בית הדין האזורי לעבודה בירושלים דחה בימים האחרונים את בקשתה של דוברת בתי הדין לעבודה, רבקה אהרוני, לסעד זמני שיורה להשיבה לתפקידה הקודם כדוברת בהנהלת בתי המשפט. זאת, לאחר שנקבע בין היתר כי אהרוני הסתירה עובדות חשובות בבקשתה וכי היא ניסתה להטעות את בית הדין לעבודה.
בקשתה של אהרוני הוגשה לפני כחודשיים; אהרוני טענה כי שימשה דוברת בתי המשפט וכי הועברה מתפקידה לאחר מינויה של עו"ד איילת פילו לתפקיד זה. היא טענה כי עד לבירור טענותיה בתביעה העיקרית שהגישה יש להורות על החזרתה למקומה ולתפקידה הקודם כממונה על דוברות וקשרי ציבור.
לפי טענתה של אהרוני, באמצעות עו"ד איתי בשן, העברתה ממשרתה היתה חד-צדדית, משפילה, כוחנית ושרירותית והיתה נגועה בחוסר סבירות קיצוני ובחוסר מידתיות. לדבריה, הנהלת ביהמ"ש הפרה את חובתה לנהוג בתום לב ובהגינות ופעלה בניגוד לכללי מינהל תקין. כן טענה כי לא נערך לה שימוש בטרם העברתה מתפקידה.
לדבריה, בניגוד למצג המדומה שיצרה המדינה, היא מעולם לא הסכימה עם ההחלטה להעבירה למשרת דוברת בתי הדין, אלא נדחקה לפינה וניאותה לעבור למשרה זו אך ורק בשל רמת המשמעת הגבוהה והנאמנות בהן ניחנה. עוד טענה כי תפקודה היה מעולה והיא הפגינה תכונות של מסירות, מהימנות, חריצות ומקצועיות.
מנגד טענה הנהלת ביהמ"ש כי הצורך להעביר את אהרוני מתפקידה התעורר לאחר שנתגלו כשלים חמורים בתפקודה וכי היא לא קיבלה את מרות הממונים עליה ואף התעלמה מהוראות מנהל בתי המשפט. "המבקשת ראתה את עצמה כגוף עצמאי הקובע לעצמו את כללי העבודה, בלא התחשבות בצרכי המערכת", נטען.
עוד נטען כי העברתה של אהרוני לתפקיד אחר נעשתה לבקשתה ובהסכמה וכי היא ביקשה לעבור לבית הדין לעבודה, הסכימה למעבר ועברה מרצון ובלא סייג.
בית הדין קבע כי אהרוני השהתה את פנייתה לבית הדין, ופנתה בבקשה לסעד זמני רק שלושה חודשים לאחר שעברה לביה"ד הארצי לעבודה.
לדברי סגנית הנשיאה דיתה פרוז'ינין, על הפונה בעתירה למתן סעד זמני מוטלת חובה לגלות את כל העובדות הדרושות לעניין ולא להסתיר מאומה. לפי הנכתב בהחלטה, לא כך נהגה אהרוני. "בבקשתה ובתצהירה בחרה המבקשת להשמיט עובדות רבות וחשובות הרלוונטיות למחלוקת בין הצדדים". כך למשל נכתב כי אהרוני לא הזכירה כלל כי התנהל מו"מ בינה לבין הנהלת ביהמ"ש בעניין העברתה לתפקיד אחר, כי התקיימו ישיבות אחדות בעניין והוחלפו מסמכים לא מעטים.
"מהבקשה משתמע כאילו העברה לביה"ד לעבודה נעשה באופן פתאומי וחד צדדי, תוך התעלמות גמורה מכל הפגישות, המסמכים והשיחות שקדמו לה", נכתב בהחלטה.
החלטה סבירה
עוד קבע ביה"ד כי גם אופן הצגת העובדות בבקשה ובתצהירה של אהרוני, נעשה באופן מטעה. לפי המפורט, מהבקשה ומהתצהיר מתקבל הרושם כי ראש מערך הדוברות, איילת פילו (דוברת בתי המשפט), התמנתה לתפקיד אותו מילאה אהרוני, וכי בעקבות מינויה של פילו הועברה לתפקיד אחר ואף גורשה מחדרה.
"בכך יש משום ניסיון להטעות את בית הדין, שהרי מלכתחילה היתה אהרוני כפופה לראש מערך הדוברות", נכתב בהחלטה. עוד נקבע כי אהרוני זכתה במכרז פנימי לתפקיד ממונה על דוברות וקשרי ציבור וזה התפקיד שמילאה ואהרוני ידעה זאת היטב משום שהציגה את מועמדתה לתפקיד ראש מערך הדוברות פעמיים, אך לא נבחרה.
בהחלטה נקבע עוד כי העברתה של אהרוני לתפקיד אחר נעשתה לכאורה בהסכמתה המלאה ואף ביוזמתה, כאשר בבסיס הסכמתה של אהרוני לעבור לתפקיד אחר עומדת החלטת מנהל בתי המשפט, משה גל, להעבירה מתפקידה. ביה"ד דן בעניין ופסק כי ההחלטה הינה סבירה ולא נפל בה, לכאורה, כל פגם.
אהרוני חויבה בתשלום הוצאות בסך 1,500 שקל לטובת המדינה. (בש"א 1681/07).
אהרוני בתגובה: אשקול לערער לבית הדין הארצי לעבודה
עו"ד איתי בשן המייצג את רבקה אהרוני אמר בתגובה להחלטה: "גב' אהרוני הגישה תביעתה על רקע העברתה ממשרת דוברת הנהלת בתי המשפט למשרת דוברת בתי הדין לעבודה והאגף לאכיפה וגבייה. אהרוני בחרה להגיש בקשה לצו עשה זמני על מנת להקטין את הנזקים שנגרמים בשל העברתה ממשרתה, אולם לא הצליחה, במסגרת הליך הביניים, לשכנע את בית הדין בצדקת טענותיה.
"בית הדין לעבודה ביסס את החלטתו, בין היתר, על הוראה ישנה ולא מעודכנת של תקנה 11.211 לתקשי"ר. זו שונתה בשנת 2006 בהודעה מס' סו21/ של נציבות שירות המדינה, אולם בית הדין נמנע מלהתייחס להוראה החדשה.
"בית הדין לעבודה לא קבע שהנהלת בתי המשפט קיימה לשולחתי הליך של שימוע כמתחייב.
"אהרוני תתקן את תביעתה על מנת שתכלול גם את הנזקים שייגרמו לה עד לדיון בהליך העיקרי, אותם ניסתה לצמצם באמצעות הבקשה לסעד הזמני, וכן היא שוקלת להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה".
נדחתה בקשת דוברת ביה"ד לעבודה רבקה אהרוני להחזירה לתפקידה הקודם
ענת רואה
26.8.2007 / 9:25