וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בנק ישראל בעמדה רשמית: אין צורך לשנות את יעד האינפלציה הנוכחי; הבנק יפרסם החל מ-2008 דו"ח אינפלציה רבעוני

טל לוי

29.8.2007 / 13:10

בבנק סבורים כי יש להשאיר את יעד האינפלציה עבור מדד המחירים לצרכן ולא עבור מדד מנוכה תנודתיות



הדו"ח שהוציא היום בנק ישראל תחת הכותרת "יעד האינפלציה - חשיבה מחדש", אינו טומן בחובו בשורה חדשה. אולם מן הצד השני, הוא מאשר מחדש את האופן בו נמדדת האינפלציה בבנק ישראל ובודק האם נכון לקבוע דווקא יעד האינפלציה של 3%-1%.



הבשורה החדשה היא שהחל מ-2008 צפוי בנק ישראל לפרסם דו"ח אינפלציה רבעוני בו ידווח על העמידה ביעד האינפלציה והסטיות ממנו. אם שיעור האינפלציה סטה מתחום היעד במשך שישה חודשים רצופים, יכלול הדו"ח ניתוח של הסיבות לסטייה, תיאור של המדיניות הננקטת לשם החזרת שיעור האינפלציה אל תחום היעד והערכה של משך הזמן הנדרש לכך.



בבנק מציינים כי סביבת האינפלציה בישראל השתנתה בעשרים השנים האחרונות ועברה מ-20% לשנה ליציבות מחירים - כמקובל במדינות מפותחות. בישראל מתנהל משטר המבוסס על קביעת יעד אינפלציה ובבנק ישראל מסבירים כי מספר המדינות המנהלות את מדיניות דומה עלה ב-15 השנים האחרונות והגיע ל-24, כאשר ארגונים בינלאומיים כקרן המטבע, מייעצים למדינות נוספות לאמץ משטר זה.



על רקע ההכרה כי אינפלציה גבוהה פוגעת בצמיחה הכלכלית, וכי יציבות מחירים היא תנאי הכרחי לצמיחה מתמדת ולאבטלה נמוכה, התגבשה ההערכה כי משטר של יעד אינפלציה הוא הדרך הנכונה והמעשית להשגת מטרה זו.



לאור הנחה זו, בודקים בבנק ישראל את המדיניות הנוכחית. מסקנתו הרשמית של הבנק היא כי יעד אינפלציה של 3%-1% הוא יעד טוב שמציג את האיזון הטוב ביותר. רצועה רחבה פוגעת באמינותו של היעד כמגדיר יציבות.



בפועל, מאז 2003 נרשמו סטיות מיעד האינפלציה (במונחים של שיעור השינוי של המחירים ב-12 החודשים האחרונים) בכ-75% מהתקופה, כשרובן (75% מהן) כלפי מטה. שיעור הסטיות גבוה מהמקובל במדינות אחרות, והוא מוסבר בחלקו בתנודתיות הגבוהה של שער החליפין ובתמסורת המהירה ממנו למחירים.



בבנק סבורים כי יש להשאיר את יעד האינפלציה עבור מדד המחירים לצרכן ולא לעבור לשיטה הנהוגה בארה"ב, לפיה קיים מדד ליבה ("מדד מנוכה") ומדד מחירים כללי. הסיבה לכך היא שניכוי הסעיפים התנודתיים (למשל, פירות ירקות), אינם מקטינים את התנודתיות והוצאתם יוצרת בדרך כלל הטיה יחסית למדד הכולל. שיטות סטטיסטיות שונות (כגון פילטרים) אינן רצויות משום שהן מורכבות, נתונות לשיקול דעת וקשה להסבירן לציבור. לכן הן פחות אמינות.



בבנק סבורים שחשוב להשאיר בידי בנק ישראל גמישות לגבי קצב ההתכנסות אל היעד: זאת אומרת שבמקרים של זעזועים אשר יביאו לסטיות של האינפלציה מהיעד, ההתכנסות בחזרה אל היעד תהיה הדרגתית ולא תדרש הפעלה של מדיניות מוניטרית חריפה לתיקון מהיר של הסטיות. "ידוע כי מנגנוני התמסורת מהמדיניות המוניטרית לשיעור האינפלציה אינם מיידים, אלא מתפרשים על פני תקופה, שיכולה להימשך עד שנתיים ואף יותר", לפי הבנק.



"אמנם, מדי פעם ופעם מתרחשים זעזועים המשפיעים על שיעור האינפלציה בטווח הקצר, אך תגובה עליהם על ידי שינויים חדים בריבית עלולה לפגוע ביציבות השווקים הפיננסיים ובצמיחת המשק. לפיכך ראוי לאפשר פרק זמן של שנה עד שנתיים, ובמידת הצורך אף יותר, עד לחזרה אל תחום יעד האינפלציה במקרה של סטייה ממנו בגלל זעזוע כלשהו". כותבים בבנק.


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully