וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

נדחתה בקשת הדקה ה-90 לביטול כתב אישום בנוגע להטעיות באתר האינטרנט

ארנון בן-יאיר

30.8.2007 / 10:14

נפסק כי לא ננקטו כלפי החברה "אכיפה בררנית תוך הפלייתה לדעה ושיקולים זרים"



שופטת בית משפט השלום בתל אביב, דורית רייך-שפירא, דחתה את בקשת חברת הטיסות והנופש הדקה ה-90 ומנהלה צבי מושקוביץ לבטל כתב אישום שהוגש נגדם בנימוק של הגנה מן הצדק.



הפרסומים תוקנו



כתב האישום מייחס לדקה ה-90 שלושה אישומים לפי חוק הגנת הצרכן בגין פרסומים שנעשו באתר האינטרנט של החברה: גבייה וחיוב עבור דמי ביטול בסכום העולה על התקרה שבחוק, פרסום מחיר חלקי בלבד מבלי שניתנה לצרכן אפשרות לוותר על תשלום נלווה ומבלי לכלול בפרסום פרטים מלאים והטעיית הצרכן בעניין מהותי ופרסום מחיר חלקי בלבד, כאשר מחיר העסקה כלל הנחה המוענקת בגין כוכבים של חברות אשראי ולא פורט המחיר המלא ומה גובה ההנחה שניתנה עבור הכוכבים.



הסנגור מטעם החברה, עו"ד ד"ר גיל אוריון, טען כי יש להורות על ביטול כתב האישום מכוח הגנה מן הצדק. לטענתו, מקור הגשת כתב האישום ב"אי הבנה" בין רשויות התביעה לנאשמת ומ"קצר בתקשורת". הוא הצהיר כי הפרסומים באינטרנט תוקנו, וכי לפני הגשת כתב האישום התקיימו מגעים בין הצדדים לסיים את העניין בחתימה של הנאשמים על התחייבות שלא לבצע את העבירות בעתיד.



עוד נטען כי גם לאחר הגשת כתב האישום התקיימו מגעים לסגור את העניין בהתחייבות בלבד, אבל עו"ד יצחק קמחי ממשרד התמ"ת החליט לא להסתפק בהתחייבות מאחר שכתב אישום כבר הוגש לבית המשפט. לטענת אוריון, סוכנויות תיירות אחרות קיבלו הצעה מהמאשימה לחתום על התחייבות, ולאחר שחתמו לא הוגשו נגדן כתבי אישום.



התובעת, עו"ד טלי קינן, הדגישה כי תיקון הפרסומים באתר נעשה רק לאחר כתב האישום. כן טענה כי הסכמת הנאשמים להסתפק בחתימה על התחייבות התקבלה רק לאחר הגשת כתב האישום. לדבריה, לא נפל פגם בהתנהלות המאשימה: חומר החקירה נבדק שנית לאחר הגשת הבקשה למחיקת כתב האישום, והתקבלה מסקנה שהנאשמים אינם עומדים בקריטריונים הדרושים כדי להסתפק בחתימה על התחייבות.



הגנה מן הצדק נקלטה במשפט הישראלי ב-94' בפסק דין בעניין ארנסט יפת, שבו נקבע כי ניתן לזכות בהגנה כזו, אם רשויות התביעה התנהגו באופן שערורייתי שיש בו משום רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשם. עקב התנאים המחמירים לא נעשה שימוש בהגנה, עד שבעניין בורוביץ' ב-2005 הגמיש העליון את הדרישות לתחולת ההגנה, וקבע כי היא תינתן כאשר קיימת "פגיעה ממשית בתחושת הצדק".



ב-2007 הוכנס תיקון לחוק שלפיו ההגנה תינתן כשניהול ההליך הפלילי סותר מהותית עקרונות של צדק והגינות משפטית.



השופטת קבעה כי נקודת המוצא היא שהמינהל פעל באופן חוקי ותקין, וכי על הטוען אחרת מוטל הנטל להוכיח את טענתו. לדבריה, על הטוען לאכיפה בררנית החובה להוכיח כי הרשות פעלה נגדו ממניעים פסולים.



לדבריה, הנחתה היא שההחלטת המאשימה התקבלה על יסוד שיקולים ענייניים, נקיים מאינטרסים זרים, תוך הקפדה על עקרונות של צדק והגינות. השופטת דחתה את הטענה כי המאשימה נקטה אכיפה בררנית תוך אפליית הנאשמים על סמך שיקולים זרים, ועל כן היא אינה יכולה לקבוע כי המאשימה פעלה "בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית". (פ 8064/06)


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully