גד מינא: "אני מעדיף להיות בראש הפירמידה - גם אם אין אף אחד מתחתי"

מאת ענת רואה ונורית רוט



עו"ד גד מינא, נכדו של עו"ד חיים צדוק, שפרש לפני שנה וחצי ממשרד צדוק ועבר למשרד צלרמאייר-פילוסוף, עוזב את המשרד ויקים משרד עצמאי שיעסוק בליטיגציה מסחרית - כך נודע ל-TheMarker.



מינא, 33, החל את דרכו כמתמחה במשרד צדוק ולאחר מכן כעורך דין שכיר. במארס 2006 חל קרע בצדוק כשמחצית מעורכי הדין במשרד, בראשות עו"ד איל רוזובסקי, הודיעו על פרישה ועברו למשרד צלרמאייר-פילוסוף. מינא, שעבד צמוד לרוזובסקי, במסגרת מחלקת הליטיגציה, התלבט קשות אם לנטוש את המשרד שייסד סבו ובסופו של דבר החליט להצטרף לפורשים.



כיום, שנה וחצי אחרי, ואף שהוצע לו להיהפך לשותף בצלרמאייר-פילוסוף, החליט מינא לפרוש מהקריירה במשרד גדול ולצאת לדרך עצמאית. "עמדתי בפני התלבטות שאני מניח שהרבה עומדים בפניה", הוא מספר.



"האם להמשיך בדרך הנוחה, ולקבל את התנאים המצוינים שעורך דין טוב יכול לקבל במשרד גדול, להתקדם ולהיות שותף, או ללכת בדרך עצמאית שהיא הרבה יותר מאתגרת מבחינתי, ליצור משהו במו ידי וללכת נגד הזרם. אני חושב שרוב האנשים מעדיפים את הנוחות ונשארים במשרדים הגדולים, אבל אני החלטתי ללכת נגד הזרם.



"אני מאוד מעריך את עו"ד רוזובסקי ולמדתי ממנו המון. אני הולך להתמקד בליטיגציה מסחרית מורכבת; ללוות חברות בעניינים מסחריים שוטפים, חוזים וכדומה. כרגע כבר יצרתי קשר עם כמה משרדים באירופה כדי ליצור שיתוף פעולה עסקי ומשפטי, כשהרעיון הוא שלקוחות ישראלים שזקוקים לייעוץ בחו"ל יכולים להגיע דרכי לאותם משרדים ולהפך - לקוחות מחו"ל שיש להם עניינים בישראל יכולים להגיע דרך אותם משרדים אלי.



"אני מתחיל לבד ואני מניח שמהר מאוד אתרחב. אני מעדיף לעמוד בראש הפירמידה גם אם בהתחלה אין אף אחד מתחתי, מאשר להיות שותף או שכיר בפירמידה ענקית כשאתה נמצא באמצע".



"גדי הוא בחור מאוד מוכשר ולמרות הפרש הגילאים בינינו גם נוצרה בינינו חברות קרובה", הגיב עו"ד רוזובסקי. לדבריו, "הג'וק של לפתוח משרד בעצמו מקנן בו כבר כמה שנים, תמיד אמרתי לו שאין לי ספק שיצליח בכל דרך שילך. בסופו של דבר, הדחף הזה שקינן בו גבר והוא חייב לעשות את זה. כמובן שקיבלתי את זה בהבנה, אם כי לא בשמחה. אני בטוח שנמשיך לעמוד גם בקשר מקצועי קרוב וגם בקשר אישי.







"אני רואה כדבר נכון להיות קשור למשרדים גדולים וחזקים, אבל אני בהחלט יכול להבין מישהו שרוצה להקים משהו מתחילתו ועד סופו. אני חושב שהוא היה מצליח מאוד כשותף אצלנו, אבל הוא גם יצליח מאוד במשרד משלו", אמר רוזובסקי.



"אמריקניזציה של המשרדים"



מי שהיה איש סודו של מינא בחודשים האחרונים, הוא בן דודו, עו"ד אופיר נאור ממשרד יוסי שגב. מינא ונאור, 34, למדו יחד משפטים במכללה למינהל, ועברו יחד אחרי שנה כמצטייני דיקן לפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. מינא שהחל כמתמחה במשרד צדוק המשיך לתואר שני בארה"ב, ואילו נאור שהתמחה אצל שגב, עשה תואר שני באוניברסיטת תל אביב.



"המסלולים שלנו די מקבילים מבחינת הכישורים והאקדמיה, אבל ההבדל הוא בבחירת הקריירה", אומר נאור. "הוא בחר ללכת למשרדים גדולים ואילו אני בחרתי בנישת ליטיגציה מסחרית שעושה את התיקים הכי מורכבים אבל אינה מרובה בעורכי דין, וכל אחד מאיתנו הגיע למקומות אחרים".



לנאור אין ספק כי מינא עושה את הצעד הנכון. "נורא קל להישאר במשרדים הגדולים אבל עורכי דין צריכים לחשוב לטווח ארוך, מעבר לשאלה מה טוב לי לעוד שנתיים", הוא אומר.



לדבריו, "הבעיה היא שעד שאתה מגיע לשלב של שותפות אתה בדרך כלל בן 35, יש לך כבר משכנתא ומשפחה והתחייבויות. במשרדים הגדולים יש תקרות זכוכית שאתה לא יכול לפרוץ, אתה לא יכול להפוך לבעל הבית במשרדים כאלה, גם אם יש לך את כל הכישורים ואתה איש עבודה לתפארת כמו גדי".



לדברי נאור, "אני בדעה שהמצב שהשוק כיום הולך אליו יוצר בעיה אמיתית לעורכי דין צעירים, בגלל שתי תופעות שקורות בתחום: ראשית, השוק הולך לכיוון של חיוב לקוחות לפי שעות מה שגורם ללחץ לעורכי דין צעירים שמגיעים לקראת השלב של שותפים זוטרים לעבוד שעות מטורפות.



"מעורך דין שכיר במשרד גדול יש ציפייה למלא מכסה של 10-12 שעות ביום. זה משליך על שיטת העבודה ואופי העבודה. המשרד שבו אני עובד מאופיין בתיקים מאוד גדולים ובהגדרה מופיעים מולנו אנשי הליטיגציה מהמשרדים גדולים. אני שם לב שבעוד שאצלנו בא עורך דין אחד לדיון ולכל היותר מתמחה אחד שמלווה אותו, בצד השני באים שלושה-ארבעה עורכי דין, וכל כתב טענות כתוב לעייפה. אני סבור שזה לא נובע רק מחריצות או יסודיות יתר, יש לזה קשר לשיטת החיוב לפי שעות".



התופעה השנייה, לדברי נאור, היא אמריקניזציה של המשרדים: "אתה הופך להיות בורג במכונה גדולה מאוד, המערכות האלה בנויות על תשתית של עורכי דין צעירים שנמצאים שם בכמויות גדולות שהתחלופה בהם מאוד גבוהה, עורכי דין בכירים יותר שנשארים במערכת - שותפים זוטרים ומעבר לכך יש את בעלי הבית שהם בודדים.



"נכון שעורכי דין צעירים מקבלים הצעות לשותפות, כמו גדי מינא, אבל היכולת שלך להביא את עצמך לידי ביטוי, לכוון את המערכת ולהשפיע היא אפסית. אתה לא באמת משפיע על איך המשרד נראה ועל איזה תיקים הוא עושה כשאתה אחד מבין 30 עורכי דין צעירים. הסיכוי לעבור מרמה של שותף זוטר ולהגיע לרמה של בעלים במשרד גדול כשאתה צומח מלמטה, הוא כמעט ולא קיים".