יום חמישי שעבר היה עוד יום טוב בחייו של הח"כ הצעיר והשאפתן גלעד ארדן. העיתון הנפוץ במדינה הקדיש עמוד שלם בדפי החדשות הקדמיים להצעת החוק שלו, המחייבת חברות לשלוח טכנאי לבית הלקוח במועד מתואם במקום לדרוש מהלקוח להמתין לטכנאי יום שלם. עיתון ערב הקדיש כפולה למאמציו לתקן את חוקי התקשורת. לא רע לח"כ עול ימים בקדנציה שנייה.
ארדן ישב בבית הקפה השכונתי ברמת אביב ג', עלעל בעתונים והתייעץ עם העוזרת מירי לגבי הופעה בתוכנית האקטואליה "לונדון וקירשנבאום". הם רוצים מישהו שידבר שם על לגליזציה של סמים, וארדן הוא יו"ר אגודת אל-סם. הרייטינג סביר, וארדן נעתר בשמחה.
כמה מהקולגות אוהבים להניד ראש ולומר שהוא בסך הכל עוד פוליטיקאי שזריז להתראיין ומקבל כותרות בזכות יחסים טובים עם התקשורת וניצול העונה המתה בעמודי העיתונים באוגוסט. הם יודעים באיזו קלות פוטרים כתבי הכנסת ועורכי העמודים הצעות חוק פופוליסטיות. הח"כים מייצרים מדי קדנציה אלפי הצעות חוק מרהיבות המיטיבות עם הציבור; יותר מ-95% מהן מסיימות את חייהן ביום בו נולדו, ואינן עולות אפילו לדיון. רק כשהצעת החוק עוברת שלבים מוקדמים של אישור עשוי עיתונאי חד עין לשקול את פרסומה.
הצעת החוק של ארדן בעניין הטכנאים תגיע, במקרה הטוב, לדיון ממשי רק לאחר תום פגרת הכנסת באוקטובר. משרד האוצר, האחראי לטרפוד מרבית הצעות החוק שיישומן מכביד על קופת המדינה, אינו צפוי להתנגד הפעם, שכן ההצעה תטיל עול על חברות עסקיות. "כנראה שאני עובד קשה", אומר ארדן ומחייך כמו לעצמו, ומסרב לדבר על המו"מ וההשתדלויות שמאחורי ההישג התקשורתי.
ארדן באמת עובד. בשעה שרבים מחבריו למקצוע מנצלים את הפגרה לעיסוקים אישיים, הוא ממשיך להגיע לכנסת ולקדם עניינים: רוכשי דירות בחפציבה, הצגת מחירים בחברות דלק, שירותי הבנקים, שידורי חדשות מקומיות בכבלים, פגישות עם פעילים, הרצאות בקורסים לעיתונאים צעירים. יש לו גם משפחה: רעיה ושני ילדים.
קשה להישאר אדיש אליו. הוא קופצני, ולעתים מהיר חימה. יריביו מגלים מולם אדם בוטה, לפעמים סרקסטי, מיומן במשחקי כוח. "אם לא תושג הסכמה איאלץ לפעול באמצעות חקיקה", הוא נוהג לומר כמעט מדי יום בדיוני ועדת הכלכלה של הכנסת - אותה הוא מנהל ביד רמה מאז שמונה ליו"ר.
הוא מעורר הערכה בחריצותו וביכולתו ללמוד במהירות ולעומק את העניינים העולים על שולחן ועדת הכלכלה, זירת פעילותו העיקרית עוד לפני מינויו ליו"ר הוועדה. הוא אמן ביצירת בריתות והסכמי הצבעה. לפעמים הוא מגייס חברי מפלגה אוהדים כמו משה כחלון או גדעון סער, ולפעמים הוא עושה עסקות תן וקח עם חברי מפלגות אחרות כמו סטס מיסז'ניקוב או דוד טל. עם זאת, וארדן אינו איש רעים להתרועע. כשהוא נשאל אם יש לו חברים במפלגה או בעבודה הוא מגרד לרגע את פדחתו, ומודה שהאדם הקרוב היחיד שעמו הוא נועץ בהחלטותיו היא אשתו שלומית. מכר מכנה אותו "רובוטריק", ספק בחיבה ספק במרירות.
מיומו הראשון בכנסת מקפיד ארדן על הופעתו. הוא תמיד נראה כאילו בדיוק יצא מהמספרה, בתספורת אופנתית שמיוצבת בתכשיר כלשהו. בכנסת ובאירועים רשמיים הוא מקפיד על עניבה. באירועים פחות מעונבים ובימים שבהם הכנסת לא פועלת הוא יעבור לספורט אלגנט, אבל לעולם לא ייראה מרושל. הוא רהוט וממעט לחייך, לא מספר בדיחות, אבל ניחן בסוג של הומור דק וסרקסטי - המשמש אותו בעיקר מול מתווכחים או מערערים. לפי עדותו, כבר בימי נעוריו הסתפק בארבע או חמש שעות שינה בלילה - מה שמסביר את יכולתו להקדיש שעות רבות כל כך לפעילות ציבורית.
מעצבן את המבקרים
לא רק קנאה מדריכה את מבקריו של ארדן. לא כולם אהבו את התגייסותו למען השעיית ח"כים הנחשדים בעבירות שיש עמן קלון, ואת החקיקה שיזם לביטול זכויות הפרישה של ח"כים שהורשעו. חוג מבקריו התרחב כשיזם חקיקה להרחבת איסור העישון במקומות ציבוריים ואכיפתו, ולחיוב רוכבי אופניים בחבישת קסדות. "אין יום שבו ארדן לא קופץ לעיתון עם עוד חקיקה שמעצבנת מישהו", אומר קולגה.
"יצא לי להעביר בכנסת יותר חוקים שמקבלים בולטות כי הם מרגיזים מישהו. המתנגדים הם הקולניים ביותר - מי שמסכים עם החוק בדרך כלל לא יילך לכתוב טוקבק בעיתון - אבל הם לא רבים מאלה שתומכים בחוקים שלי", אומר ארדן. את הרמז על המתאם בין פעילותו לבין הופעותיו בתקשורת הוא פוטר מיד: "רייטינג? שיקולי רייטינג לא משפיעים בכלל על הפעילות שלי". האשם, לדעתו של ארדן, הוא בתקשורת עצמה. הרי הוא גם פעל, למשל, לטיפול בפליטי דארפור - אבל על כך דווקא לא כתבו.
ארדן מודה שהיוזמה לחקיקה בעניין טוהר המידות אינה מנותקת מהעננה שרבצה מעל סיעתו בכנסת הקודמת. פרשת שוחד הבחירות של נעמי בלומנטל יצרה בליכוד רגישות רבה לתדמיתו כמפלגה עתירת עבריינים. אבל מאחורי מאבקו בעישון, למשל, פועל הלוחם הוותיק במעשנים עו"ד עמוס האוזנר, ששכנע אותו שיש לפעול ביתר חומרה נגד העישון במקומות ציבוריים. החקיקה מחייבת בתי עסק ומקומות ציבוריים ליצור חיץ פיזי בין אזורי העישון והאזורים הנקיים ממעשנים, וחושפת את בעלי העסקים לקנסות במקרה שאינם פועלים נגד המעשנים.
נטייתו של ארדן לחקיקה אינטנסיווית בעניינים שמוסדרים, בחברות מסוימות, באמצעות נימוסים ומוסכמות, גורמת לכמה ממבקריו לכנותו בכינויים מלבבים כמו "פאשיסט" או "פופוליסט". לאחר שהשלים באחרונה תואר שני במדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב, הגיע ארדן למסקנה שבמונחים פוליטיים אפשר לכנותו "שמרן" - אף שקשה להניח שהפילוסוף המדיני האירי אדמונד ברק היה מסווג אותו כך. "כשהחדירה לתחום הפרט אינה גורמת לפגיעה ממשית ואי נוחות גדולה לפרט, ומנגד התועלת והתרומה לבטיחות והצלת חיי האדם היא משמעותית - אני נוטה להתערבות", מנסח ארדן את גבולות הירידה לחיי האזרח.
סמן ימני במפלגה
בהשקפותיו המדיניות ארדן נאמן לשורשי האידיאולוגיה של מפלגתו. הפלשתינאים לא ראויים למדינה ממערב לירדן. כמו פטרונו לשעבר שרון לפני עשור, ארדן מאמין שירדן היא המדינה הפלשתינאית, ומדינה בשטחים תוכל לקום רק בתנאי שלום ותחת לחץ בינלאומי. בוויכוח בין שר המשפטים דניאל פרידמן לבין נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש הוא תומך באופן גורף בפרידמן, הדורש לצמצם את סמכויות הנשיאה: "אני בעד הרפורמות של פרידמן. המתח בבית המשפט העליון הוא בין שמרנות וליברליות-יתר. ברור שיש רוב שמאלני בבית המשפט העליון, אבל גם פרידמן לא חשוד כימני, וגם לא אמנון רובינשטיין שתומך בו. אי אפשר שבבית המשפט יהיו מכרזים תפורים ושופטים שממנים האחד את השנייה. לא ייתכן שבג"ץ יורה לממשלה כיצד להחליט בנושאי תקציב, או על הקצאת כסף למיגון אזרחים".
ארדן זכה בראשות ועדת הכלכלה של הכנסת במסגרת הסכם רוטציה. ראשות הוועדה היא פרס ניחומים לסיעות ולחברי כנסת שלא זכו באחת מהוועדות המרכזיות כמו ועדת הכספים, ועדת חוץ וביטחון, הפנים או החינוך. בסיעת הליכוד, שהתכווצה מאוד בבחירות האחרונות, הוחלט להעביר את העצם ברוטציה בין הח"כים כחלון, ארדן ומיכאל איתן. סדר התור נקבע לפי מיקום הח"כ בבחירות הפנימיות. בעקבות מלחמת לבנון השנייה נראה היה שתורו של ארדן לא יגיע לפני שהכנסת תתפזר, אך למזלו הטוב החזיק ראש הממשלה אהוד אולמרט מעמד. מי שמכיר את ארדן אומר שתפקיד ראש הוועדה תפור עליו: הוא מתמרן את דרכו בזהירות, וגם כשהוא נאלץ לבחור מחנה הוא נשמר מפני טריקת דלתות.
כשהביא ראש הממשלה לסיעה את ההצעה השנויה במחלוקת למנות לשרים את זאב בוים ורוני בראון, נחצתה הסיעה. המתנגדים, בראשות בנימין נתניהו, טענו שמדובר באתנן על תמיכתם של בראון ובוים בתוכנית ההתנתקות. היה זה מבחן קשה לארדן, שצריך היה לבחור בין נאמנות למנהיג המפלגה לבין הצטרפות למורדים - שעלולה היתה לקבור את הקריירה הפוליטית שלו. ארדן בחר להתחמק מההצבעה. "העדפתי להימנע מתוך חרדה לשלמות הליכוד, וגם מתוך שיקול של הישרדות פוליטית", הוא מסביר.
מאז הוא מצליח להימנע מהשתייכות למחנות החוצים את המפלגה. חלק מאנשי הליכוד זוכרים אותו כמי שקשור דווקא בסילבן שלום, יריבו של המנהיג הנוכחי בנימין נתניהו. אבל ארדן מסביר שמדובר בטעות - הנובעת אולי מכך שאשתו, שלומית שור, היתה בעבר הדוברת של שלום. שלום ואשתו נחשבים לידידים של הזוג ארדן, וארדן מודה ששלום היה לו לעזר רב במאבק להיבחר לכהונה ראשונה בכנסת. עם זאת נראה שארדן שמח מאוד כששלום הודיע, לקראת הבחירות הפנימיות האחרונות, כי הוא מוותר על ההתמודדות מול נתניהו.
אני יודע להיאבק
ארדן נולד ב-70' באשקלון, למשפחה דתית-לאומית אך לא משויכת פוליטית. "אבי, אבינועם ארדן, מוכר ומקובל מאוד באשקלון, ולא פעם ביקשו ממנו להצטרף למפלגה. אבל הוא לא מתאים לזה - הוא איש טוב מדי", הוא אומר.
מה זה אומר עליך?
ארדן מגחך לעצמו. "תראה, בפוליטיקה לא הכל פשוט. לפעמים צריך להיאבק. אני לא בנוי לזה,אבל אני יודע איך לעשות את זה".
אבינועם ארדן היה מורה שהסב את מקצועו לעריכת דין, והאם יהודית פסיכולוגית במקצועה. גלעד הוא הבכור בין ארבעת ילדיהם. הוא למד בבית הספר הדתי היסודי, וכשהגיע זמנו ללכת לתיכון שלחו אותו הוריו לישיבה התיכונית נתיב מאיר בירושלים - אחת הישיבות היוקרתיות בזרם הדתי-לאומי. את הכיפה השיל מעליו בשירות הצבאי, והיום הוא מקפיד רק על מצוות בסיסיות כמו כשרות וביקור בבית הכנסת בחגים. אחרי השירות הצבאי הוא נרשם ללימודי משפטים בבר אילן.
חתימת הסכמי אוסלו ב-93' עוררה אותו לפעולות מחאה, והוא אף נמנה עם חבורות הסטודנטים שיצאו לשבש את התנועה בכבישים במחאה על ההסכמים - שאיפשרו את הקמתה של רשות אוטונומית חמושה בגדה המערבית וברצועת עזה. מכאן היתה הדרך לפעילות פוליטית סדירה קצרה יחסית. "לא חשבתי להגיע כל כך מוקדם לפוליטיקה", הוא אומר. "חשבתי שזה עסק לבני 50, ושאני צריך קודם להתבסס במקצוע אחר". אבל כסטודנט נסער, ארדן הרגיש אחרת. ידיד של אביו, פעיל הליכוד נסים נחום, פגש בו בבית הכנסת, שמע על פעילותו - וסיפר לו שאריאל שרון, אז מנהיג היסטורי נידח וחסר סיכוי של ממש לחזור להגה, ביקש לקבץ סביבו כמה מצעירי המפלגה, מאלה שטרם נשבו בקסמו של הכוכב העולה בנימין נתניהו.
"הסכמתי מיד", הוא נזכר. "שרון היה אז בשבילי דמות מהחלומות, מהפנטזיות. אחרי כמה ימים קיבלתי טלפון מהלשכה שלו והזמינו אותי לפגישה. לא ישנתי כמה ימים מרוב לחץ, חשבתי על מה שאגיד לו. בסוף, לקראת הפגישה, חשבתי שבמקום לומר לו דברי הערצה, אומר לו מה באמת אני חושב על הליכוד, שהיה באותו זמן מפולג ומסוכסך. אמרתי לו שלצעירים אין סיבה להצטרף למפלגה כשהמנהיגים עסוקים כל הזמן במאבקים פנימיים, והוא דווקא אהב את הגישה שלי". ארדן המשיך להיפגש על בסיס קבוע עם המנהיג הוותיק, כשהוא מביא איתו כמה מחבריו, חברי תא הליכוד "גלעד" באוניברסיטה.
מה זאת אומרת אין לי זמן?
עד רצח רבין הצליח ארדן לדבוק בתוכניתו המקורית. לאחר שסיים את לימודיו פתח בקריירה של עורך דין מתחיל, והספיק לעבוד תקופה קצרה במחלקה המשפטית של חברת הסלולר פרטנר ובמשרד עורכי הדין ברגמן וקסלר. אך רצח רבין טילטל את הליכוד. במקום להתבשם מגלי המחאה נגד הסכמי אוסלו, מצאה עצמה המפלגה הגדולה מואשמת בהסתה וביצירת האווירה שעודדה את רצח ראש הממשלה. נצחונה של מפלגת העבודה בבחירות המתקרבות נראה ודאי ויורשו של רבין, שמעון פרס, רקם כבר תוכנית להקדים את הבחירות.
"קיבלתי טלפון מענבר, המזכירה של שרון", מספר ארדן. "היא שאלה אותי אם אני מכיר אחד, ראובן אדלר, ואם אני מוכן להיפגש איתו. נפגשתי עם אדלר, והוא אמר לי ששמעון פרס, שהוא ידיד של שרון למרות היריבות הפוליטית, אמר לשרון שהוא מתכוון להקדים את הבחירות, ואריק מחפש עוזר. למעשה, אדלר היה זה שהיה צריך לאשר אותי לאריק. הייתי בן 25. אריק אמנם נחשב אז סוס מת, אבל חשבתי שלא יהיו הרבה הזדמנויות לבחור צעיר כמוני לעבוד עם מנהיג כזה מדור הנפילים. אמרתי לעצמי שזה יהיה שירות מילואים של חצי שנה, עד אחרי הבחירות".
במערכת הבחירות הטיל נתניהו על שרון לטפל בקשרים עם החרדים. ארדן, בעל הרקע הדתי, הצליח להיות לשרון לעזר רב - וזכיית הליכוד בבחירות הזניקה את ארדן קדימה. הקרע בין פטרונו שרון לבין נתניהו העמיק במשך מערכת הבחירות והרכבת הממשלה, אבל ארדן כבר דילג בקלילות לצד הנכון. נתניהו התבסס במהירות בלשכת ראש הממשלה, והצעיר הנמרץ והשאפתן מונה לאחראי על פניות הציבור בלשכת ראש הממשלה. ארדן התנתק משרון, האיש שהביא אותו למפלגה, אבל לא לאורך זמן: כשנתניהו סיים את כהונתו בהפסד לעבודה בראשות אהוד ברק, הבין ארדן בחושיו החדים ששוב הגיע עת להחליף סוסים. "מישהו עשה סולחה ביני לבין שרון", הוא מספר, וארדן התייצב לימינו של ראש המפלגה החדש, עבד קשה בבחירות ונבחר לכנסת במשבצת המשוריינת לצעירים.
הברית המחודשת עם שרון החזיקה מעמד עד ההתנתקות. ארדן אינו נסיך ליכוד, ולמורשת ז'בוטינסקי הוא התוודע רק בלימודי התואר השני במדעי המדינה. אבל במפלגתו הוא מזוהה כאחד הסמנים הימניים, כולל התנגדות תקיפה לתוכנית ההתנתקות של שרון. הפעם היה הקרע בין ארדן לפטרונו הפוליטי סופי. "הוא הבין שההתנגדות שלי להתנתקות היתה מתוך רקע אידיאולוגי, והחליט שאין מה להשקיע בי", הוא אומר. למותר לציין שארדן לא היה בין המוזמנים למפלגה החדשה שהקים שרון, "קדימה", ואת הקדנציה השנייה שלו הוא התחיל במפלגת אופוזיציה מכווצת ומוכה.
ואולם דווקא אז התחיל ארדן במסע הגדול מהספסלים האחוריים לקדמת הבמה. הוא זיהה את החקיקה הקמעונאית הנוגעת ישירות לצרכן, ופעלתנותו היתה לנשק שלו. הוא יוזם ומעורב בחקיקה של עשרות חוקים לבטיחות בדרכים, שידורי וידיאו בהזמנה בחברת הלוויין, הפעלת מירוצי סוסים, תשר למלצרים, זכיונות לערוצים המסחריים, מצב ליגת הכדורסל, פיקוח על עמלות הבנקים, הוועדה לבחירת שופטים, סדרי דיון בבג"ץ, שדולה למען שחרור פולארד, וזו רק רשימה חלקית. "מה זאת אומרת אין לי זמן? אני עובד 20 שעות ביממה ואין דבר שאין לי זמן בשבילו", הוא מפטיר.
לקרב את הנוער ליהדות
הלהט והעיסוקים הרבים הביאו על ארדן גם טענות לניגודי עניינים. היו מי שניסו לברר מי הרוויח מיוזמתו לחייב נהגים להחזיק אפוד זוהר ברכב. ארדן הזמין את מפזרי הרמיזות להציג את העובדות שבידיהם, והטענות הושתקו. בעייתי קצת יותר היה תשדיר של אגודת אל-סם שבראשותו. הסרטון שמקריין ארדן מתריע נגד שימוש בסמים, ומשודר מטעם האגודה בזמן שידור שהוקצה לה בחינם על ידי חברת הטלוויזיה בכבלים HOT. המלחמה בנגע הסמים היא אמנם מטרה ציבורית ראויה, אבל ברור שארדן מצליח כביכול לזכות בתמורה פוליטית באמצעות התשדיר והקריינות האישית.
ארדן מוחה, ומצביע על יוזמותיו ופעולותיו בניגוד לאינטרסים של חברת הכבלים. כך קידם חקיקה שמאפשרת לחברה המתחרה, yes, לספק שירותי וידיאו בהזמנה, ובימים אלה הוא פועל להקמת רשת טלוויזיה דיגיטלית שתתחרה ב-HOT ו-yes. אבל תשובתו של ארדן לא פותרת את הבעיה: אישי ציבור רבים עומדים בראש עמותות, ואנשי עסקים מוצאים נתיב ללבם של של הח"כים באמצעות תרומה לארגון שאיש הציבור או בן זוגו שעומד בראשו. "אם יהיה חוק שאוסר על אנשי ציבור לעמוד בראש ארגונים שמגייסים כספים - הרבה קריירות פוליטיות ייגמרו", מודה ארדן.
גם עיסוקה של שלומית שור, רעייתו של ארדן ובעלת משרד יחסי ציבור, מחייב את הזוג להיזהר. ארדן אומר שרק פעם אחת נאלצה אשתו לוותר על הצעה מחשש לניגוד אינטרסים. "פנו אליה מאיגוד יבואני הרכב, והחלטנו שצריך לוותר מפני שהייתי באותה תקופה בוועדת משנה לבטיחות בדרכים", הוא אומר.
"הסיכוי שגלעד ייפול בניגוד עניינים קטן מאוד", מעריך אחד מחבריו. "הוא מתוחכם מאוד, והוא יודע שהקריירה שלו תלויה באנשי הליכוד שצריכים לבחור אותו ברשימה ולא באנשי עסקים - שיש להם אולי הרבה כסף, אבל בתמיכה שלהם אין תועלת רבה".
לארדן ברור שאם ירכיב הליכוד את הממשלה הבאה או יהיה חבר בקואליציה, הוא מועמד בכיר לתפקיד שר. הוא חושב שיש לו סיכוי ריאלי לקבל משרד בינוני או קטן, כמו התחבורה או התקשורת. אם היה לו סיכוי להיות שר בכיר, היה רוצה להיות שר החינוך. הוא חושב שהדור הצעיר מתרחק מהיהדות, בעיקר בגלל המפלגות הדתיות וש"ס, וצריך לקרב את הנפשות התועות. "הייתי רוצה לפתח מודל ידידותי שילמד את הנוער על ערכי היהדות", הוא מספר. "הייתי בנפאל והצעתי לצעירים למהר לדרמסלה כדי להגיע לבית חב"ד לפני ראש השנה. הם לא ידעו על מה אני מדבר. קורע אותי לראות את הריחוק והבורות בענייני יהדות".
יום בחייו
ביום שני היה משכן הכנסת ריק למחצה. פה ושם נראו כמה חברי כנסת ממהרים לדיון דחוף שנקבע, בלחץ השעה, בימי הפגרה. שר הביטחון, שאף פעם לא די לו, חצה את קומת הוועדות ברגל מהירה, מוקף סיעת עוזרים ומאבטחים, בדרך להופעה ראשונה בוועדת חוץ וביטחון. עמיר פרץ, בודד כפי שכבר שנים רבות לא היה, התייעץ בפינה עם חבר כנסת מהקואליציה.
אבל חדר הוועדה של ארדן, וועדת הכלכלה, עמוס וצפוף. ארדן מנהל היום רצף דיונים, חלקם לא ממש דחופים ורובם לא מאוד מעניינים את חברי הוועדה האחרים. בשמונה וחצי הדיון כבר בעיצומו, והיו"ר מנהל אותו ביד בוטחת. הוא מפגין בקיאות בפרטים ודורש שחברות הדלק יפרסמו לא רק את מחיר הדלקים, אלא גם את שיעור ההנחה שהן מציעות לעומת המחיר בפיקוח.
נוכחות חברי הוועדה דלילה. אבשלום וילן, ישראל חסון ודוד טל מתחלפים במשמרות. הישיבה מסתיימת בתוך שעה והחדר מתרוקן ומתמלא מחדש בנציגי חברות התקשורת, משרד התקשורת ובעלי עניין אחרים. הדיון נסוב על המשך השידורים של החדשות המקומיות ב-HOT. לפי הסכם זמני, החברה משדרת את החדשות המקומיות בתמורה להפחתה של כ-28 מיליון שקל בשנה בדמי התמלוגים. חבר הכנסת גדעון סער שואל מדוע לא משודרות החדשות ב-yes. ארדן מושך כתף ומגחך. ניצן חן, נציג רשות השידור, אומר שאפשר להעביר את החדשות המקומיות לערוץ הראשון, לאחר שתושלם תוכנית ההבראה שלו. בתגובה אומר ארדן כי הסיכוי שהערוץ הראשון יבריא במשך השנה הקרובה דומה לסיכוי שנשיג עד אז הסכם קבע עם הפלשתינאים.
הדיון, כמו מרבית הדיונים בוועדת הכלכלה, מסתיים במהירות וללא הכרעה. שוב מתפנים המשתתפים במהירות ונכנסים הבנקאים. ארדן מנסה לשכנע את הבנקים ואת בנק ישראל שיש לשלם לבעלי יתרות זכות בחשבון העו"ש ריבית, כשם שגובים ריבית מבעלי משיכת יתר. בנק ישראל בדק ומצא שבנקודת זמן מסויימת, בסוף יוני השנה, החזיקו האזרחים יתרות זכות ענקיות של 44.5 מיליארד שקל. ההון הזה שכב בחשבונות, ולא נשא כל ריבית.
עו"ד אמיר בכר מהפיקוח על הבנקים מנסה להסביר לארדן את ההבדל בין יתרת הזכות ליתרת החובה: את יתרת הזכות יכול האזרח למשוך בכל עת. את יתרת החובה הבנק אינו יכול, מבחינה מעשית, לדרוש מהאזרח לכסות בכל עת שנוח לו. הוא מספר שהבנק המרכזי מנהל מגעים להסדר מניח את הדעת עם הבנקים. ארדן, בתגובה אופיינית, אומר לבכר שאין לו כוונה להמתין באפס מעשה עד אוקטובר, ורומז שיפעיל את נשק החקיקה אם לא יושג הסדר מהיר.
הדיון הבא משמח את ארדן קצת יותר. המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, הגיע לדיון בעניין הגבלת העמלות. זה אומר שיש לו משהו חשוב להגיד. חזקיה לא מאכזב ומודיע על החלטתו להטיל פיקוח על שתיים מתוך עשרות העמלות שגובים הבנקים: העברת כסף לחשבון בבנק אחר ודמי שחזור רישומים. ארדן מחייך - יש לו מה לספר לעיתון.
הבנקאים מתפנים לטובת משלחת של מחוסרי דיור שאירגן ח"כ דב חנין. 18 משפחות חסרות דיור גרות כבר חודשים ארוכים במאהל בלב ירושלים ואיש אינו מושיע. "אנחנו חסרי אונים ומבודדים", אומרת איילה, אחת מדיירי המאהל. זוהי כבר שעת צהריים עייפה. ארדן משפיל מבט לניירות, ונראה שגם הוא קצת לא מרוכז. משרד השיכון שלח את הממונה על הדיור הציבורי, ישראל שוורץ, שמסביר שהבעיה היא התקציב המצומצם שניתן לדיור הציבורי. ארדן מבין שהדיון הזה יהיה עקר: "אני לא צריך כאן נציג של משרד שיגיד לי שהממשלה אשמה בכל" הוא מתרעם על שוורץ.
כשחסרי הבית מתפנים מהחדר חוזרים אנשי התקשורת וארדן מתעשת. הלחץ לשפר את שקיפות החשבון הסלולרי מניב פירות. נציגת פרטנר מתאמצת להוליך את הח"כים בין שורות המספרים בחשבון לדוגמה שהביאה איתה. ארדן נראה כמי ששולט היטב בחומר ושואל שאלות מקצועיות על חבילות ותעריפים. נציגי משרד התקשורת מספרים על המאמצים לשכלל את הדיווח וארדן מסכם בסיפוק שיש התקדמות. ברבע לחמש מסתיים מרתון הישיבות. ארדן מנצל את ההליכה לשירותים כדי להתעדכן באמצעות הסלולרי ביום שעבר על בנו הקטן, עורך התייעצות קצרה, מצטלם לעיתון וממשיך לכיוון תל אביב. יש לו פגישה פוליטית חשובה במצודת זאב.
גיל: 37
מצב משפחתי: נשוי + 2
מקום מגורים: תל אביב
תפקיד קודם: אחראי פניות הציבור במשרד ראש הממשלה
עוד משהו: סיים באחרונה לימודי תואר שני במדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב
ח"כ גלעד ארדן, יו"ר ועדת הכלכלה, הוא חרוץ, קופצני, בוטה, מיומן במשחקי כוח ומהיר חימה
הדר חורש
31.8.2007 / 8:11