מחלוקת בין משרד התשתיות לאוצר בנוגע למכרז להקמת תחנת הכוח הסולארית בנגב

מחלוקת נוספת בין משרדי התשתיות והאוצר, הפעם - בנוגע למתווה מכרז תחנת הכוח הסולארית המתוכננת בנגב. במשרד האוצר טוענים כי יש לקיים מכרז על הקרקע בלבד - ואילו במשרד התשתיות מעדיפים מכרז כולל ומפורט להקמת תחנת הכוח.



מדובר במכרז בינלאומי להקמת תחנת כוח סולארית באתר אשלים שבצפון הנגב, במסלול BOO (Build, Own, Operate), בו המתקן נשאר בבעלות היזמים. התחנה אמורה לעבוד בהספק של 250 מגה-וואט. היקף ההשקעה מוערך ב-650 מיליון דולר. לאור יעד הייצור שקבע משרד התשתיות - 2,000 מגה-וואט באנרגיות מתחדשות עד שנת 2020 - ולאחר עדכון תעריפי החשמל עבור ייצור חשמל סולארי (100-80 אגורות לקווט"ש - לעומת 27 אגורות לקווט"ש בייצור רגיל) - הוחלט במשרד התשתיות על יציאה למכרז להקמת התחנה כבר בחודשים הקרובים.



עם זאת, במשרד האוצר טוענים כי יש להטיל על מינהל מקרקעי ישראל לקיים מכרז על הקרקע בלבד, תוך הכנסת תנאי סף של קבלת רישיון מותנה לייצור חשמל מרשות החשמל. לטענתם, ניסיון העבר מלמד כי מכרזים דומים לזה שדורש משרד התשתיות ארכו זמן רב יותר, והיו כרוכים בסיכון של תביעות מצד המפסידים בהליך. זאת לעומת מכרז על הקרקע בלבד, אשר יהיה פשוט יותר ולא יצריך רגולציה חדשה וייחודית למתווה הסולארי. עוד טוענים באוצר כי הניסיון האירופי הוכיח כי תמרוץ בסגנון תעריפים הוא אפקטיווי יותר בהחדרת אנרגיות מתחדשות מהליכי מכרז מסורבלים וארוכים.



במשרד התשתיות שוללים את ההצעה, ורואים בה ניסיון לחיסכון תקציבי על חשבון טיב הפרויקט ותרומתו האפשרית למשק האנרגיה בישראל. ראשית, מציינים במשרד, גופים בינלאומיים מוכרים לא יוכלו להשתתף במכרז לרכישת קרקע בשל הגבלות המינהל על רכישת קרקע בידי זרים, והתחרות תוגבל למעשה לשתי חברות ישראליות, עמן יהיו חייבים הגופים הזרים לשתף פעולה. בנוסף, התחייבות המדינה לרכישת החשמל, כפי שדורשים בתשתיות, תעלה את אטרקטיוויות המכרז - ואף תניח בידי המדינה את השליטה על הטכנולוגיה שתיושם בפרויקט: למשל, העדפת טכנולוגיה פוטו-וולטאית - המתקדמת אך יקרה יותר - על פני טכנולוגיה תרמו-סולארית, הזולה יחסית אך מתקדמת פחות. גורמים במשרד ציינו כי האוצר מעדיף "מחסור בחשמל על פני חשמל יקר".