"חברות ההיי-טק בישראל מבינות את חשיבותו של אזור הדרושים באתרי האינטרנט שלהן, אך אינן משכילות לנצל אותו כראוי" - זוהי המסקנה שעולה מסקירה השוואתית של אזורי הדרושים באתריהן של ארבע חברות היי-טק ישראליות מובילות. הסקירה נערכה על ידי גילי בוקר ומיכל לוין מחברת TZUR, המתמחה באפיון, תכנון ועיצוב ממשקי משתמש.
החברות שלפי הסקירה אזור הדרושים שלהן הוא הגרוע ביותר הן אפלייד מטריאלס וצ'ק פוינט. אפלייד מטריאלס זכתה לציון של 2.5 כוכבים (מתוך 5). בוקר ולוין ציינו כי הציון הנמוך התקבל בעיקר "בשל מסך תוצ אות חיפוש המשרות, שמהווה מוקד מרכזי באזור זה, ובו נדרש טיפול שורש מעמיק מבחינת חוויית המשתמש". לציון זהה זכתה גם חברת אבטחת המידע צ'ק פוינט.
בוקר ולוין מציינות כי בסיכומו של דבר "נדרש שיפור משמעותי בהתייחסות שיווקית ואישית למועמד מחד, ובהיבטים של שימושיות מאידך". לציון גבוה במעט (3 כוכבים) זוכה מדור הדרושים של אתר חברת אלביט. בסקירה צוין לגבי מדור הדרושים של החברה כי "הכוונות טובות והבסיס קיים, אך הביצוע ארכאי ודורש רענון ותמצות". החברה עם הציון הגבוה ביותר (4.5 כוכבים) היא ענקית השבבים אינטל. בוקר ולוין מציינות כי הציון הגבוה התקבל "הודות להתייחסות הרצינית לנושא הקריירה ולתוכן העשיר והממצה".
רושם ראשוני מאזור הדרושים
אינטל זוכה לשבחים רבים בכל הקשור לתחום זה. בוקר ולוין מציינות כי אזור הדרושים נקי, אסתטי ומשדר מקצועיות והתייחסות רצינית למועמדים הפוטנציאליים. כמו כן, תמונות צבעוניות משרות אווירה נעימה וידידותית. לעומת זאת, אלביט זוכה לביקורת בהקשר זה: "הרושם הראשוני הוא שמדור הדרושים של אלביט הוא כבד, טכני ועמוס מאוד בטקסטים". צ'ק פוינט זוכה לביקורת מעורבת: "בניגוד לדף הבית, דף השער של אזור הדרושים פשוט וברור. עם זאת, נוצר רושם מעט יבש וחסר פן שיווקי בולט יותר". למחמאות בהקשר זה זוכה גם אזור הדרושים של אפלייד מטריאלס: "אזור הדרושים נעים לעין ומכיל באנרים שיווקיים של החברה המעוצבים באופן מושך ומסקרן".
ניווט והתמצאות
בהמשך בדקה הסקירה עד כמה קל ונוח לגולשים לנווט ולהתמצא באתר. באתר של אינטל מציינות בוקר ולוין כי "המסך הראשי מציע מספר אפשרויות ניווט טובות וברורות: החל מהתפריט הראשי שכולל קישורים רלוונטיים, דרך נושאים מרכזיים המוצפים במרכז המסך, ועד לקישורים שימושיים לחיפוש משרות בתחומים הנפוצים. עם זאת, מנגנון חיפוש המשרות בעייתי, ומוביל לחלון חדש של האתר הבינלאומי". בנוגע לאלביט ציינו השתיים כי לאתר יש "תפריט אחד פשוט למדי מחד, אך גם מבלבל מעט מאידך, בשל מיקום מנוע חיפוש המשרות בין יתר הנושאים ללא הפרדה ברורה".
בוקר ולוין מבהירות כי "משתמש המעוניין בחיפוש משרות ייאלץ לסרוק את התפריט כולו כדי לאתר את הקישור המבוקש". לגבי האתר של צ'ק פוינט מובהר בסקירה: "במרכז דף השער קיימים קישורים לחיפוש משרות בשלושה אזורים: אמריקה, ישראל ואירופה. משתמש שייכנס לחיפוש מאזור זה יתמצא בו בקלות. לעומת זאת, אם יחליט לשוטט דווקא בתפריט השמאלי, יגיע לאזורים אחרים המציגים מידע רב על החברה, ויתקשה למצוא את הדרך בחזרה לחיפוש המשרות". על האתר של אפלייד מטריאלס נכתב: "באתר הראשי הניווט פשוט וברור למדי... אולם בכניסה למשרות המוצעות בישראל מתקבל מסך עם רשימה אינסופית של משרות ותיאורים מילוליים ארוכים, שלא ניתן להתמצא ביניהם כלל".
עושר ועדכניות משרות
בנוגע לעדכניות המשרות במדורי הדרושים ולעושרן מצאה הסקירה כי ברוב החברות המצב שפיר ואף למעלה מזה. לגבי האתר של אינטל צוין: "עושר רב של כ-170 משרות בישראל נמצא באתר בזמן הבדיקה. המשרות מוצעות בתחומים רבים ומתעדכנות בצורה שוטפת". לגבי אלביט נכתבו דברים דומים: "מדור הדרושים כולל מאגר עשיר של כ-50 משרות המתעדכן באופן רציף. המשרות מוצעות במגוון תחומים ובמספר אתרי החברה ברחבי הארץ".
צ'ק פוינט זוכה לפחות מחמאות: "בזמן הבדיקה הוצגו באתר 11 משרות פנויות, אך חסרה אינדיקציה על כמות המשרות שיש באתר", מבהירות בוקר ולוין. על האתר של אפלייד מטריאלס נכתב: "ישנה רשימה ארוכה של כ-40 משרות, בהן רבות המיועדות לסטודנטים. אין ציון של כמות המשרות, וחסרונו של מנוע החיפוש מורגש בצורה בולטת".
בוקר מציינת כי "חברות רבות מקדישות אזור דרושים נפרד באתר האינטרנט שלהן, המיועד לגיוס עובדים. בכך חוסכות הן מעצמן ומהמועמדים את התיווך של חברות ההשמה או אתרי הדרושים, ובמקביל, האתר משמש פלטפורמה מצוינת לחיזור אחר מועמדים. חברה שתשכיל לפנות אל המועמד בצורה נכונה ולתת לו תחושה נעימה, תדע להציג לו את המידע הרלוונטי בצורה יעילה ומזמינה, ובאופן כללי תעניק לו את התחושה שמצא את מקומו - תצליח לקצור את הפירות מגיוס כוח אדם איכותי".
חברות ההיי-טק לא מנצלות את אתרי הדרושים שלהן
גיא גרימלנד
28.8.2007 / 8:10