ועדת משנה של משרד התמ"ת: להקצות 77 מיליון שקל כדי להילחם באבטלה בקרב בני העדה האתיופית

מי שביקש הוכחה נוספת לכישלון של מדינת ישראל בשילוב בני העדה האתיופית בחברה מקבל אותה היום, עם פרסום ניתוח השוואתי של מאפייני התעסוקה של צעירים אתיופים בהשוואה לשאר האוכלוסייה הצעירה היהודית.



על פי הנתונים שאספה ועדת המשנה לשילוב צעירים של משרד התמ"ת, שיעור התעסוקה בקרב יוצאי אתיופיה נמוך באופן משמעותי מהשיעור המקביל בשאר האוכלוסייה היהודית ועומד על 58.3% לעומת 68%, כאשר הפער בקרב הנשים גדול מהפער אצל הגברים.



עוד עולה מההשוואה שערכה הוועדה, כי ייצוגם של יוצאי אתיופיה גבוה באופן ניכר במשלחי היד הנמוכים והבלתי מקצועיים (כדוגמת ניקיון) בהשוואה לשאר האוכלוסייה היהודית. באופן מקביל, ייצוגם במשלחי יד גבוהים יחסית ואקדמאים נמוך באופן ניכר מזה של שאר האוכלוסייה היהודית.



ממוצע השכר לחודש עבודה נמוך גם הוא באופן משמעותי בקרב יוצאי אתיופיה בהשוואה לשכר הממוצע בקרב שאר האוכלוסייה היהודית. הפער עומד על כ-1,800 שקל לחודש. פערי השכר נשמרים גם כאשר נבחן ממוצע השכר לחודש על פי רמות השכלה שונות.



ועדת המשנה בראשותו של בני פפרמן, ראש מינהל תכנון מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת, ממליצה להפעיל שלוש תוכניות בתחום התעסוקה לצעירים בגילאי 35-18, לפי תת אוכלוסיות: תוכנית אחת לצעירים לקראת תום שירות צבאי או לאומי; תוכנית שנייה, לצעירים עובדים ושאינם עובדים מדרג ביניים - צעירים שסיימו שירות צבאי וטרם התחילו ללמוד במוסד אקדמי; ותוכנית שלישית, לסטודנטים בשנת הלימודים האחרונה, בעלי השכלה על-תיכונית ואקדמאים.



על פי המלצת הוועדה, יפעל מערך התוכניות למשך שלוש עד חמש שנים. העלות הכוללת להפעלתן מוערכת ב-77 מיליון שקל לכל התקופה, כ-15.5 מיליון שקל בממוצע לכל שנת פעילות. עם סיום הפעלת התוכניות מוצע לשקול את המשכן בהתאם לתוצאות שיתקבלו מתוכנית הערכה.



השכלה ודעות קדומות



הוועדה מצאה כי אחת הסיבות העיקריות לקיומם של הפערים בשוק העבודה בין אוכלוסיית הצעירים האתיופית לבין שאר האוכלוסייה היהודית, היא הבדלים ברמת ההשכלה וההכשרה. על פי הנתונים, נמצא שממוצע שנות הלימוד של צעירים אתיופים בגילאי 35-18 עמד בשנת 2005 על 9.4 שנים לעומת 13.5 שנה בשאר האוכלוסייה היהודית הצעירה. זאת כאשר הפער הגדול ביותר הוא בקרב נשים, 8.6 שנות לימוד בהשוואה ל-13.7 שנה, בהתאמה.



אי לכך, עיקר הכלים המוצעים במסגרת התוכניות שהציע הוועדה נוגעים בפיתוח הון אנושי. יחד עם זאת, הוועדה לא התעלמה מכוחן של דעות קדומות לחסום בן העדה האתיופית שרוצה להשתלב בעבודה או לשדרג את מיקומו. "חסמים אלה אינם תלויים במאפייניו האישיים של הפרט, אלא מקורם במאפיינים רחבים יותר הנוגעים למנגנוני אבחון, הערכה ומיון של יכולות הקיימים כיום במערכות השונות וכן בתפיסותיהם של מעסיקים את בני העדה האתיופית", קבעה הוועדה.



לאור זאת, המליצה הוועדה על הערכה מחודשת של כלי המיון והאבחון, ועל אמצעים וכלים לשינוי עמדות ודעות קדומות של מעסיקים, "עמדות ודעות אשר הוועדה רואה בהם אחד מהחסמים העיקריים המקשים על שילובם על בני העדה האתיופית בתעסוקה".