הנשיא פרס קצב את עונשם של רוצחי הנער דני כץ; החמישה ישוחררו בזמן הקרוב

מאת אנשיל פפר , יובל יועז וג’קי חורי



נשיא המדינה, שמעון פרס, חתם בימים האחרונים על בקשתם של חמשת רוצחי הנער דני כץ לקצוב את עונשי מאסר העולם שהוטלו עליהם לתקופות של בין 35 ל-45 שנה. כתוצאה מכך, ובשל ניכוי שליש וקיצור מינהלי של עונשיהם, ישוחררו החמישה מבית הכלא כבר בזמן הקרוב.



הנשיא חתם על בקשת קציבת העונש לאחר שגם שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, אישר את הבקשה, בהתאם להמלצתה של ועדה סטטוטורית לקציבת מאסרי עולם שדנה בבקשת קציבת עונשיהם של החמישה, לאחר שהורשעו הן במשפטם הראשון והן במשפט חוזר ברצח. מלשכתו של הנשיא פרס נמסר רק, כי "הנשיא קיבל במלואה את המלצת משרד המשפטים". היום הוסיף פרידמן את "חתימת הקיום" מטעמו, אחרי חתימתו של פרס.



חמשת המורשעים ברצח דני כץ מרצים מאסר עולם, שנגזר עליהם ב-2002 בעקבות הרשעתם במשפט החוזר. החמישה נעצרו לראשונה בדצמבר 1983, ימים אחדים אחרי הרצח, ואולם שוחררו כעבור כמה שבועות מאחר שלא נמצאו ראיות מספיקות נגדם. במארס 1984 הם נעצרו בשנית, והוחזקו במעצר עד תום משפטם בבית המשפט המחוזי בחיפה, שבסופו ב-1985 נגזרו על כל אחד מהם מאסר עולם ועוד 27 שנות מאסר.



בפברואר 1999 החליט נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרן ברק, כי החמישה יזכו למשפט חוזר, וחודשיים לאחר מכן הם שוחררו בערבות - מלבד אחמד קוזלי ועאטף סביחי, שהורשעו ב-1987 ברצח נוסף, של דפנה כרמון, שעליו הם מרצים מאסר עולם. ההחלטה לשחרר בערבות את שלושת הנאשמים הנותרים - סמיר ג'נאמה, פתחי ג'נאמה ועלי גנאיים - במהלך המשפט החוזר היוותה תקדים משפטי, שכן נאשמים ברצח מוחזקים בדרך כלל במעצר במהלך משפטם.



משפחות האסירים הביעו הערב שביעות רצון מההודעה על קציבת העונש. עדנאן טראד (גנאיים), לשעבר סגן ראש העיר סכנין ואחיו של עלי גנאיים אמר ל"הארץ", כי ההודעה על קציבת העונש מבחינתו לא באה בהפתעה גמורה. "במהלך השנים דפקנו על דלת אפשרית על מנת להגיע לצדק, אנחנו עדיין מאמינים בחפותם של הנאשמים (...) אני שמח שבסופו של דבר הגענו למקום שאפשר לראות את האור בקצה המנהרה".



לפי החישוב של גנאיים, אחיו ועוד שני אסירים, סמיר ופתחי גנאמה, אמורים להשתחרר מייד עם ניכוי שליש מתקופת מאסרם . על השלושה, הנמצאים במאסר 23 שנים, נגזרו 30 שנות מאסר.



העליון השאיר את החלטת המחוזי בעינה



במארס 2005 אישר בית המשפט העליון את הרשעת הנאשמים בבית המשפט המחוזי בתל אביב שלוש שנים קודם לכן. "עיון בטענות הסנגורים לא שיכנע אותי כי יש עמנו מקום להתערב בהכרעתו של בית המשפט המחוזי", כתב השופט בדימוס אליהו מצא. עוד הוא כתב, כי על אף ההחלטה לקיים להם משפט חוזר, על אף שהתגלו פגמים בחקירה - חמשת הנאשמים ברצח הנער דני כץ בחיפה בדצמבר 1983 אשמים בחטיפה וברצח.



טענתם העיקרית של הנאשמים היתה כי ההודאות שמסרו ניתנו בעקבות איומים ואלימות קשה שהופעלה כלפיהם, ולכן ההודאות לא ניתנו "באופן חופשי ומרצון", כדרישת החוק, ואין להסתמך עליהן. על כך ניתן היה ללמוד לדברי הסנגורים מה"תבניתיות" של ההודאות, שפרטים בהן נוספו ככל שאלה התבררו על ידי החוקרים.



הנאשמים טענו בערעורם בעליון, כי הדיון במשפט החוזר בבית המשפט המחוזי בתל אביב התנהל למעשה ב"הרכב חסר", מאחר שאחד השופטים בהרכב, אברהם בייזר, הוחלף בזמן המשפט לאור מחלתו הקשה; עוד נטען כי לאור החלטת שופטי המחוזי להרשות שימוש בפרוטוקולים מהמשפט המקורי המשפט החוזר היה למעשה "חזרה על המשפט המקורי"; וכי במשפט החוזר לא נפתרו כל סימני השאלה שהעלה נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, בהחלטתו לקיים משפט חוזר ב-99'.