנה שלו בתחום הכינוסים לוקה בחסר. הוא צעיר ולא מנוסה, והוא מוכיח את חוסר הניסיון שלו בהשתלחות בעורך דין. הפרקליטים הצעירים כנראה חוששים ממנו, וזה דורש בדיקה וביקורת של נציבת תלונות הציבור על שופטים, ושל נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה".



מחלצות מיותרות



אף שאך לפני רגע עוד נמנה עם שורות הפרקליטים, קיסרי אינו מהסס לעקוץ גם את עו"ד מרדכי שרנצל, שמייצג את חברת מאדיקה שהתמודדה במכרז לביצוע מתקני משחק בפארק בחיפה. בפסק דין בעניין הוא ציין כי "טענותיה של מאדיקה מפורטות בהרחבה (ויש לומר, אולי אפילו יתר על המידה) הן בעתירה שהוגשה והן בבקשה למתן צווים זמניים".



בהחלטה אחרת, שעסקה בבקשת בנק לאומי לישראל, באמצעות עו"ד דורון זר, למסור לבנק באמצעות בא כוחו דפי חשבונות של חייבים, כתב קיסרי כי כבר בשלב זה ניתן לומר על הבקשה, ואף זאת על דרך ההמעטה, כי היא "תמוהה", וכי לטענת הבנק "הולבשו מחלצות של טיעון מפורט".



במקרה נוסף נתן קיסרי הוראה מפורטת לדרך שבה הוא דורש שיוגשו לו טיעונים משפטיים. קיסרי ציווה כי בתוך 14 יום ממועד ההחלטה יוגש לו "טיעון משפטי מנומק", שיוגש על ידי הצדדים במקביל, וישתרע על לא יותר משלושה עמודים עם הפניה לאסמכתאות משפטיות, ככל שיהיו.



האסמכתאות, כך נראה, יקרות מאוד ללבו של קיסרי: בעתירה למתן צו לעיון במסמכים בתיק של בנק לאומי קבע קיסרי כי עיין בבקשה, והגיע לכלל מסקנה כי יש לדחות אותה. זאת משום שתקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי מורה כי בבקשה בכתב יפרט בעל הדין את טיעוניו כולל אסמכתאות. ואולם, לדבריו, "בין כל נימוקי הבקשה לא מצאתי ולו אסמכתא אחת עליה ניתן להשתית את בקשתו של הבנק".



גם בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים לא עושה קיסרי הנחות. הוא דחה טענות דיוניות של חברת פיברן קדימה, תוך שציין כי העתירה נתמכה בתצהיר שנאמר בו כי העובדות בעתירה הן בידיעתו האישית של המצהיר, ואילו הטענות המשפטיות בעתירה נכונות על פי ייעוץ משפטי שקיבל. על כך כתב קיסרי כי מדובר ב"הצהרה שהיא כמובן מיותרת, ומוטב שלא היתה נכללת בתצהיר".



מדוברות בתי המשפט נמסר בתגובה כי "עיון בנוסח המלא של ההחלטות, שתוכנן מדבר בעד עצמו, יראה שהאמירה כאילו מדובר ב'תקיפה' של עורך דין משוללת כל יסוד. מעבר לכך, ערכאת ערעור - ולא התקשורת - היא המקום להשיג על ההחלטות".