שלוש דרכים להפריט את בזק

על סדר יומה של ועדת השרים לענייני הפרטה, העתידה לדון היום בהפרטת בזק , אין החלטות דרמטיות, שכן מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות, ירון יעקובס, לא קבע דיון בעצם ההפרטה. העניין היחיד הקשור בהפרטה יהיה הצעתו החוזרת של יעקובס, להורות לבזק לממש את זכותה לרכישת מניותיה של קבוצת שמרוק בפלאפון בהקדם האפשרי.

יעקובס מאמין כי שליטה מלאה של בזק בפלאפון עשויה להשפיע לטובה על שוויה של בזק ולקדם את הפרטתה. הנהלת בזק אינה מוכנה לשמוע על האפשרות למימוש האופציה לרכישת פלאפון לפני שהחברה תופרט, ויעקובס יסביר לשרים שהפרטת בזק אינה נראית באופק.

על פי לוח הזמנים שקבעה ועדת השרים, בימים הקרובים תתפרסם מודעה שבה תציע המדינה למכור את מניותיה בבזק. ההצעות יוגשו בתחילת 2002, והמכירה תתבצע באביב או בקיץ של אותה שנה. ובינתיים אין סימנים להתארגנותה של קבוצת משקיעים העשויה להגיש הצעה רצינית לרכישת בזק.

על פי הכללים שקבעה הממשלה, שיעור המשקיעים הישראליים בקבוצה צריך להיות 20% לפחות. בשוק ההון הישראלי לא ניכרים סימנים להתארגנות כזו. שווי העסקה לרכישת מניות הממשלה בבזק ינוע על פי מחירי בזק בבורסה, בין 1.8 ל-2 מיליארד דולר. המשקיעים הישראליים יצטרכו לגייס קרוב ל-400 מיליון דולר, במזומן. הכסף אינו ניתן לגיוס בישראל מפני שאשראי לרכישת בזק נחשב, על פי כללי בנק ישראל, כאשראי לחברת בזק עצמה, ובזק כבר הגיעה, על פי כללי האשראי ללווה יחיד, לגבול יכולתה ללוות מהמערכת הבנקאית הישראלית.

הסיכוי שקבוצת משקיעים בינלאומית כזו הצליחה להתארגן בלי שאיש מהעוסקים בהפרטה יהיה מודע לכך, קטן. קטן עוד יותר הוא הסיכוי שקבוצה כזו תוכל להתארגן בחודשים שנותרו עד למועד המתוכנן להגשת ההצעות.

עסקת מכירת אינדיגו ל-HP עשויה לעודד את רוחם של השרים בכל הקשור לעניין שמגלים משקיעים זרים בהשקעות בישראל, אבל אין לכך דבר עם הפרטת בזק. מרכז הייצור והפיתוח של אינדיגו הוא אמנם בישראל, אבל היא חברה טכנולוגית בינלאומית הרשומה בהולנד, מניותיה נסחרות בוול סטריט, שוקי היעד שלה באירופה ובצפון אמריקה, ורק מחצית מעובדיה בישראל. בזק היא חברה ישראלית כמו הנגב, הכנרת והמצב הביטחוני. במקרה חירום אי אפשר לקחת אותה לשום מקום אחר.

לא כל הגופים הממשלתיים סבורים שהיעדר קונים הוא סיבה מספקת להימנע מפרסום המכרז. לממשלה יש מחויבות לפרסם את המודעה כתנאי להסכמתו של גד זאבי, בעל מניות המיעוט בבזק, למהלך גיוס ההון לבזק. אי פרסום המודעה עלול לגרום לעיכוב גיוס ההון. נשמעה גם טענה הגיונית למדי, כי יש למצות את כל האפשרויות לפני שמודיעים על דחייה בהפרטת בזק.

המבקשים לעצור את תהליך ההפרטה טוענים כי פרסום מודעה שאין לה עונים תפגע ביוקרת המדינה וביוקרתה של בזק, ועלול לגרום נזק לתהליך ההפרטה בעתיד. לזכותם של המעורבים ייאמר כי הם מודעים לגוויעת הסיכוי להפרטת בזק בחודשים הקרובים ודשים באפשרויות לסיים את הפרשה באופן הכי פחות גרוע:

1. הפרטה ללא קביעת מחיר מינימום, או במחיר מינימום נמוך. שאלת מחירה של בזק היא, לדעת שר התקשורת ראובן ריבלין, שאלה משנית, ויש למכור את השליטה בבזק גם אם תנאי השוק מחייבים מכירה במחיר נמוך. הנתונים הפיננסיים של בזק מאפשרים חופש פעולה ניכר למצדדים בהצעה זו.

מניית בזק נסחרת אמנם לפי שווי של כ-3.5 מיליארד דולר לחברה. הונה העצמי של בזק הוא 1.7 מיליארד שקל בלבד, וסך נכסיה 4.2 מיליארד דולר. מי שמבקש להעריך את שוויה הריאלי של החברה צריך רק לשכור את המעריך הנכון ולהסביר לו את מטרת הערכת השווי: למכור, לקנות, למכור ביוקר או להיפטר מהסחורה במחירי סוף עונה. ריבלין וחבריו השרים יצטרכו בכל זאת לקבוע את הגבול העדין בין מדיניות הפרטה לשמה, למסירת נכס השייך לאזרחי המדינה תמורת נזיד עדשים למשקיעים פרטיים. למרבה הצער, אין בשוק אפילו מי שמציעים מחיר נמוך תמורת בזק.

2. מכירה "בתשלומים". יש להניח שאם תופרט בזק בעתיד, תתבצע המכירה בחלקים ולא בחבילה אחת כפי שמבקשת הממשלה לעשות היום. הרעיון הוא למכור לרוכש השליטה חבילת מניות ואופציה לרכישה עתידית של יתרת המניות. בנק הפועלים וכימיקלים לישראל הופרטו בעבר בשיטה זו. רשות החברות הציגה לממשלה אפשרות למכור גם את בזק בשני חלקים, של 40% ו-50.01%. אבל הדיון התקיים בימים אופטימיים יותר, והשרים היו בטוחים שניתן יהיה למכור את המניות בחבילה אחת. היום חוזרת רשות החברות לבחון את ההצעה, והפעם נבחנת חבילה קטנה יותר, של 30% בלבד, לרכישה מיידית.

במכרז ניתן גם להניח למציעים לקבוע את כמות המניות שתירכש מיידית ואת תנאי האופציה לרכישת המניות בעתיד, כשהממשלה בוררת את הצעה הטובה ביותר. שיטה זו מקטינה את סכום ההשקעה הראשוני של רוכש השליטה ואת הסיכון שהוא נוטל על עצמו.

הפתרון עשוי לסייע בעיקר להשתתפותם של משקיעים ישראליים. מבדיקות שערכה חברת מריל לינץ', יועצת ההפרטה, עולה כי רתיעתם של משקיעים זרים מהשתתפות במכרז נובעת משיקולים אסטרטגיים, בעוד המשקיעים הישראליים טוענים בעיקר לבעיית מימון לעסקה.

המדינה עלולה למצוא עצמה מתחייבת למכור למשקיע בעתיד מניות במחיר נמוך יחסית לערך המניה בזמן המימוש. הסיכון הזה, נאמר בעדינות ובזהירות, אינו נראה היום גבוה. אחת הבעיות במכירה בשלבים היא האפשרות שגד זאבי, המחזיק ב-19% ממניות החברה, ייהפך לחלק מגרעין השליטה בבזק גם אם לא ישתתף במכרז ולא יאור על ידי הממשלה לשליטה בחברה. בעיה זו תצטרך להיפתר באמצעות תקנות והוראות מיוחדות.

3. פתרון "הסדר הבנקים". ניסיון להפעיל את בזק במתכונת חברה פרטית בלי למכור את מניות הממשלה. פתרון זה פועל בהצלחה מסוימת במערכת הבנקאית. הממשלה נאלצה אמנם לרכוש את מניות הבנקים לאחר פרשת הוויסות, אך ביקשה לשמור על הפרדה בין הניהול למערכת הכללים הנהוגה בחברות הממשלתיות. לכן ויתרה הממשלה על זכותה למנות לבנקים דירקטורים, והעבירה זכות זו לוועדה בלתי תלויה בראשות שופט. ההפרדה איפשרה לממשלה להימנע מלהחיל על הבנקים את הכללים הנהוגים