הנוסטלגיה מוכרת: 57 מכוניות מדגם פיאט 500 החדשה נחטפו בתוך פחות מחודש

מאת ג’ון טגליאבו



כשלוקה דה מאו (40) נהפך למנכ"ל יצרנית המכוניות האיטלקית פיאט לפני חמש שנים, אמרה לו אחת מקרובותיו (הוא אינו זוכר אם היתה זאת אמו או דודתו): "לוקה, אתה חייב להחזיר את ה-500", המכונית השמנמנה והקטנה שמסמלת את נס הכלכלה האיטלקית שאחרי מלחמת העולם השנייה.



לאחר ההוצאה המחודשת של החיפושית של פולקסוואגן והמיני קופר של ב.מ.וו, השיקה החודש פיאט גרסה מעודכנת של ה-500 הקלאסית, המכונה צ'ינקוצ'נטו, מ-57'. המכונית, שאורכה 3.5 מטר, קצרה בכ-10 ס"מ מדגם הקה (Ka) של פורד, אך ארוכה ב-45 ס"מ מ-500 המקורית.



יותר משנה לפני הופעת המכונית, החלה פיאט לשווק אותה בתור "חזרה לילדות". באיטליה פנו הפרסומות לרגש הפטריוטיות ונשאו סיסמאות כגון "הפיאט החדשה שייכת לכולנו". פיאט מציעה תוספות מיוחדות למכונית, כמו פסי צד בצבעי הדגל האיטלקי - אדום לבן וירוק - ודגלי איטליה קטנים שמעטרים את פנים המכונית.



בצרפת, שם כונתה ה-500 המקורית בחיבה "פו דה יארו" (קערת יוגורט), בשל עיצובה הרך, קראו הפרסומות: "הפיאט החדשה היא גם חלק מההיסטוריה שלך". תוך פחות מחודש מכרה פיאט יותר מ-57 אלף יחידות מפיאט 500 החדשה.



העניין הרב שמעוררת המכונית החדשה מצטרף לתפישה החדשה של יצרני המכוניות באירופה בנוגע למכוניות קטנות. המכוניות האירופיות גדלו בממדיהן במשך השנים, אך הצפיפות במרכזי הערים ומחירי הבנזין העולים גרמו ליצרני המכוניות לצפות לעניין מחודש במכוניות קטנות.



כעת השוק מוצף במכוניות קטנות. ב-2006 השיקה ב.מ.וו גרסה מעודכנת לדגם המיני שלה, ורנו עידכנה את הטווינגו הקטנטנה שלה ביוני. ענקית הרכב דיימלר עומדת להתחיל לשווק את המכונית הדו-מושבית שלה, הסמארט, בצפון אמריקה, ורוב יצרניות הרכב היפאניות מציעות גם הן דגמים של מה שמכונה באירופה "מכוניות עירוניות".



רטרו זה "אין"



דגמי הרטרו והדגמים החדשים מגיעים לשוק בתקופה שבה מכירות כלי הרכב האירופיים נמצאות בירידה בעוד שוק המכוניות המשומשות נמצא בעלייה, דבר שמאלץ את יצרניות הרכב לחפש דרכים מתוחכמות למשוך לקוחות. יצרניות רכב רבות פונות לדגמי הרטרו כפתרון, מפני שהם זוכים לזיהוי מיידי ומעוררים גל של נוסטלגיה בלבבות הקונים.



אך יש אנשים, ביניהם מרקו זורו, יועץ לתעשיית הרכב מחברת הייעוץ רולנד ברגר, שטוען כי שיווק מכונית כמו ה-500 בשל הסטייל שלה הוא פרדוקס, משום שדגמי ה-500 זכו לסטייל שלהם רק במקרה. ברגר אמר כי "אל תשכחו שנמכרו ארבע מיליון מכוניות מדגם ה-500 המקורי".



עם זאת, ה-500 החדשה היא חסכונית, ולוקחת חלק נרחב ממרכיביה - בכללם השלדה, המנוע, תיבת ההילוכים, המתלה האחורי ורוב המערכות החשמליות האלקטרוניות - מפיאט פנדה, מכונית קטנה נוספת שמורכבת לצד ה-500 במפעל החדש והענק של פיאט בפולין, שם עובדי הייצור מרוויחים כ-1,200 דולר בחודש. אכן, יש המכנים את ה-500 החדשה "פנדה במסווה של 500" (בתוספת מחיר אפשר לקבל כיסוי בד לרכב שעליו מודפסת תמונתה של פיאט 500 מ-57'). כדי לחסוך עוד יותר בעלויות, חולקת פיאט את פס הייצור שלה עם פורד, שתעביר ב-2008 את ייצור של דגם הקה שלה מוולנסיה שבספרד למפעל בפולין.



גם בארה"ב נחשבת ה-500 לקלאסיקה. ישנם 500 מועדונים ברחבי ארה"ב וקנדה, ואתרי אינטרנט ובלוגים רבים שמוקדשים לה. בסרט "מכוניות" של פיקסאר, חברת האנימציה מבית וולט דיסני, הופיעה פיאט 500 צהובה בשם לואיג'י, שדיברה באנגלית עם מבטא איטלקי והחליפה צמיגים בכל מעבר בתחנות השירות.



אך דה מאו אמר שאין בכוונת פיאט לשווק את ה-500 בארה"ב, מכיוון שאין לה רשת שיווק שם. הבוס שלו, סרג'ו מרקיונה (55), יליד איטליה שגדל וחונך בקנדה, אמר שהוא רוצה שפיאט תשוב לשוק האמריקאי ב-2009 עם המותג אלפא רומיאו. דה מאו אמר שה-500 "לא תהיה גלובלית במלוא מובן המלה, אלא תשווק לקהלים מתוחכמים ובוגרים יותר. מוצר נהפך להיות גלובלי משום שהתדמית שלו גלובלית".



כמעט שליש מכלל המכוניות הנמכרות באיטליה הן של פיאט. חברת מחקר כלכלית מקומית, סנצ'רו אינאודי, מצאה כי קבוצת פיאט על כל החברות הבנות שלה, הכוללות חברות לציוד חקלאי ולציוד בנייה, אחראית לכ-30% מהצמיחה הכלכלית באיטליה.



אך האם ההצלחה של פיאט תעבוד גם מחוץ לאיטליה? זורו מרולנד ברגר חושב שכן: "לפחות באירופה. ה-500 מקושרת לחוויה קולנועית, דגם עמוס בסמליות. אתם יודעים, לה דולצ'ה ויטה".