פרידמן-חכשורי תיפקדה כלשכת טאבו וגבתה מחיר מופקע על טיפול ברישום

חברת הבנייה פרידמן חכשורי, שבבעלות שעיה חכשורי, נהגה לגבות תשלומי יתר על טיפול בדירות שלה שלא נרשמו בטאבו.



החברה טוענת כי השיבה את התשלומים שנגבו שלא כדין מרוכשי הדירות, אך בהצהרותיה נמצאו סתירות ואי דיוקים - כך עולה מנייר עמדה מטעמו של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב, במסגרת בקשה להכיר בתביעה שהוגשה נגד החברה כתביעה ייצוגית.



תחילת הפרשה ב-2003, אז הגישו לקוחות פרידמן-חכשורי תביעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בטענה כי החברה גבתה סכומים מופרזים בגין הטיפול בדירתם. לטענת עו"ד צבי גלמן ממשרד אריאל שמר ושות', המייצג את רוכשי הדירות, פרידמן-חכשורי גבתה מיליוני שקלים מאלפי דיירים ובעלי הדירות. דיירים אלה אינם יכולים לבצע שום פעולה קניינית בלעדי הקבלן, ולמעשה הם מהווים בני ערובה שלו. מהחברה טוענים שמספר הדיירים הנפגעים נמוך יותר.



החברות מנצלות עיכובים ברישום לצורכי רווח



למעשה, מדובר בתופעה הנפוצה בין חברות בנייה, שאינן ממהרות לרשום דירות בלשכת רישום מקרקעין (טאבו). פעמים רבות העיכובים ברישום נובעים מכך שהקרקעות חכורות ממינהל מקרקעי ישראל, או שעדיין לא עברו הליך של חלוקה (פרצלציה). ואולם, יש חברות המנצלות עיכובים אלה לצורכי רווח. החברות מנהלות רישומים פרטיים של הדירות, ומשמשות בפועל כלשכת רישום חלופית לטאבו.



בעבר נהגו חברות בנייה לגבות על כל שינוי שנערך בדירה (מכירה, רישומי הערות אזהרה ומשכנתא), "דמי טיפול" הגבוהים בהרבה מאלה שנגבו במשרדי הטאבו. לאחר שהתופעה הגיעה לממדים רחבים, התקינה הממשלה בתחילת העשור צו פיקוח, שקבע מחירים מירביים לטיפול ברישומים של דירות שאינן רשומות בלשכות רישום מקרקעין.



פרידמן-חכשורי עתרה נגד קביעת הצו, בטענה שהוא נוגד את חוק יסוד חופש הקניין. לפני שנתיים דחה בית המשפט את עתירת החברה. ענת ברון, השופטת שדנה בתיק, כתבה: "הוכח בפני כי בפועל המשיכה המבקשת (פרידמן-חכשורי, א"מ) לגבות מחירים הגבוהים מאלה הנקובים בצו הפיקוח, ביחס לחוזים שנחתמו טרם כניסת הצווים לתוקף וביחס להעברות לצד ג' בפרויקטים שנבנו על מקרקעין שבבעלותה, אף שהובהרה למבקשת עמדת משרד הבינוי והשיכון בנושא, ומבלי שהמבקשת ביקשה סעד זמני לעיכוב תחולת תוקפו של צו הפיקוח".



לאחר שלכתב התביעה של לקוחות החברה ביקש להצטרף גם היועץ המשפטי לממשלה, הודיעה החברה כי תשיב את הכסף לכל הרוכשים. עם זאת, טוען עו"ד גלמן, בפועל החזירה החברה רק לחלק קטן מרוכשים את הכסף, וגם אז ללא ריבית והצמדה. בסיכום שהוגש מטעם היועץ המשפטי לבית המשפט לפני כשבוע, נטען כי קיימות סתירות בתצהירים שמסרה החברה לגבי הכספים שגבתה שלא כדין.



"במהלך שמיעת העדויות בתיק זה התברר, כי קיימים אי דיוקים וסתירות בנתונים שהוצגו על ידי חברת חכשורי באשר להשבת הכספים אשר ניגבו ביתר ובניגוד לצו הפיקוח", כתבה סגן בכיר לפרקליט מחוז תל אביב, הדר ניסים-ליבר, המייצגת את היועץ המשפטי לממשלה במשפט. ניסים ליבר הוסיפה כי קיימת חשיבות ציבורית רבה ביישום פסק הדין של ברון והשבת הכספים ללקוחות, אך סירבה לנקוט עמדה לגבי הבקשה לתביעה ייצוגית.



החברה: "החזרנו את רוב הכספים"



עו"ד רפי נבון, ממשרד קלינמן, גולדשטיין, נדלר ושות', המייצג את פרידמן-חכשורי, מסר בתגובה: "היועץ הוא בעל עניין, שווה בין שווים, בדיוק כמו שאנו צד, ועמדות הצדדים מתבררות עתה בבית משפט. יתרה מכך, מתוך אחריות ומיוזמתה, פנתה החברה, בהמלצת עורכי דינה ליותר מ-90% מהדיירים והשיבה להם את כספם, כך שאין עילה ממשית לנקיטת ההליכים".