המפקח על הבנקים בבנק ישראל, רוני חזקיהו, יפעל להפחית את מספר העמלות הבנקאיות מכ-400 ל-70

המפקח על הבנקים בבנק ישראל יפעל לצמצום מספר העמלות הבנקאיות מכ-400 ל-70 עמלות. כך עולה מדברים שאמר בצהריים המפקח על הבנקים בבנק ישראל, רוני חזקיהו, בוועדת הכלכלה. חזקיהו אמר בוועדה שהוא פועל לצמצום מספר העמלות הכולל שיוכלו הבנקים לגבות כך שיתקרב ל-70 עמלות.



חזקיהו גילה כי החל לפעול להכנסתן לפיקוח על המחירים את עמלת העברת כספים מבנק לבנק, ועמלת שחזור דמי חשבון. להערכתו, עד סוף חודש אוקטובר 2007 ניתן יהיה למצות את תהליך בחינת העמלות ולהגיש לוועדה דיווח פרטני לגבי צמצום עמלות הבנקים וגיבוש תעריפון עמלות אחיד, לפיו יחוייבו הבנקים לפעול.



חזקיהו סקר את פעולות הבנק המרכזי ליישום החוק שהתקבל לפני כמה חודשים, המגביר את הפיקוח על העמלות הבנקאיות. חזקיהו אמר כי החליט לבחון את הכנסתן של שתי העמלות הללו לפיקוח על המחירים, מאחר שלדעתו הן חשובות מאוד בתחום התחרות וקיימת בהן בעיה.



"אם אנו רוצים לטפל בשקיפות ובמעבר מבנק לבנק, הלקוחות לא יבצעו העברה בנקאית מבנק לבנק אם העמלה הזו תהיה גבוהה. העמלה הזו צריכה להיות בת פיקוח כי היא קשורה לתחרות ומעכבת ביצוע תחרות".



בעניין שחזור דפי חשבון אמר חזקיהו כי "המדובר בעמלה שהלקוח משלם כשהוא שבוי בידי המערכת הבנקאית. הוא לא יכול לקבל דפי חשבון שלו מבנק אחר. פה רצוי להתערב כי ראינו שהעמלות הללו מוגזמות. המדובר בעמלה של 18 שקל על כל דף".



חזקיהו הוסיף כי ברצונו לקבוע עמלה אחידה לעריכת פעולות בבנקאות ישירה או באינטרנט. להערכת חזקיהו, הכנסת עמלות לפיקוח, וכן ביטול עמלות, ואיחוד עמלות יגרמו לפגיעה בבנקים. הוא לא ידע לומר בכמה תסתכם הפגיעה ואמר כי ההערכות הן של מאות מיליוני שקלים. "ההערכה שלנו היא שהמערכת הבנקאית תפצה את עצמה בגין כך".



חזקיהו אמר כי חלק מהבנקים מעניקים הנחות של עד 70% בעמלות הללו ולכן השאלה איך מחשבים את אובדן ההכנסות הצפוי להם.



יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד ארדן (ליכוד), אמר כי הוועדה תשאף למספר מקסימלי של כ-70 עמלות בכל המערכת הבנקאית כולל חברות כרטיסי האשראי. הוא העריך כי ביטול העמלות יביא לאובדן הכנסה של כ-2 מיליארד שקל. ארדן בירך על הפעולה המהירה והנמרצת ליישום החוק וקרא למערכת הבנקאית לנסות ולהשלים את הפעולות מול המפקח על הבנקים בהקדם האפשרי ולא לנצל את הזמן המירבי שהחוק מאפשר.



חזקיהו הוסיף כי "בנק ישראל נערך לקליטת הדיווחים של בנקים בעניין העמלות לצורך פרסומם ועריכת השוואות". לדבריו, מיד לאחר חקיקת החוק, בחן הבנק המרכזי את התעריפונים של שלושת הבנקים הגדולים, כולל בנקים למשכנאות וכרטיסי אשראי. צוותי הבנק המרכזי בחנו 5 מבין 6 פרקי החוק.



חזקיהו מסר ששלח לבנקים את הצעתו בדבר ביטול חלק מהעמלות בתעריפונים שלהם ובדבר איחוד עמלות אחרות עם אלה הקיימות, כדי לצמצם את מספר העמלות. הוא הוסיף כי לא בדק את סוגיית מחיר העמלה אלא רצה ליצור תחילה מצב של שקיפות שבו הלקוח יידע כמה הוא משלם עבור כל עמלה כשהוא בא לבנק.



להערכת חזקיהו, "השוק יעשה אחר כך את האיזון בנושא המחיר. אם השוק לא יצליח לתת פתרון למחיר בעמלות מסוימות ואנו נחשוב שהוא מתואם וגבוה, יש לנו סמכות להתערב והמחיר שלה לא יעלה על סכום מסוים".



הוא הוסיף כי "לבנקים הבינוניים והקטנים יהיה קל להתחרות כשהתעריפון יהיה מצומצם ושקוף. הדבר יתרום לתחרות ויכתיב את המחיר. היום רוב הלקוחות הם אצל הבנקים הגדולים, ואם אין ללקוח יכולת לבצע את ההשוואה הרי שהוא לא עושה אותה. זה יתמרץ את הבנקים האחרים ויפעל להגברת התחרות בשוק".



הוועדה דנה אתמול גם בהצעת החוק המחייבת את הבנקים בתשלום ריבית ללקוחות בגין יתרות זכות בחשבון עובר ושב. הבנקים מתנגדים להצעת החוק בין היתר בטענה שהיא פוגעת בתחרות. הוועדה החליטה שבתחילת מושב החורף תקיים הצבעה בהצעות החוק בעניין שהוגשו על ידי ח"כ אורית נוקד (עבודה) ואמנון כהן (ש"ס). זאת לאחר שאף בנק לא הגיש הצעות חלופיות.



נוקד אמרה כי אם לא יוגשו הצעות חלופיות עד תחילת אוקטובר 2007 הרי שתגיש את הצעת החוק להצבעה בתחילת מושב החורף. נוקד הוסיפה כי "אין ספק שביחסי הכוחות בין הבנקים ללקוחות הבנקים, צריכה להיות עדיפות ברורה ללקוחות הבנקים. המחוקק צריך להתערב לטובת הצרכנים. לא מדובר על פיקוח מחירים וכפיית ריבית על הבנקים, אלא בהגדרה של שירות חדש ללקוחות. כמו שהבנקים מחויבים לספק אשראי, הרי שיש לחייב אותם לשלם ריבית גם על יתרות זכות. יש צורך
שהבנקים יתחרו ביניהם על גובה הריבית שהם משלמים בגין יתרות זכות", אמרה נוקד.