נדחתה בקשתו של שוקי ויטה לבטל את הליכי ההשעיה נגדו

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה את תובענתו של שוקי ויטה לסעד הצהרתי, בה ביקש לבטל את הליכי ההשעיה שננקטו נגדו - ולהשיבו לעבודה באופן מיידי. ויטה, ששימש בתפקידו האחרון כפקיד שומה וכסמנכ"ל בכיר ברשות המסים, מונה בסוף דצמבר 2006 לממונה על הכנסות המדינה - תפקיד אותו היה אמור למלא בתחילת חודש פברואר 2007.



יום לפני מועד כניסתו לתפקיד, נודע לו על ידי מנכ"ל משרד האוצר כי כניסתו לתפקיד נדחית עד הודעה חדשה, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה.



לאחר שהגיש לבית הדין את הבקשה לבטל את עיכוב כניסתו לתפקיד, התברר כי ההחלטה לעכב את כניסתו לתפקיד התקבלה בעקבות חקירה פלילית שהתנהלה נגד ויטה. לויטה יוחסו חשדות בדבר פעולות שביצע במרמה ותוך הפרת אמונים במהלך כהונתו ברשות המסים. פעולותיו נגעו בין היתר לארקדי גאידמק, ללב לבייב ולזאב רוזנשטיין.



ויטה טען, באמצעות עו"ד יעקב וינרוט, כי עומדת לו זכות הטיעון לפני שיחליט נציב שירות המדינה בעניין השעייתו. לדבריו, על אף שניתנה לו אפשרות להציג טיעוניו בכתב לקראת השימוע, היתה זו הצעה טכנית בלבד, מרוקנת מכל תוכן אמיתי.



מנגד טענו נציב שירות המדינה ומדינת ישראל, כי החלטת הנציב היתה סבירה בנסיבות המקרה, וכי היא התקבלה לאחר בחינת הנושא באופן יסודי. עוד נאמר כי לויטה ניתנה זכות שימוע, אך הוא זה שסירב להשמיע במסגרתו את טענותיו.



השופטת עליה פוגל קבעה כי אין בסיס להתערבות בית הדין בהחלטה להשעות את ויטה מתפקידו. לדבריה, סמכותו של הנציב להורות על השעיה קמה כבר בשלב הראשוני, בו נפתחה חקירה פלילית בחשד לביצוע עבירה.



השופטת ציינה כי השיקול העיקרי שעל הנציב לשקול הוא לא אשמתו או חפותו של העובד, אלא את האפשרות שאמון הציבור בשירות הציבורי ייפגע כתוצאה מהמשך עבודתו של אותו עובד.



לדברי פוגל, נמצא כי שיקולי הנציב היו לגיטימים וכי לאורם החלטתו נופלת במתחם הסבירות. היא הוסיפה כי ויטה בחר לאורך כל הדרך להעלות טענות שונות נגד הליך השעייתו ונגד זכות השימוע שניתנה לו, ולא עשה כן פעם אחת מול הגורם היחיד המוסמך להחליט על השעייתו.



(ע"ב 6642/07)