וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

זרועו הארוכה של עובד יחזקאל: יד ימינו של אולמרט המשיך לדחוף בקשות חברי מרכז גם כשהיועץ המשפטי אסר זאת

גידי וייץ

23.8.2007 / 17:36

באוקטובר 2004 הזהיר היועץ המשפטי לממשלה את השרים ועוזריהם שלא לקדם אינטרסים של חברי מרכז; עובד יחזקאל, היום מזכיר הממשלה ואז יועצו הבכיר של אהוד אולמרט במשרד התמ"ת, הבטיח ליועץ שהוא פותח דף חדש; אז הבטיח



מאת גידי וייץ ואורי בלאו



השנה: 2005. המקום: לשכת שר המסחר והתעשייה אהוד אולמרט, היום ראש הממשלה. הגיבורים: יועצו הבכיר והנאמן עובד יחזקאל, היום מזכיר הממשלה; חברת מרכז הליכוד סוזן מדר; ויועץ בכיר במינהל מקרקעי ישראל ועושה דברו של יחזקאל, שריאל גון. הנידון: בקשה לעזרה של חברת "שרלי חומר בניין". הרקע: מלחמתו של היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז במינויים הפוליטים במשרדי הממשלה, וההנחיה המפורשת שהוציא חודשים קודם לכן, באוקטובר 2004, האוסרת על שרי הממשלה ועל הכפופים להם לטפל בעניינים אישיים ועסקיים הקשורים לחברי מרכז המפלגה.



בסוף העשור שעבר נדרשה חברת "שרלי", בבעלותו של אלי מוסרי, על ידי מינהל מקרקעי ישראל ועיריית תל אביב לפנות שטח שאליו פלשה, לטענת המינהל, שלא כחוק. הנושא נידון בבית משפט וזה דחה את בקשת "שרלי" שלא להתפנות. שרלי מוסרי, בנו של אלי ואחד ממנהלי החברה, פנה למדר, חברת מרכז ליכוד מיבנה, בבקשת עזרה. מדר פנתה בעניין לעובד יחזקאל. יחזקאל, לכאורה בניגוד להוראת מזוז, פנה בעניין לגון במינהל ממקרקעי ישראל.



הפנייה נפלה על אוזניים קשובות. במזכר שהוציא גון באביב 2005 והגיע לידיעת מוסף "הארץ" נאמר כך: "שריאל ישוחח עם סוזן מדר בעניין 'שרלי חומרי בניין' - ויסביר את מורכבות הפנייה ואת הלחצים העצומים של עובד". התשובה של המינהל היתה שלילית: לא ניתן לנהל משא ומתן תוך כדי הליכים משפטיים.



צריך להבין: לא הפנייה של מדר אל לשכת אולמרט היא היוצאת-דופן כאן, אלא הטיפול בה. לא רק שמזוז אסר במפורש על טיפול באינטרסים פרטיים של חברי מרכז, גם יחזקאל עצמו התחייב שלא עשה ולא יעשה זאת. עד אוקטובר 2004, הוא כתב במכתב למזוז, טיפלה לשכת השר בפניות חברי מרכז הליכוד תוך "הקפדה על כך שלא תינתן כל העדפה לטיפול בפנייה"; ולאחר אוקטובר 2004, כתב היועץ המשפטי של משרד התמ"ת למזוז, כינס "היועץ הבכיר של השר את עובדי הלשכה והנחה אותם לפעול בהתאם להנחיה, על מנת שמקרים מעין אלה לא יישנו".



לא תינתן העדפה? לפעול בהתאם להנחיה? על מנת שהמקרים לא יישנו? מדר לא הבחינה בכל אלה. "רציתי, בתום לב, לעזור למשפחת מוסרי שיושבת שם 60 שנה ועוזרת למשפחות נזקקות. המינהל היה כפוף לאולמרט ובעקבות זה פניתי אליו", היא מסבירה את פנייתה ללשכת אולמרט. "אני הגעתי לעובד דרך לוי שטרית ושלומי עוז (אז מראשי מחנה אולמרט בליכוד). ביקשתי מלוי שיזום לי פגישה עם עובד והם מאוד שמחו כי אני נחשבת למחנה ביבי. עובד אמר לי: 'את יודעת מה? את מקורבת לאדם בשם שלמה פורטל מאשדוד? אם את מביאה אותו לאולמרט, אז אני מוכן להיכנס לעניין הזה של שרלי'. הוא אמר: 'תביאי אותו ואנחנו נעזור ונסייע'".



פורטל, חבר מרכז הליכוד מאשדוד, הסכים לדברי מדר להגיע לפגישה כדי לעזור למשפחת מוסרי. מה רצו להשיג בלשכת השר? "הם רצו את הקרבה", אומרת מדר. "כל אחת שהיא חברת מרכז ויש לה איזו קבוצה, הם חיזרו אחריה. אני הייתי אחת מני רבות".



איך זה עבד?



"היו מזעיקים אותי מהרגע הזה לירושלים. אני הייתי מזעיקה את המשפחה. הלכתי לשם הרבה עם יגאל מוסרי, אחד הבנים. היינו שם בהרבה פגישות".



את השר פגשת?







"אפילו אולמרט קיבל אותי פעם בעניין הזה. אמרתי לעובד שאני רוצה להודות לשר, נכנסנו והוא חיבק אותי ונישק אותי. אמר: 'אני שמח מאוד לראות אותך', ו'יהיה בסדר. אם יש בעיה תפני אלי'".



העזרה למדר, היא זוכרת, הסתיימה בפתאומיות. "באיזשהו שלב היה כנס של ביבי והם שמעו שהיינו שם וזהו. למחרת התקשרתי לעובד לברר איפה זה עומד והוא אמר לי: 'את רוקדת על כמה חתונות'. אמרתי לו: 'סליחה? בשביל לעזור לבן אדם אני צריכה להפגין נאמנות? אני לא מבינה. אם זה לא חוקי, אז תרד מזה'. אז אמרתי למשפחה שתרד מזה כי הוא רק משלה אותם".



זה היה מקובל, שאם יש בעיה במינהל אז יחזקאל הוא האדם שצריך לפנות אליו?



"רק עובד".



"היינו אצל יחזקאל בפגישה", מאשר יגאל מוסרי. "אנחנו מכירים אותו טוב. היה כמה דברים שהוא הבטיח, אבל הוא לא יכול היה לסדר. הוא היה צריך את הכוח שלנו, את הקולות שלנו. היינו עם סוזן גם אצל אולמרט והירשזון. בסוף יצאה הבטחה, שאם החלקה שאבא שלי ישב עליה מעל 55 שנה תצא למכרז, אז תינתן לנו זכות ראשונית לרכישה במכרז. אני מקווה שהם באמת יעמדו בהבטחה שלהם".



זו הבטחה כתובה?



"לא, זה אוף דה רקורד".



יצא כבר מכרז כזה?



"לא, אבל עוד מעט ייצא ואני מאמין שהם יעמדו במלה".



מי הבטיח את זה?



"שלמה יצחק (העוזר הפוליטי של אולמרט) ועובד יחזקאל".



למה כל כך רצו לעזור לכם?



"אחת, הוא (יחזקאל) אדם חיובי, וב', הוא היה צריך את סוזן. יש לה כוח, יש לה קולות, יש לה השפעה. אבל זה לא הוליד כלום - הבטחות באוויר, לא כתובות".



היד השלישית



זמן קצר אחרי שהחליף את אריאל שרון בתפקיד מ"מ ראש הממשלה, בינואר 2006, פגש אהוד אולמרט את אחד מראשי הערים בישראל לשיחה אישית. בשיחה עלה שמו של יחזקאל. "כדי להצליח בתפקיד", יעץ אולמרט לבן שיחו, "אתה צריך להצמיח לך יד שלישית". ביולי מינה אולמרט את יחזקאל למזכיר הממשלה, תפקיד שאויש בעבר בידי פיגורות כמו דן מרידור ויוסי ביילין ונחשב קרש קפיצה לקריירה פוליטית מבטיחה.



בשנה האחרונה, עד שהתיישב על כס המזכיר, שימש יחזקאל כאחד מכולאי הברק של ראש הממשלה. בתפקידו הרשמי הוא הוגדר כסגנו של ראש הסגל במשרד ראש הממשלה, עו"ד יורם טורבוביץ', אבל יחזקאל היה הרבה יותר מזה. הוא היה יד שלישית. "איש מוכשר מאוד", מעיד עליו רם כספי, שניהל יחד עם יחזקאל את המשא ומתן הקואליציוני של קדימה. "איש אמון מוחלט של אולמרט. רוטוויילר".



לאחר הקמת הממשלה השתתף יחזקאל ב"צוות מאה הימים" שהקים אולמרט במטרה לקבוע את סדר היום של הממשלה החדשה, אבל אז פרצה המלחמה, סדר היום התפוצץ ויחזקאל מצא עצמו, בשוך הקרבות, מנהל בעבור הבוס את המגננה מפני דו"ח הביניים של ועדת וינוגרד והבליץ הציבורי הצפוי. המשימות המיוחדות שהוטלו עליו לא פסקו: ניהול המשא ומתן המתיש עם מנהיגי הסטודנטים, חברות ב"צוות הצוללת" המצומצם שפעל לבחירתו של שמעון פרס לתפקיד נשיא המדינה וכמובן קידום המאמצים לייצוב הקואליציה השברירית. יחזקאל ניהל מגעים עם ח"כים מהליכוד בניסיון להעביר אותם לקדימה וחיזר אחרי חברי הכנסת הסוררים של יהדות התורה, הכל למען שלומו הפוליטי של אולמרט.







יחזקאל, יליד רמלה, בן 42, סא"ל (מיל') במודיעין, נשוי ואב לארבעה, התוודע לאולמרט ב-1993 אחרי שזה הביס את טדי קולק בבחירות לעיריית ירושלים. נסיבות ההיכרות בין השניים הן היום פולקלור בקרב חברי מרכז ליכוד. "אתה יודע את הסיפור שלו, איך הוא התקבל אצל אולמרט?" אומר יעקב פדידה מטבריה. "הנה סקופ. הוא תיקתק לאהוד ראש העיר בדלת, אמר לו: 'תשמע, בוא תנסה אותי חודש ימים, אני לא רוצה כסף. מתאים - מתאים. לא מתאים - תזרוק אותי. אני רוצה להיות איתך'. היו כמה שיחות כאלה, היה נודניק על אולמרט, ובסוף הוא קיבל אותו לעבודה".



העשור שהעביר יחזקאל לצדו של אולמרט הבהיר לכל שאולמרט שוב פגע בול, לפחות בכל הקשור לבחירת מקורביו: מסירותו הצייתנית של יחזקאל התחרתה רק בחריצותו האובססיווית. לא רק זה, אהבתו לאולמרט אף השתלבה בקשר חם שטיפח עם עליזה אולמרט. "הוא מעריץ את אהוד", מאבחן אדם שמכיר את היחסים בין אולמרט ליחזקאל, "יש ניואנסים בהתנהגות שלו שאתה יכול לראות שהוא אפילו מחקה אותו".



יחזקאל, תושב רמלה ובעל תואר ראשון ביחסים בינלאומיים, לימד עד לאחרונה היסטוריה בתיכון שליד האוניברסיטה בירושלים. בנסיעות של אולמרט בחו"ל הוא אינו עסוק בריצות בין חנות "גאפ" הקרובה למסעדה האינית התורנית, אלא מנצל כל רגע פנוי לשיטוט נרגש בין אתרים היסטוריים. "הוא תמיד גאה בזה שהוא מורה, שהפאזה הנוכחית בחיים שלו היא לבלרות אבל הוראה היא הסיפור האמיתי", מסביר בכיר בש"ס. גם צניעותו ונועם הליכותיו מוזכרים בפי כל, אך כל תכונותיו הטרומיות מתגמדות בהשוואה לנאמנות הטוטלית לבוס.



היה זה טבעי אפוא שכשאולמרט שב למגרש הלאומי, ב-2002, ומונה לשר התעשייה והמסחר (תמ"ת) ב-2003, הוא מינה את יחזקאל לתפקיד יועצו הבכיר. אולמרט קיבל אז משרון שלל סמכויות - אחריות על מינהל מקרקעי ישראל, רשות השידור ושירות התעסוקה, ולמשך שנה וחצי החזיק גם בתיק התקשורת.



שמו של יחזקאל הוזכר לאחרונה כמי שהיה מעורב בשתי פרשות שחקר משרד מבקר המדינה מהתקופה ההיא, ובהן מיוחס לאולמרט חשד לביצוע מעשים פליליים: פרשת המינויים הפוליטיים ברשות לעסקים קטנים, ופרשת מתן מענק בן עשרות מיליונים ללקוח של פרקליטו האישי של אולמרט, עו"ד אורי מסר. בדו"ח שחיבר המבקר בעניין מסר הוא כינה את יחזקאל "זרועו הארוכה של השר אולמרט", והוסיף ש"כיוון שהשר אולמרט היה מצוי בניגוד עניינים, יש לראות בחומרה את התערבותו (של יחזקאל) בפעולות מרכז ההשקעות ואת הלחצים שהפעיל על אנשיו בעניין החברה". בימים אלה בוחן מזוז אם לפתוח בחקירה פלילית בפרשה.



בדו"ח שפירסם המבקר בנוגע למינויים הפוליטיים ברשות לעסקים קטנים נקבע שבתקופת כהונתו של אולמרט כשר התמ"ת מונו לרשות כמה דמויות בולטות ממרכז הליכוד. אלה תוגמלו במאות אלפי שקלים מהמדינה, אף שבחלק מהמקרים התעורר ספק בנחיצותן. שמו של יחזקאל לא הוזכר בדו"ח, ולינדנשטראוס אף לא המליץ ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית; לא היו בידיו ראיות שאולמרט פעל ישירות לשיבוץ חברי המרכז לתפקידים האלה. אלא שאז הגיעו למשרד המבקר מזכרים שכתב יחזקאל, שמהם עלה חשד כי פעל למימוש חלק מהמינויים הפסולים ועידכן את אולמרט בתוצאות.



נוכח פרשיות אלו, ביקשה לשכת ראש הממשלה, ערב מינויו של יחזקאל למזכיר, לבדוק את כשירותו עם מזוז. תשובת היועץ לאולמרט היתה שייתכן שיחזקאל ייחקר בגין פרשות אלה בעתיד, אך אין מניעה חוקית מלמנותו לתפקיד. אף על פי שמאז כניסתו לתפקידו ראה אולמרט את מקורביו נכנסים ויוצאים מחדרי החקירות - וגם נאלץ להיפרד משניים מהם, ראש הלשכה שולה זקן ושר האוצר לשעבר אברהם הירשזון - הוא לא נרתע. "יחזקאל חרוץ בצורה מטורפת", מאבחן אחד מעמיתיו, "מאורגן ומסודר ובעל נטייה כפייתית לתעד כל דבר. הנטייה הזאת תעזור לו להיות מזכיר ממשלה מצוין".



הוא איש שעוזר



בשנים שבהן כיהן יחזקאל כיועצו הבכיר של אולמרט במשרד התמ"ת הוא היה אחראי, בין השאר, על תחום נפיץ במיוחד: ביסוס מעמדו הפוליטי הרופף של אולמרט בתוך מרכז הליכוד, ושמירה על קשר קבוע עם קבלני הקולות המרכזיים של התנועה. בימים שבהם היה מרכז הליכוד אחת מקבוצות הכוח הדורסניות בישראל, הוא לא העניק מקום בטוח ברשימה לכנסת בחינם כידוע: התמורה נמדדה בסידור ג'ובים, קיצור תורים, סיוע בקידום עסקאות כלכליות וכיוצא באלה.



שנות הגלות של אולמרט בעיריית ירושלים והעוינות הבסיסית שרחשו לו חברי המרכז הפכו את המשימה של יחזקאל לבלתי אפשרית כמעט. "הוא בטח לקח את כל העוזרים שלו ושאל: 'למה לא אוהבים אותי? אולי אני מתנשא? אולי אני מנותק?'" אומר חבר המרכז משה ארז, מהוד השרון. "בעקבות זה הוא התחיל להתחבר לחברי מרכז, לעשות פגישות בלשכה המפוארת שלו בירושלים. הם היו מביאים גלים גלים של חברי מרכז. ברגע שהזדמן לי אז באתי עם דף, אבל רק בשביל הציבור. אני איש ציבור".



היו ממש ימים שיוחדו לחברי מרכז?



"כן, היו באים. הוא רצה גם לבדוק למה הוא כזה לא אהוד".



עוזי כהן, סגן ראש העיר רעננה וחבר המרכז, מספר שליחזקאל היה כישרון מיוחד לחלץ חברים מפלונטרים. "הוא היה מנסה לפתור להם את הבעיות. גם לאחי הוא ניסה לסייע. אחי פוטר מתע"ש ויחזקאל ניסה למנוע את הפיטורים, בלי הצלחה".



כהן מחזיק מיחזקאל. "הוא יודע לתמרן בין כל העקרבים והנחשים", הוא מאבחן. "הוא הולך עם אולמרט הרבה זמן, הוא סוס טוב שאולמרט לא החליף. חברי המרכז אהבו אותו. כשאתה נותן להם יחס זה 80% עבודה. הוא לא פלספן, לא כמו אחרים שמבטיחים ולא עושים כלום".



"הוא איש שעוזר", אומר יצחק (איציק) רגב, אחד מחבריו של יחזקאל, בעבר שחקן דומיננטי במרכז הליכוד והיום ראש מרחב חיפה של מפלגת קדימה. "הוא איש מוכשר מאוד, משרת הציבור מספר אחת ונאמן טוטלי של ראש הממשלה. הקוד של שמו של ראש הממשלה בשיחות בינינו, המצאה שלי אגב, הוא א"א. הנאמנות שלו לאולמרט מתבטאת בכך שבכל מצב הוא רואה את אהוד".



באיזה דברים הוא יכול לעזור?



"הנה, יש לי עכשיו בעיה בבית קברות שנקרא תל רגב. זה לא על שמי. אין לשם תחבורה ציבורית וכביש. למי אתה חושב שאני הולך לפנות עם זה? לעובד. באופן אישי אני משוכנע שככל שמדובר בעובד האיש, הוא לא מעורב בשום פרשה שהיא לא חוקית. הוא לא משחק במגרש הזה".



באיזה מגרש יחזקאל כן שיחק? מזוז הכריז מלחמה על תופעת הפוליטיזיציה בשירות הציבורי כשהגיש כתב אישום חריף נגד השר צחי הנגבי. באוקטובר 2004, בצל פרשת הנגבי, הוציא מזוז הנחיה האוסרת על שרי הממשלה ועל הכפופים להם לטפל בעניינים אישיים ועסקיים הקשורים לחברי מרכז המפלגה. "בעת האחרונה", כתב אז מזוז, "עולה חשש כי כלי לגיטימי זה הפך בידי חברי גוף בוחר, עם הזמן, לקרדום לחפור בו, ואמצעי לקידום אינטרסים זרים - אינטרסים פרטיים של חברי גוף בוחר ושל קרוביהם ומקורביהם - באופן המציב את נבחרי הציבור בדילמות קשות בתחום של טוהר המידות, עד כדי חשד לביצוע עבירות פליליות". מזוז הדגיש בעיקר את חומרת הטיפול בעניין בעל אופי עסקי או כלכלי: "דפוס התנהגות זה חמור, בדרך כלל, מפניות לקידום עניינים אישיים, שכן האינטרס הכלכלי יוצר ניגוד עניינים משמעותי יותר אצל נבחר הציבור, בנושאים בהם הפגיעה באינטרס הציבורי מהותית יותר ובמקרים רבים גם בעלת סממנים של שחיתות".



בסוף 2005 פירסם העיתונאי יואב יצחק באתר "מחלקה ראשונה" שיחזקאל פעל לקדם מקורבים לליכוד בחברת בזק. יצחק הציג מכתבים שיחזקאל שיגר בעניין. בעקבות הפרסום הוגשו למזוז תלונות נגד אולמרט ויחזקאל, אך לבסוף נסגר התיק על ידי מזוז. בעת הבירור ביקשה לשכת מזוז את תגובתו של יחזקאל לדברים, והלה מיהר לשלוח ללשכה מכתב שבו הכחיש כל מעורבות בקידום ענייניהם של חברי המרכז: "עד לפרסום הנחיית היועץ המשפטי לממשלה באוקטובר 2004, שקבעה הגבלות על טיפול לשכת השר בפניות של חברי גוף בוחר, טופלו על ידי פניותיהם של גורמים פוליטיים ללשכת השר, לרבות פניותיהם של חברי מרכז הליכוד, באופן דומה לכל הפניות האחרות שהגיעו ללשכת השר, והועברו לגורמים הרלוונטיים להתייחסות, תוך שימת דגש על כך שמדובר בפנייה של גורם פוליטי, כדי להקפיד על כך שלא תינתן כל העדפה לטיפול בפנייה, מחד, אך לוודא כי יינתן מענה לפונה, מאידך".



אך ממידע שהגיע למוסף "הארץ" עולה ספק באשר לנכונות הדברים שמסר יחזקאל למזוז. המידע חושף שגם לאחר הנחייתו הברורה של היועץ הפעיל יחזקאל לחצים שמטרתם קידום עניינים עסקיים ואישיים הקשורים לחברי מרכז הליכוד. כך, למשל, באביב 2005, חודשים אחרי פרסום הוראתו של מזוז, כתב יחזקאל לאחד מעוזריו פתק באלה המלים: "היה אצלי יצחק גבאי, חבר מרכז חשוב, יחד עם שותף שלו. יש להם עניין שקשור ליצוא מוצרים מהודו. תתקשר אליו וקח פרטים, תלווה אותו, תן לו טיפול מיוחד".



בפתק אחר, שנכתב גם הוא אחרי הוראת מזוז, כותב יחזקאל: "פרויקט לטיפולך: רמי רחמים, חבר מרכז חשוב מקרית שמונה, אנחנו חייבים למצוא לו עבודה, אהוד הבטיח לו. תתקשר אליו ותגיד שאהוד ואני שמנו מטרה לסדר אותו, תהיה חביב, קבל פרטים ושבור את הראש איך אפשר לשלב אותו באיזה מפעל באזור" (רחמים השבוע: "אני עדיין מובטל").



גם בפעמים אחרות, מעידים פקידים במשרד התמ"ת, פנה יחזקאל לעוזריו וביקש מהם לסייע ל"חבר מרכז חשוב לנו", או "לראש סניף גדול", וכל זאת הרבה אחרי ההוראה המפורשת של היועץ. על פי העדויות נהג יחזקאל לרכז את שטף הדרישות של חברי המרכז ולהמטיר אותן על עוזריו ועל פקידים עם בקשות לתשובות מהירות, עזרה וקידום.



כך היה במקרה של חברת פילטונה מבאר שבע ובפנייתה לקבלת מענק ממרכז ההשקעות. מרכז ההשקעות הוא הגוף שמחליט על מתן מענקים והטבות מס למפעלים ברחבי הארץ. זהו גוף אוטונומי במהותו, ולשר הממונה, כמו לאנשי לשכתו, אסור להתערב בבקשות המופנות אליו להכרעה. ב-2005 הגיעה אל ועדת הערר של המרכז עניינה של חברת "פילטונה" לשימורי דגים. קודם לכן ביקשה פילטונה לאשר לה מענקים למפעל בבאר שבע ונדחתה, ולקראת הערעור ביקשה החברה סיוע מסוג אחר: קבלת פטור מלא ממס חברות. לטובת החברה התגייסו חברי מרכז ליכוד, בהם מרקו עמר מאשדוד. לפי המידע שבידי "הארץ" קידמו יחזקאל ועוזריו את הבקשה וביקשו לזרז את הטיפול בה. בסוף הטיפול החליטה ועדת הערר לאשר את בקשת החברה.



מרקו עמר לא שש להגיב לדברים:



אני אשמח לדבר איתך על עובד יחזקאל.



עמר: "חיוני שאני אדבר עליו?"



אתה מכיר חברה בשם פילטונה?



"כן".



אתה סייעת להם לקבל מענק של מרכז ההשקעות?



"בוא נגיד".



בוא נגיד מה?



"שכן".



איך עשית את זה?



השיחה מתנתקת.



לשחרר את הפקק



זמן קצר אחרי שהוראת מזוז התפרסמה, בסוף 2004, התקיימה במשרד התמ"ת פגישה בראשותו של אולמרט בה השתתפו מנהל המינהל יעקב אפרתי, עובד יחזקאל, חבר המרכז ראובן גבריאלי ואחיו חיים. הפגישה התקיימה לבקשתם של הגבריאלים, לאחר שבית המשפט קבע שחיים גבריאלי פלש שלא כחוק לשטח יקר בשכונת נוה צדק בתל אביב. כאן נכנס אולמרט לתמונה: הוא כינס את הישיבה וביקש מהמינהל לבוא לקראתו של גבריאלי ולאפשר לו להגיש ראיות נוספות בערעור שהתכוון להגיש נגד המינהל.



דבר הפגישה נחשף בעיתונות, ללשכתו של מזוז הוגשה תלונה והיועץ דרש מאולמרט הסברים. כעבור כמה שבועות שיגר היועץ המשפטי של משרד התמ"ת, תומר מוסקוביץ', מכתב למזוז ובו הסבר מתחום הפסיכולוגיה. ההנחיה, התנצל היועץ המשפטי, טרם הופנמה בתודעת אנשי הלשכה בזמן שהתקיימה הפגישה עם גבריאלי. "ראוי לציין כי בדרך כלל עובר זמן מסוים משעה שהנחיות מסוג ההנחיה האמורה מובאות לידיעת נמעניהן ועד להטמעתן המלאה", כתב מוסקוביץ'. "אנשי לשכת השר אולמרט מודעים היום לכך שהיה עליהם לפעול אחרת". מוסקוביץ' אף דיווח למזוז על התגייסותו של יחזקאל למיגור התופעה: "היועץ הבכיר של השר כינס את עובדי הלשכה והנחה אותם לפעול בהתאם להנחיה, על מנת שמקרים מעין אלה לא יישנו".







"אתה חושב שהם הפסיקו להפנות אלינו בעיות של חברי מרכז?" שואל רטורית פקיד מהמינהל. ואכן, מהעדויות שבידי "הארץ" עולה כי גם אחרי ההתחייבות הזאת למזוז המשיכו יחזקאל ואנשיו לטפל בבעיות שאליהן נקלעו חברי מרכז ליכוד מול מינהל מקרקעי ישראל. ל"הארץ" ידוע על שלל מקרים שבהם סידרו יחזקאל ואנשיו פגישות עם צמרת המינהל, או למצער ביקשו לטפל בעניין בזריזות.



יחזקאל, בוגר יחידה 8200 המהוללת, התנהל כמו ראש חמ"ל מיומן. בצד העוזרים שסייעו לו בטיפול בזרם הפניות של הידידים מהמרכז, היו לו גם סוכני חוץ. בלשכת ראש מינהל מקרקעי ישראל אפרתי עבד אז שריאל גון, שהיה בעבר אחד ממאבטחיו של אולמרט. גון התקבל למינהל ב-2004 ושימש כעוזר לאפרתי; אחד מתפקידיו היה לשמש כאיש קשר בין לשכת השר לבין לשכת מנהל המינהל ולטפל בפניות ששיגרו אליו יחזקאל ועוזריו שנגעו ברובן לחברי מרכז הליכוד. תפקידו של גון היה לבדוק את הפניות עם פקידי המנהל, לתווך בפגישות בין חברי מרכז לבין פקידים בצמרת המינהל ולספק תשובות במהירות.



גון עזב את המינהל ב-2006 ומשמש היום כעוזרו האישי של עובד יחזקאל. לאחר עזיבתו נדהמו עובדי המינהל למצוא ניירות שהותיר מאחוריו המתעדים פגישות ושיחות שקיים עם יחזקאל בשנת 2005, חודשים אחרי הוראת מזוז. מהניירות עולה כי במקום להזהיר את עוזריו להישמר מפניות ודרישות של חברי מרכז ליכוד כמו מלבה רותחת, המשיך יחזקאל לנצח על תזמורת הג'סטות לחברי המרכז. הנה דוגמה למזכר שנמצא במינהל בעניין חברת מרכז הליכוד, טובה מעוז, מנהלת פרויקטים שעוסקת בהרחבת ישובים בגליל: "שריאל יעביר את החומר של טובה מעוז לטיפול מול מיכל של שר השיכון".



מעוז השבוע: "אני מכירה את עובד וחושבת שהוא בחור מקסים. מקצועי, עושה את העבודה שלו. הוא היה יכול לנתח מצבים כשהיו צרות במינהל".



את פנית אליו בעניין כלשהו?



"כן, והוא עשה את העבודה שלו על הצד הטוב ביותר. לא פניתי אליו בתור חברת ליכוד. פניתי כמנהל פרויקט בנושא של הרחבות הישובים ופיתוח הגליל. היה משהו שהיה תקוע בביורוקרטיה... הייתי צריכה חוות דעת מקצועית והוא נתן אותה. זה הכל. הוא שיחרר את הפקק הביורוקרטי. מישהו צריך לשחרר את הפקק, לא?"



ברוך חסן מנתניה היה אחד האוהדים השרופים של שרון ואולמרט בליכוד וזכור כמי שחולל מהומה באולם שבו קיים בנימין נתניהו מסיבת עיתונאים ב-2005. במינהל מקרקעי ישראל זוכרים כמה פניות שהועברו אליהם מלשכת אולמרט ב-2005 למענו של חסן, כולל בקשות לפגוש את אפרתי. באחד הפתקים של גון הוא מוזכר כך: "שריאל יבדוק את עניין משפחת ליליאן (ברוך חסן)".



הנגישות של חסן למינהל, בחסות לשכת השר, היא פריווילגיה של ממש בהתחשב במקצוע שבחר לעצמו. "תחום העבודה שלי הוא טיפול במקרקעין, ניהול, השבחות", הוא מסביר.



אתה מכיר את עובד יחזקאל?



"אני מכיר את יחזקאל טוב, מצוין. אני עכשיו בקדימה בשביל אהוד אולמרט. מי שמכיר את יחזקאל יודע שהוא בחור מוכשר. לדעתי הוא יכנס לנעליים הגדולות של ישראל מימון. בקטע של פניות לא היתה לי הרבה גישה אליו. יש לו אוזן קשבת, לא מה שהיה פעם במרכז 'תן לי ותן לי'. יותר בקטע של עשייה פוליטית".



למה פנית בעניין של משפחת ליליאן?



"זה היה מקרה חריג. זה לא שהם לא עבדו אלא שהיה כשל. אם יש כשל אז אני עולה למי שמעליו, אני מנסה לזרז את העניין עם המנהל שמעל המנהל".



איך זה נגמר?



"קיבלתי תשובה בכתב מהמינהל - עם העתק ליעקב אפרתי, העתק לשר - שמשפחת ליליאן יכולה לחדש את החוזה רק אם היא תעמוד בתנאים של המינהל".



שריאל יבדוק ויעדכן



עוד מזכר שהשאיר גון במינהל, ממארס 2005, מתעד סיוע לחבר מרכז הליכוד אשר יעיש מטבריה, בעקבות פגישה עם יחזקאל: "פניית אשר יעיש: "שריאל יבדוק שתי בקשות הנוגעות למגרשים באזור תעשייה טבריה עילית ויעדכן".



פנית בקשר לשני מגרשים בטבריה עילית?



יעיש: "לא עבורי חלילה. הפנייה שלי היתה בקשר לבעל אולם אירועים בטבריה עלית. הייעוד הקודם של האולם היה תעשייתי והוא התבקש על ידי המינהל לשלם סכום עתק על שינוי ייעוד, ואני פשוט פניתי שיילכו לקראתו ויגיעו איתו להבנות. זה מקום שמעסיק הרבה מאוד אנשים, זה אולם מוכר".



בפתק אחר מ-2005 שנמצא במינהל נכתב כך: "פניית ששון אליהו - בקשה בדרך המרצת פתיחה. שריאל יבדוק ויעדכן". אליהו, חבר מרכז ליכוד, השבוע: "אנחנו משפחה שמתעסקת ביזמות, והיינו זקוקים לאישור של המינהל לצורך עסקה בבת ים. המינהל עברו אז משרדים ומשכו את העניין הזה למעלה משמונה-תשעה חודשים, ואחרי פניות אינספור לכל העולם פניתי גם ללשכת אולמרט, שהפנו אותי לבחור אחד בשם שריאל, אפילו דיברתי איתו טלפונית פעם אחת". סוף דבר: הבקשה טופלה על ידי גון, שביקש מהפקידים במינהל לזרז את עניינו.



ישנן עוד דוגמאות רבות, כולן מ-2005. נקנח בעוד אחת: "עובד ישוחח עם ירון ביבי (מנהל מחוז מרכז במינהל) ויבקש להביא את העניין של שוקי ממושב זיתן לוועדה של רחל זכאי וירון". שוקי הוא יהושע כהן, חבר מרכז מזיתן.



איך הגיב המינהל למבול הפניות מלשכת השר, כשברקע ההוראה המפורשת של מזוז? גורמים במינהל מציינים שלעתים קרובות הם עמדו כחומה מול לשכת השר. הם כבר פיתחו שפת סימנים וזיהו לבד, על פי מידת הלחץ, אם מדובר בפנייה של חבר מרכז או לא. פעמים רבות ענו ללשכת אולמרט באמצעות גון או במישרין בתשובות שליליות לבקשות, שחלקן היו מלכתחילה תמוהות - כמו למשל דרישות של פולשים לעצור את התהליכים המשפטיים נגדם. יחזקאל לא היפנה למינהל בקשות בלבד. במהלך 2005 הוא פעל לממש החלטה של אולמרט ולמנות את חבר המרכז שוקי ענר כחבר בוועדה לפיצוי חקלאים במינהל מקרקעי ישראל. זוהי ועדה בעלת עוצמה, הקובעת את גובה הפיצוי לחוכרים חקלאיים שנדרשו להשיב אדמות למינהל. ענר מונה לוועדה וחבר בה עד היום. "מאיפה אתה יודע את כל זה, תגיד לי?" הוא שואל.



למה, זה סוד?



"אין פה שום דבר סודי, אבל בוא נעזוב את זה".



למה דווקא אתה מונית?



"אני חייב לענות לך על זה? אתה מייצג את הציבור כרגע?"



עניין את הסבתא שלהם



הרגלים ישנים גוועים לאט, אומרת האמרה האמריקאית, ובלשכת אולמרט, כמו בהרבה לשכות שרים אחרות, היתה הדאגה ל"אנשי שלומנו" הרגל ישן ושורשי מאוד. כשיחזקאל התהדר במכתב למזוז שגם לפני אוקטובר 2004 "טופלו פניותיהם של חברי מרכז הליכוד באופן דומה לכל הפניות האחרות" וללא כל העדפה, הוא שכח כנראה לספר זאת לאבי מוסקוביץ'.



כשאולמרט היה גם שר התקשורת, בין אמצע 2003 לראשית 2005, הוא היה אחראי על רשות הדואר. מנכ"ל הרשות באותה עת היה יוסי שלי, ועוזרו האישי היה מוסקוביץ'. עובד בכיר לשעבר ברשות הדואר מספר שמוסקוביץ' היה נתון תחת לחץ קבוע מצד יחזקאל, שדרש למנות לתפקידים שונים את אנשי שלומו. "בתוקף תפקידו כעוזר המנכ"ל הגיע מוסקוביץ' פעם בשבוע-שבועיים ללשכת השר. בפגישות, שהיו אמורות להיות על תוכנית עבודה, מוסקוביץ' היה יוצא עם רשימות. אף פעם לא דיברו על תוכנית עבודה. עניין את הסבתא שלהם מה מצב הדואר. הוא היה יוצא משם עם רשימה כאילו היה הולך לשוק. במספר מסוים של אנשים עובד היה אומר שזו הנחיה של אולמרט".







הלחץ, הוא אומר, היה דורסני. "יום אחד עובד התקשר כדי 'לקבל הסברים' למה בחור שלו לא זכה במכרז. הוא אמר: 'שכחתם מי מינה אתכם'". בפעם אחרת, הוא ממשיך ומספר, "עובד קרא למוסקוביץ' לפגישה ואמר: 'תקשיב, אתם לא מספקים את הסחורה. אני רוצה שתביא לי את חוברת המכרזים לפני שהיא יוצאת'. תבין, אלו מכרזים שהעובדים עדיין לא יודעים עליהם. מוסקוביץ' אמר לו שהוא לא יכול להביא את זה. עובד התעקש והיתה מלחמת עולם על העניין הזה. עובד פנה גם למנכ"ל, יוסי שלי, שאמר שהוא לא רוצה להתערב בזה. עובד אמר לו, ולא פעם אחת: 'אתם תשלמו את המחיר'.



"בסופו של דבר", הוא ממשיך, "לא היתה למוסקוביץ' ברירה והוא הביא את החוברת. עובד עבר על החוברת, קרא לו חזרה ואמר לו: 'תקשיב, יש פה בחור אחד בשם ארוש יעקב. השר הבטיח לו אישית לקבל את תפקיד מנהל בית הדואר בקרית ביאליק'. מוסקוביץ' אמר לו: 'מה אתה רוצה ממני?' והוא אמר: 'אני רוצה שתדאג שהוא יקבל את התפקיד'. מוסקוביץ' אמר שהוא לא יכול לעשות את זה, שהוא לא מתערב בזה מול סמנכ"ל כוח אדם ושאין לו סמכות לזה. עובד אמר לו: 'בשביל זה מונית לתפקיד', ומוסקוביץ' אמר: 'אני מוניתי לתפקיד כעוזר מנכ"ל... לא באתי לפה בשביל לחלק ג'ובים'. עובד אמר: 'זה לא מעניין אותי. זו הוראה של השר ואם לא, אתם תשלמו על זה'. במלים האלה. מוסקוביץ' גם פנה למנכ"ל שאמר שהוא לא מתערב בזה".



מוסקוביץ' סירב להגיב לדברים. ארוש, תושב קרית ביאליק, שבסופו של דבר לא מונה לתפקיד, אישר בשיחה עמו כי באמצעות גורם שלישי, שהיה חבר מרכז ליכוד, נעשתה אליו פנייה בעניין מינויו.



הלחץ התובעני של הלשכה לא פסק גם לאחר התרעת מזוז. כך היה גם בעניינו של יפים רויזמן, שראשיתו גם היא ב-2003, אז שלח יחזקאל מכתב אל ד"ר אלי אופר, המדען הראשי, ובו ציין כי השר אולמרט נפגש עם רויזמן, שהציג בפניו יוזמה לקידום שיטה ביו-פיזיקלית לחיזוי קצר-מועד של רעידות אדמה. יחזקאל ביקש מהמדען לבדוק את הפנייה. רויזמן שימש אז כיו"ר מועצת סניף הליכוד בעיר חדרה, ובחברה שהקים היה שותף באותה עת איש הליכוד חיים אביטן, היום ראש העיר חדרה ואז אחד השחקנים הבולטים במרכז הליכוד ומראשי תומכיו של אולמרט.



תקציב המחקר שביקש רויזמן ממשרד המדען הראשי עמד על מיליוני שקלים. בבדיקה שנערכה במשרדי המדען הובעה הערכה לפרויקט אך נדחתה הבקשה למימון, בנימוק כי לא ברור הערך המוסף של המוצר לישראל. רויזמן לא ויתר ונפגש עם אולמרט שוב, ויחזקאל הפעיל לחץ כבד על לשכת המדען כדי שיסייעו לרויזמן במימוש המיזם. ב-2005 הוא ביקש מעוזריו ללחוץ על לשכת המדען לצייד את רויזמן במכתב עם עמדה חיובית לגבי המיזם. גורם במשרד התמ"ת: "הובהר להם חד-משמעית שאסור להם לבקש בקשה מהסוג הזה. שזה פשוט אסור".



יחזקאל המשיך. זמן קצר אחרי שעוזריו נכשלו הוא פנה למדען הראשי באופן אישי, סיפר שנפגש עם רויזמן והוסיף כי הוא מבקש מהמדען לכתוב לרויזמן מכתב שבו תפורט יעילות הפרויקט כדי שרויזמן יוכל לגייס חלק מהכסף בשוק הפרטי ויקבל, מאוחר יותר, השלמה תקציבית מהמדינה. העתק מהמכתב נשלח לאולמרט. כעבור כמה שבועות הגיש רויזמן בקשה נוספת לקבלת המענק ונדחה שוב. אנשי המדען הראשי הדפו את כל לחציו של יחזקאל הנמרץ.



רויזמן: "היתה לי פגישה עם המדען הראשי, הוא התלהב מאוד, אבל הוועדה שהמדען מינה ביקשה שאשקיע כסף. זהו. אין קשר בין זה לבין הידידות ביני ובין יחזקאל. אנחנו נמצאים באזור סייסמולוגי מאוד בעייתי". אכן אזור סייסמולוגי.*



תגובות



עובד יחזקאל: "לא התערבתי בשיקול הדעת של הדרג המקצועי"



"כל פעולותי כיועצו הבכיר של אולמרט במשרד התמ"ת, במשרד האוצר ובמשרד ראש הממשלה, נעשו על פי דין, ביושר, בניקיון כפיים וללא משוא פנים", כותב עובד יחזקאל בתגובתו. "במשך השנים טיפלתי במאות פניות שהגיעו ללשכת השר, ביניהן גם פניות של גורמים פוליטיים כפי שמתירות הנחיות היועץ המשפטי לממשלה. הקפדתי כל העת על איזון ראוי: לא לתת טיפול מועדף לפונים, ומאידך להימנע מפגיעה בקשר של השר עם הבוחר.



"בהתאם לכל אלה, מאות מבין הפניות שהגיעו ללשכת השר נהדפו ונמסר לפונים כי לא ניתן לטפל בפנייתם. פניות שניתן היה לטפל בהן הועברו לדרג הבכיר ביותר במשרד על מנת שייבדקו באופן מקצועי. קיימנו הידברות עם הדרגים המקצועיים, הקפדנו לקבל תשובות - כדי להשיב לפונה, אך לא התערבנו בשיקול הדעת המקצועי של הדרגים המקצועיים - שיקול דעת שהיה לו משקל של פוסק אחרון וקובע.



"באשר למקרים המוזכרים בכתבה: יפים רויזמן וחברת 'אייר סווטש' - החברה העבירה שתי בקשות למענקים מקרן המו"פ של המדען הראשי במשרד התמ"ת. הפנייה הועברה למדען הראשי, ובתיאום מלא עמו הונחה הפונה לפעול על פי הנוהג המקצועי המקובל במקרים אלה. שתי הבקשות הוגשו על פי הנהלים, נבדקו על ידי מערך הבדיקה של לשכת המדען הראשי כמו כל בקשה המוגשת אליהם וללא שום עדיפות, ובהמשך נדונו על ידי ועדת המחקר. הבקשות נדחו ופנייתו של הפונה נענתה בשלילה.



"רמי רחמים מקרית שמונה - עמדתי בקשר עם מר רחמים על מנת שלא לפגוע ביחסו לשר. מר רחמים ביקש שאסייע לו במציאת מקום עבודה. בקשתו לא מומשה".



"שוקי ענר - ענר מונה לתפקידו כחבר הוועדה לפיצויים חקלאיים במינהל מקרקעי ישראל על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1023, שהסמיכה את יו"ר מועצת מקרקעי ישראל למנות את חברי הוועדה. כיו"ר הוועדה מונה השופט (בדימוס) עזרא קמא. מונו שלושה נציגי משרדי ממשלה: החקלאות, המשפטים והאוצר. שוקי ענר מונה כנציג ציבור. החלטת מועצת מקרקעי ישראל התקבלה בתיאום מלא עם היועצת המשפטית של מינהל מקרקעי ישראל. הליך מינוי הוועדה גובש על ידי הנהלת מינהל מקרקעי ישראל. הנ"ל מונה בשל כישוריו המקצועיים, ניסיונו והשכלתו המדברים בעד עצמם. לא הובעה שום הסתייגות ממינויו בין על ידי גורמי המדינה ובין על ידי גורמים מקצועיים.



"יצחק גבאי - לא זכורה לי פנייתו.



"פגישות עם מנהל מינהל מקרקעי ישראל - למיטב זיכרוני, פגישות מועטות אלה התקיימו לפני הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, ומכל מקום הן התקיימו על בסיס מקצועי; לא היתה בהן התערבות בשיקול הדעת המקצועי ואף לאחר מכן - לשכת השר היתה זו שנתנה תוקף להחלטות המקצועיות כפי שהתקבלו במינהל מקרקעי ישראל". באשר לפניות שהועברו ללשכת מנהל מינהל מקרקעי ישראל, אני שב ומזכיר כי בהתאם להנחיות יש להעביר את הפנייה למנכ"ל הגוף המטפל ולדרג הבכיר. כמובן שגם פניות אלה טופלו באופן מקצועי וללא משוא פנים. להלן ההתייחסות המפורטת:



"טובה מעוז - אין בידי או בזיכרוני פרטים מדויקים על פניותיה, אכן נדמה לי שהיא פנתה ללשכת השר ופניותיה טופלו בהתאם לנוהל הקבוע וללא שום התערבות בשיקול דעת הגורמים המקצועיים.



"יהושע כהן - הנ"ל פנה לשר התמ"ת כנציג של מושב זיתן ביום 19.9.04 בבקשה להחיל על שטח בתחום המושב את החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 972. הפנייה הועברה ללשכת המינהל והפונה קיבל תשובה ביום 21.11.2004 מעוזרת מנהל מחוז מרכז במינהל. בתשובה מציינת ע' מנהל המחוז כי פנייתו הועברה לבחינת צוות מקצועי במחוז. שוב, לשכת השר לא התערבה כלל וכלל בשיקול הדעת המקצועי ובטיפול בפנייה.



"אבי מוסקוביץ' - הלה סיים את עבודתו ברשות הדואר בנסיבות מיוחדות בהן הייתי מעורב, שמפאת צנעת הפרט אמנע מלפרט. לצערי, יש בלבו עלי וטענותיו כלל לא ראויות לתגובה".



(מוסקוביץ', בתגובה: "עזבתי את תפקידי במקביל לסיום תפקידו של המנכ"ל יוסי שלי ובלא קשר ליחזקאל. צר לי שאדם הנושא משרה כה רמה משתמש בדברי שקר וכזב כדי לנסות להציל את עורו. אני מקווה שישיבה מול חוקרי משטרה או בבית משפט ימחקו ליחזקאל את החיוך מהפנים").



"חברת פילטונה - החברה ביקשה לאשר הקמת מפעל לייצור מוצרי טונה בבאר שבע בהיקף השקעה של שלושה מיליון שקלים במסלול המענקים. מנהלת מרכז ההשקעות לא אישרה את התוכנית במסלול מענקים. החברה הגישה ערר תוך ויתור על מסלול המענקים, כאשר היא מוותרת על תמיכת המדינה במענקי הון. חשוב לציין כי החל מיום 1.1.05 המסלול החלופי, אותו ביקשה החברה, מתבצע במסלול 'ירוק' ללא מגבלה תקציבית, קרי אין צורך לקבל את אישור מרכז ההשקעות ו/או גורם ממשלתי כלשהו. לשכת השר, כמו בכל המקרים, לא פעלה כדי להשפיע על ההחלטה אלא, בהתאם להנחיות, העבירה הנושא להתייחסות ולקבלת מידע.



"חברת 'שרלי חומרי בניין' - פניית החברה טופלה על פי הנהלים. עניין זה, שהיה תלוי ועומד בבית המשפט, הועבר לטיפולם של מנהל מינהל מקרקעי ישראל וליועצת המשפטית של המינהל. כל ההחלטות בעניין זה התקבלו בעצה אחת עם היועצת המשפטית בלבד, ומה שמצער אותי במיוחד הוא שבמקרה זה - כמו בהרבה מקרים אחרים - ספגתי מהגב' מדר ומבני המשפחה צעקות ונאצות משום שהצגתי מולם את העמדה השלילית. אני קובע באופן נחרץ וחד-משמעי: מעולם לא התערבתי באף הליך תלוי ועומד בבית המשפט ובכל שנותי בשירות הציבור פעלתי בעניינים אלה בתיאום מלא עם היועצים המשפטיים, ועל כך יעידו כל היועצים המשפטיים איתם פעלתי.



"אחרית דבר: בשלוש השנים בהן מילאתי את תפקידי שוחחתי ונפגשתי עם מאות חברי מרכז. לשיטתכם, ניתן לייחס כל שיחה או מפגש כזה ולהציגם באופן שלילי ומכפיש. אתם כמובן בוחרים להתעלם באופן מוחלט מהנפח העיקרי והמשמעותי של עבודתי והוא מתן שירות ענייני, יעיל ורציני לכל פונה. על עבודתי זאת יכולים להעיד מאות רבות של אזרחים, פקידי ממשלה ועובדים בעשרות גופים, עמותות, חברות ועוד.



"במהלך אוקטובר 2004 העביר היועץ המשפטי לממשלה ללשכות השרים הנחיות בדבר טיפול בפניות הציבור. עד אז לא היו הנחיות סדורות, אולם כבר אז פעלנו תוך הפעלת שיקול דעת מאוזן וראוי. מאז הוצאת ההנחיות ולאחר תקופת זמן מסוימת שנדרשה על מנת להטמיע אותן - פעלנו על פיהן. בנוסף ובניגוד לרבים אחרים, שראו את המצוקות שיצרה השיטה הפוליטית הנהוגה - אני קמתי ועשיתי מעשה.



"בהנחיית וביוזמת ראש הממשלה סייעתי בקידום הקמתה של הוועדה לקביעת כללי האתיקה לשרים וללשכות שרים בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר. מלכתחילה עמדתי בקשר הדוק עם השופט שמגר, העליתי בפניו בפירוט רב את הסכנות הכרוכות בקשר שבין לשכות נבחרים לגוף הבוחר וסייעתי לוועדה באופן קבוע ככל שנדרש. אין ספק שעם סיום גיבוש כללי האתיקה ייפתרו בעיות רבות בתחום זה.



(מאיר שמגר, בתגובה: "יחזקאל מאוד מעוניין בקביעת כללי אתיקה ועושה הכל כדי לשמור על עצמאות הוועדה. באמצעותו פניתי לטוני בלייר, שיזם כראש ממשלה ספר אתיקה שמחייב שרים בממשלת אנגליה").



"כתבתכם פוגעת בי עמוקות", מסכם יחזקאל. "הניסיון להטיל בי דופי אישי, ולחבר אותי לתופעה שאני לוחם נגדה במשך שנים, ופועל בכל כוחי כדי לשנותה, הוא בלתי נסלח ממש".



תגובת מינהל מקרקעי ישראל בעניין שריאל גון: "גון שימש בתפקיד עוזר למנהל המינהל בין מאי 2004 למאי 2006. טרם קבלתו לתפקיד, ראיין מנהל המינהל כמה אנשים לתפקיד זה (ראוי לציין כי למנהל המינהל שני עוזרים). שריאל גון, שלומד כיום לתואר שני במשפטים וסיים בהצטיינות תואר ראשון במינהל עסקים, נמצא הראוי ביותר ולכן נבחר לשמש בתפקיד. יש לציין כי בכל מקרה לא היתה כל התערבות של אולמרט במינוי והוא לא ידע עליו אלא בדיעבד.



"במסגרת תפקידו היה גון ממונה על עריכת סיכומי דיונים וישיבות אצל מנהל המינהל, שימש איש קשר עם חברי ההנהלה ועובדים במחוזות השונים, ערך מעקבים אחר החלטות ויישומן והכין תשובות לאזרחים שפנו למינהל. כמו כן היה אחראי על הכנת סיורי מנהל המינהל, סיכומם ומעקב אחר ביצוע החלטות שהתקבלו במהלכם. גון מילא את תפקידו במסירות ובהצטיינות תוך שמירה על יחסי עבודה מעולים עם עובדי המינהל. במסגרת תפקידו קיבל גון לטיפולו פניות מאזרחים שהועברו מלשכת שר התמ"ת, כפי שמועברות מכל שר הממונה על המינהל. הוא טיפל בכל הפניות במסירות הראויה מבלי לבדוק את שיוכו הפוליטי של הפונה".



שריאל גון סירב להגיב.


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully