היזהרו מ"עקיצות" בחגים

מבדיקה מיוחדת שערכה קבוצת BDI עולה כי במהלך 2007 היתה עלייה חדה של כ-30% במספר תרגילי העוקץ הנעשים לבתי עסק, כאשר שיעור ניכר של כ-70% מהם מתבצעים בתקופה שלפני החגים (ראש השנה ופסח) בעיקר על ידי רכישת מתנות, ציוד לבית וחבילות שי. הממוצע השנתי עומד על למעלה מ-350 תרגילי עוקץ, הגורמים להפסד של כ-180 מיליון שקל בשנה לחברות.

תרגילי ההונאה מופעלים על ספקים בענפים שונים במשק. הלקוח "העוקץ" רוכש מוצרים רבים באשראי בתחומים שונים, לעיתים משלם בתחילת התהליך במזומן כדי ליצור אמינות בעיני הספק - ולאחר מספר עסקות אשראי, נעלם הלקוח ומותיר חוב כספי גדול.

בחלק מהמקרים מבוצע "העוקץ" על שם 'חברת קש' שהוקמה במיוחד לצורך תרגילי עוקץ. בנוסף, במספר מקרים התחזו מבצעי העוקץ לעובדי חברה אחרת (חברה קיימת) והזמינו סחורות על שמה, תוך בקשה לקבל את הסחורה בכתובת שונה מכתובתה של החברה המזמינה.

כלכלני BDI מציינים כי מספר שבועות לפני ראש השנה עומד מספר העוקצים על כ- 15-20 מקרים בממוצע לשבוע זאת בהשוואה לכ-4-3 מקרים בלבד בשבועיים מן המניין. כלכלני הקבוצה מסבירים את העלייה במספר העוקצים בתקופה זו הן ביכולתו של העוקץ "להיפטר" מהסחורה בזמן קצר ולממשה למזומנים בשל צריכה גדולה, והן ביכולת בקרה נמוכה יותר של הספקים בשל עומס המכירות.

ב-BDI מעריכים כי בשנת 2007 יסתכמו מספר תרגילי העוקץ בכ-350 לעומת 270 מקרים ב-2006 וב- 2005 ובהשוואה ל-300 בשנים קודמות. לעומת זאת ההיקף הכספי של תרגילי העוקץ צפוי להיות זהה ולהסתכם בכ-180 מיליון שקל. הכלכלנים מציינים כי הגידול הניכר שנרשם ב-2007 עשוי להצביע על תחילת מצוקה במצב החברות, שכן ניסיון העבר מצביע על קשר ברור בין מספר תרגילי העוקץ לבין הרעה במצב סיכונו של המשק.

ב- BdiCoface מסבירים בנוסף כי בשנים האחרונות יש נטייה של נוכלים לרכוש חברות ותיקות עם מוניטין מבוסס ולנצל את אמון הספקים בחברה לצורך ביצוע תרגיל עוקץ.

* מזון ומוצרי צריכה - 14%

* תקשורת - 12%

* מוצרים לבית - 11%

* ציוד משרדי ומיכון משרדי - 10%

* שירותי נופש, פנאי ובילוי - 9%

* מתכת - 7%

שירותים פיננסיים - 6%

* תשומות לבניין - 6%

* מוצרי חשמל ואלקטרוניקה - 4%

* תשומות חקלאיות - 3%

* ענפים אחרים - 18%

1. המאפיין הראשון והבולט ביותר הוא פנייתן של חברות לספקים לצורך הזמנת סחורה בהיקפים גדולים וללא פרופורציה להיקף פעילות העסק. מאפיין זה בולט לקראת החגים בעיקר בהזמנות חבילות שי, כאשר בחלק גדול מתרגילי העוקץ מוזמן מספר גדול של חבילות שי ללא כל פרופורציה למספר העובדים ולהיקף הפעילות של החברה.

2. ברוב העוקצים הפנייה לספקים היא ברגע האחרון, כמה ימים לפני החג.

3. המחיר לרוב לא מעניין את המזמין, למרות היקף הרכישה הגדול.

4. המזמין מתחמק מפגישה עם הספק, ומתעקש לסגור את העסקה דרך הטלפון בכל מחיר, תוך התחמקות בתואנות של עומס עבודה וחוסר זמן.

5. במידה שהספק לא מסכים לספק סחורה בסכום המבוקש ללא כל ערבויות, המזמין מקצץ מיד את היקף ההזמנה בצורה ניכרת, ובמידה והספק מבקש תמורת הסחורה תשלום במזומן או בטחונות כלשהם, החברה פשוט "נעלמת".

6. בחלק מהמקרים מציג הלקוח המחאה בנקאית מזויפת.

7. ברוב ה"עוקצים" מוצג "איש קש", העונה לטלפון נייד בלבד.