וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תקדים: בית המשפט העליון פסק היום כי "נכסי קריירה" הינם ברי חלוקה בעת גירושים

ארנון בן-יאיר

26.8.2007 / 17:52

השופט ריבלין: "איננו רואים טעם של ממש מדוע לא להחיל את ההיגיון הגלום בחזקת השיתוף גם על נכסי קריירה"



בפסק דין תקדימי שניתן אתמול על ידי בית המשפט העליון נקבע כי, ככלל, יש לכלול "נכסי קריירה" שצבר בן זוג במהלך נישואיו, כנכסים ברי חלוקה עם פקיעת הנישואים. פסק הדין ניתן על ידי המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליעזר ריבלין, אליו הצטרפו השופטים מרים נאור ואליקים רובינשטיין.



במוקד פסק הדין עמדה השאלה האם "נכסי קריירה ומוניטין" הם נכסים ברי חלוקה בעת גירושים ככל נכס אחר. הכוונה ב"נכסי קריירה" היא כושר ההשתכרות של אדם. על פי הטענה, במהלך נישואים צובר לעתים אחד מבני הזוג מוניטין וכושר השתכרות, בין השאר תוך הסתייעות בתרומת בן זוגו שלא פיתח קריירה מקבילה.



במקרה כזה, חלוקת הנכסים הממשיים שצברו בני הזוג בעת גירושים אינה מביאה לאיזון משאבים אמיתי ביניהם - שכן בן הזוג שצבר מוניטין ימשיך להנות ממנו בעוד בן הזוג האחר יוותר רק עם מחצית הנכסים הממשיים שנצברו עד למועד הגירושים, ולא יוכל להנות מפירות עתידיים שיופקו מהמוניטין שצבר בן זוגו בזמן הנישואים. בעלי נכסי קריירה קלאסים הם בעלי מקצועות חופשיים, כגון עורכי דין ורואי חשבון.



במקרה זה דובר ברואה חשבון עצמאי שהיה נשוי לאשתו בשנים 1999-1971. האישה שימשה כיועצת חינוכית ובין השניים נוצרו עם השנים פערי שכר משמעותיים. ב-97', המחזור השנתי של הגבר הסתכם בכ-800 אלף שקל והמוניטין של משרדו ב-700 אלף שקל נוספים.



בית המשפט לענייני משפחה קבע כי נכסי הקריירה שרכש הבעל הם נכסים ברי חלוקה והורה לו על תשלום עתי לגרושתו בסך 3,000 שקל בחודש עד שבתם הקטנה הקטינה תגיע לגיל 18, ולאחר מכן יעמוד התשלום על 4,500 שקל בחודש בכפוף לשינויי נסיבות. בית המשפט המחוזי אישר את הפסיקה והבעל ביקש לערער עליה לבית המשפט העליון.



השופט ריבלין ציין כי "תכופות, שלובה התפתחותו המקצועית של כל אחד מבני זוג בזו של האחר, עד כדי שהשתיים מספרות יחד סיפור אחד. בני זוג עשויים לוותר על השכלה או על משרה, לעבוד או ללמוד שעות מעטות יותר, להקריב פוטנציאל לקידום ואף לוותר לחלוטין על קריירה, כל זאת כדי שיוכל בן הזוג האחר להתפתח בעצמו, למען טובתו-שלו, למען טובתו של הקשר הזוגי ולמען טובתה של המשפחה".



לדברי ריבלין, הקריירה של הפרט בתא המשפחתי לא נועדה אך לשם הערך האינדיווידואלי אלא לשם הערך הקולקטיווי של המשפחה כולה. משום כך, פסק, "איננו רואים טעם של ממש מדוע - על דרך הכלל - לא להחיל את ההיגיון הגלום בחזקת השיתוף גם על נכסי קריירה".



ריבלין דוחה את טענות הבעל, לפיהן מדובר בחלוקה של נכסים עתידיים שטרם באו לעולם, וקובע כי נכסי קריירה מקנים לבעליהם יתרון כלכלי משמעותי שניתן לכימות בכסף. לדעת ריבלין, לא מדובר בנכס עתידי, אלא בנכס קיים שכבר הופק במהלך הנישואים, אלא שפירותיו עתידיים. כמו כן נדחתה טענת הבעל כי בהכרה בנכסי קריירה כנכסים ברי חלוקה, יש כדי לשעבד אותו לגרושתו ולחייב אותו להוסיף ולעבוד עבורה.



ריבלין קובע כי הכרה בזכות אינה מקימה זכות בגופו של בעל נכס הקריירה ואינה כובלת אותו. החלת הלכת השיתוף לא תמנע מהבעל לפרוש לגמלאות או להסב את מקצועו, אלא שאם הוא ייהנה מפירות נכסי הקריירה שצבר במהלך הנישואים, גם גרושתו תהא זכאית להנות מהם.



ריבלין מכיר בחשיבות טענה אחת שהעלה הבעל, בנוגע לכך שהכרה בנכסי קריירה עלולה להקשות שלא לצורך על פירוק מלא של הקשר בין בני הזוג. לדעתו, "יש לשאוף לכך שהסדר השיתוף לא ישפיע על הבחירה האם לקיים קשר מתמשך אם לאו, אולם קושי זה נוגע בעיקרו לשיטת השיפוי ולא לעצם הזכאות", ולפיכך גם טענה זו של הבעל נגד ההכרה בחלוקת נכסי המוניטין, נדחתה.



ריבלין מדגיש כי האיזון ייעשה אך ורק בפער ההשתכרות שנוצר בין בני הזוג במהלך הנישואים ועקב הנישואים. השופט מוסיף כי את הכישרון האישי ואת יכולתו הטבועה של אדם יש להוציא מגדר חשבון האיזון. כמו כן, יש לקחת בחשבון נתונים נוספים לצורך האיזון, כגון משך תקופת הקשר הזוגי, גיל בני הזוג, אופק השתכרותם, הפרשי השכר, רמת ההשכלה, צבירת הניסיון והמוניטין, וכן את מידת הוויתור שעשה בן הזוג האחר.



השופט מציין כי קיים קושי מעשי בהערכה של שווי "נכסי הקריירה", והוא מותיר את כללי החלוקה והאיזון בעניין זה להיקבע ממקרה למקרה.



ריבלין קובע כי, ככלל, שיטת התשלום החד פעמי עדיפה, אם כי לדעתו אין לקבוע מסמרות בעניין. לדבריו, ניתן לרכך את החשש מפני הטלת נטל כלכלי כבד מנשוא על בן הזוג המשלם, על ידי חלוקת הסכום למספר תשלומים קבועים מראש.



במקרה שבפניו קבע בית המשפט כי יש לחלק את נכסי הקריירה שצבר הבעל בינו לבין גרושתו. בית המשפט ביטל את התשלום העתי-החודשי שקבע בית המשפט לענייני משפחה, ופסק לאישה תשלום חד פעמי בסך 250 אלף שקל, שישולם על ידי הגרוש בשלושה תשלומים.



הבעל יוצג על ידי עו"ד שלמה שרשבסקי, האישה יוצגה על ידי עו"ד ניסים ותומר שלם.



(בעם 4623/04)


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully