המנהל המיוחד שמונה מטעם הכונס הרשמי לחברות בקבוצת חפציבה, עו"ד יצחק מלכו, משיב אש לבנקים. בתשובתו מאתמול להתנגדותם של הבנקים (בהם פועלים, לאומי, מזרחי-טפחות, דיסקונט) לבקשתו להאריך את תקופת הקפאת ההליכים, כתב מלכו: "המנהל המיוחד ודאי לא ציפה לכך שדווקא הבנקים יהיו אלה שיפריעו לו ולצוותו לבצע את המשימה שהוטלה עליהם. זאת בדרך של חתירה למניעת מידע ופעולות שמטרתן לממש במהירות נכסים המשועבדים להם, תוך התעלמות מהתוצאות הקשות העשויות להיגרם לקבוצות החלשות של נושי החברות, להכשלת פעולות החקירה והבדיקה של הכונס הרשמי, המנהל המיוחד וצוותו, במסגרת הקפאת ההליכים".
מלכו אומר בתגובה כי ציפה שגופים אחראים כמו הבנקים בישראל יציעו לו, מיוזמתם, את כל שיתוף הפעולה והעזרה הנחוצים לו כדי לחקור ולהבין את המשבר, וכי יימנעו מלהתגדר כל אחד בפרויקט הספציפי המשועבד לו - אך לצערו המצב בפועל הוא הפוך.
לדבריו, הבנקים שומרים על האינטרס האישי שלהם בלבד, והוא חושש שהדבר נעשה במטרה להקשות עליו להגיע למידע בקשר לאחריות הבנקים למצב שנוצר. חשש זה מתחזק עוד יותר לנוכח הרושם המתגבש של תיאום בין הבנקים, דבר המחייב כשלעצמו בדיקה.
שאלות קשות כלפי הבנקים
לדברי מלכו, הסטת ההליכים למסלול של פירוק, כבקשת הבנקים, במקום למסלול של הקפאת הליכים, כפי שהוא מבקש, עשויה לשרת את הבנקים בשתי דרכים. ראשית, סיכויי הנושים המובטחים להיפרע את חובם מהנכס המשועבד בהליך של פירוק הכוח והשליטה הם גדולים יותר מאשר בהקפאת הליכים. שנית, לדברי מלכו, "אין זה מן הנמנע שהבנקים מעוניינים במעבר להליך של פירוק משיקול זר, הלא הוא הרצון להימנע מחקירה ובדיקה של מידת מעורבותם ואחריותם למצבם של מאות הרוכשים ללא ערבויות".
לדברי מלכו, הבנקים ככל הנראה סבורים שבמצב של פירוק תקטן חשיפה זו. לדבריו, מהמידע שהתקבל אצלו עולה תמונה ראשונית קשה המתייחסת לכל הבנקים המעורבים בפרשה. זו כוללת הטיית כספי רוכשים לחשבונות שאינם חשבונות הליווי של הפרויקטים; הפקדת צ'קים שנערכו לפקודת חשבונות הליווי בלבד בחשבונות אחרים; העברת כספי משכנתאות על ידי הבנקים נותני המשכנתאות לחשבונות שאינם חשבון הליווי; סימנים של פריצת מסגרת הליווי הסגורה של הפרויקטים, תוך שימוש בכספים שנועדו למימון בנייה בפרויקט אחד לצורך תשלום עלויות של פרויקטים אחרים; מידע לפיו ידוע היה בין הבנקים (ולפחות בין חלק מהם) כי בחברות יש עיכוב קבוע של שבועות ויותר בין מועד הפקדת כספי הרוכשים בחשבונות הליווי לבין המועד בו הונפקו ערבויות חוק מכר לרוכשים שכספיהם הופקדו.
לדברי מלכו, עצם העובדה שיש מאות רוכשים ללא ערבויות, כאשר רוב הפרויקטים בוצעו בליווי הבנקים, שאמורים היו לפקח על מהלך ביצוע הפרויקטים, מעוררת שאלות קשות כלפי הבנקים ואופן הפיקוח שבוצע על ידם, הטעונות בירור יסודי ביותר. לכן, לדברי מלכו, בירור זה חייב להיעשות במסגרת הקפאת ההליכים, הן כדי למנוע מצב בלתי הפיך שייווצר אם ימומשו הפרויקטים על ידי הבנקים, והן כדי לקבל תמונה נכונה ושלמה אודות מצב החברות ועסקיהן, שהוא חיוני לצורך קבלת הצעות קונקרטיות לרכישת החברות ועסקיהן וגיבוש הסדר נושים.