וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

גרייס של 4 חודשים מהבנק ומירוץ למציאת מנכ"ל: עד מתי יוכל "מעריב" להמשיך ולהפסיד?

נתן ליפסון

2.9.2007 / 9:10

קשה היה לצפות ש"מעריב" ידווח על תוצאות כספיות טובות - אבל תוצאות הרבעון השני היו עגומות במיוחד; נסיגה של 12% בהכנסות והוצאות גבוהות גרמו לירידה ברווח הגולמי ולהפסד תפעולי של 20 מ' ש'



מאת נתן ליפסון ואיילה צורף



בעת שהתחרות בענף העיתונות גוברת ומגיעה לרמות שלא שררו בו שנים רבות, קשה היה לצפות ש ידווח על תוצאות כספיות טובות - אבל תוצאות הרבעון השני של 2007, שעליהן דיווח העיתון ביום חמישי, היו עגומות במיוחד.



אם צריך לבחור סעיף אחד מתוך הדו"חות ולהצביע עליו כמדאיג ביותר, הרי זו השורה העליונה - שורת ההכנסות. מה שקרה בהכנסות מעיד על ההידרדרות העמוקה בעסקי הקבוצה, והוא מקרין על כל הסעיפים שמתחתיו - עד השורה התחתונה, שורת הרווח הנקי.הבעיה הגדולה בהכנסות היא הנסיגה צלילה של כמעט 12% לעומת הרבעון השני של 2006.חברות מתמודדות פעמים רבות עם ירידה בהכנסות. הדרך לבצע זאת היא להגביר את מאמצי המכירה מצד אחד, ובמקביל להקטין את ההוצאות.



היכולת של "מעריב" להגדיל את ההכנסות מוגבלת. אמנם הסקטור העסקי צומח בקצב מהיר (המדד המשולב למצב המשק של בנק ישראל התקדם בשבעת החודשים הראשונים של השנה ב-6.1%), ואמנם הריביות עדיין נוחות, אבל התחרות בענף העיתונות מחריפה מאוד.תחילת פעילותו של "ישראל היום" של שלדון אדלסון ויוזמת "ידיעות אחרונות" להקים גוף חדשות כלכלי חדש מגדילות, וימשיכו להגדיל, את היצע שטחי הפרסום בעיתונות הדפוס היומית.







ההשפעה הזאת כבר ניכרת: עיקר הירידה בהכנסות "מעריב" ברבעון השני נובע מקיטון ההכנסות מפרסום. היכולת של העיתון להפוך את המגמה הזו בתקופה הנראית לעין תהיה מוגבלת. "מעריב" אינו מדווח עדיין על ירידה בהכנסות מתפוצה, אך לכל הפחות, הגדלת היצע העיתונים תקשה עליו לרשום צמיחה גם בסעיף הזה.



כבר אין היכן לקצץ



יכולתו להתאים את רמת ההוצאות לי רידה בהכנסות מוגבלת גם היא: הסיבה הראשונה לכך היא ש"מעריב" כבר ביצע כמה סבבים של חיתוכי הוצאות בשנים האחרונות, כולל פיטורי עובדים. לפיכך, פוטנציאל החיסכון בהוצאות הצטמצם; הסיבה השנייה היא שוב התחרות: השקתם של מוצרי עיתונות יומית חדשים יוצרת תחרות על עיתונאים, עורכים, אנשי מכירות, אנשי דפוס ומפיצים, מה שגורם לעלייה בעלות העסקתם.



גם ההשפעה הזאת כבר ניכרת בתוצאות "מעריב" ברבעון השני: אמנם עלות המכירות ירדה, אבל בשיעור נמוך מהירידה בהכנסות. עקב כך, הרווח גולמי ירד, הן במונחים אבסולוטיים והן כשיעור מההכנסות - מ-26.5% ברבעון השני של 2006 ל-20.8% עתה.



כדי לחזור לשיעור של הרבעון המקביל, ובהנחה שההכנסות לא ימשיכו לסגת, "מעריב" יצטרך לקצץ לפחות 7% מעלות המכירות - משימה אתגרית מאוד בתקופה שבה התחרות גוברת.



ברבעון השני של 2007 הגדיל "מעריב" את הוצאות המכירה שלו בכמעט 2 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל. תוספת ההשקעה הזאת לא הביאה לצמיחת ההכנסות, אבל יחד עם העלייה בהוצאות המכירה היא היתה אחראית במידה רבה להעמקה הדרמטית בהפסד התפעולי, שהסתכם ב-19.6 מיליון שקל.



ההפסד הנקי תפח



עד לשורת הרווח התפעולי, אם כן, כל סעיפי הרווח וההפסד של "מעריב" מצביעים על הרעה: למרות הוצאות מכירה גדולות יותר ההכנסות דווקא ירדו, הרווח הגולמי צלל וההפסד התפעולי העמיק. ההפסד הנקי הסתכם ב-19.2 מיליון שקל. לולא המעבר מהפסד לרווח בתיק ניירות הערך של "מעריב", ההפסד הנקי עשוי היה להיות כמעט כפול.







ההפסד הגדול לא רק כירסם יותר מ-6% מההון העצמי של "מעריב" ברבעון שחלף, הוא גם גרם לתזרים תפעולי שלילי כבד של 21.8 מיליון שקל - כמעט פי שישה מברבעון המקביל.



כמה זמן יכול "מעריב" להמשיך להפסיד? היתרות הנזילות של העיתון - המזומנים וההשקעות לזמן קצר - הסתכמו בסוף יוני ב-207 מיליון שקל. אם מנכים את האשראי השוטף שלו מבנקים ואת החלויות השוטפות של איגרות החוב שלו, כלומר הסכומים שהוא יצטרך לפרוע בשנה הקרובה, מתקבל הפרש שלילי של כ-80 מיליון שקל.



"מעריב" גם הגדיל את אורך החיים של האשראי שהוא מעמיד ללקוחותיו - מכ-112 יום בממוצע ברבעון השני של 2006 לכ-131 יום ברבעון השני של 2007, הארכת אשראי של 17%. מעבר לכך, ל"מעריב" יש גם התחייבויות פיננסיות ארוכות טווח לבנקים ולבעלי אג"ח של 61.5 מיליון שקל, והתחייבויות נוספות לעובדים בסך 37 מיליון שקל.



במחצית הראשונה של 2007 ירדה יתרת המזומנים של "מעריב" ב-73 מיליון שקל. מתוך הסכום הזה, כ-25 מיליון שקל שימשו למימון ההפסדים וכ-53 מיליון שקל הופנו לפירעון חובות. אם הפסדי "מעריב" יימשכו בקצב הנוכחי, הוא עלול להתקשות ללוות מהבנקים ומהציבור סכומים נוספים ולקצץ עוד יותר בהשקעות.



מקור מימון אפשרי נוסף הוא השקעה בהון המניות של החברה, התלויה במידה רבה ברצון של משפחת נמרודי לבצע השקעה כזו, ומה שיקשה עליה הוא המחלוקת העמוקה עם השותף, ולדימיר גוסינסקי.



לאורך שנות ההפסדים של "מעריב", הוא הצליח לשרוד באמצעות הזרמות הון חיצוניות - הן של מלווים (בנקים והציבור, באמצעות אג"ח) והן של משקיעים בהונו העצמי (גוסינסקי). אחרי דו"חות הרבעון השני, נראה כי הדלתות האלה אינן פתוחות כשהיו.



גרייס של ארבעה חודשים מהבנק



ההפסדים המתמשכים והצורך שהם יוצרים בקבלת מימון חיצוני להמשך פעילותו של העיתון יוצרים, מטבע הדברים, מתיחות מסוימת עם הבנקים. ביאור 3א' לדו"חות "מעריב" נותן לכך גילוי. לצורך הלוואה של 135 מיליון שקל שקבוצת "מעריב" קיבלה מבנק ששמו לא נמסר, היא התחייבה לשלוש אמות מידה פיננסיות (Covenants): שהחוב הפיננסי נטו המאוחד שלה לא יעלה על 40 מיליון דולר (כ-165 מיליון שקל), שהיחס בינו לבין ה-EBITDA לא יעלה על 4.5-6, בהתאמות מסוימות שלא פורטו, וכן שההון העצמי לא יפחת מ-25% מסך המאזן.



נכון לסוף יוני, כך מדווח בביאור, הקבוצה לא עמדה בהתניה השנייה. למרות זאת, בפברואר היא קיבלה מהבנק הארכה, שמאפשרת לקבוצה לעמוד בה עד סוף השנה. בתמורה התחייבה הקבוצה שלא לשעבד את נכסיה ללא קבלת אישור מהבנק, וכן לא להקטין את אחזקותיה במעריב הוצאת מודיעין (החברה הבת של מעריב אחזקות והמוציאה לאור של העיתון היומי) ללא אישור הבנק.



כדי לעמוד בהתחייבויות האלה, יהיה על "מעריב" להשיג שיפור בתוצאות העסקיות, לממש רווחים ממקורות שאינם תפעוליים - כגון מכירת נכסים ברווח - או להנפיק מניות.



דירקטוריון "מעריב" הקים ועדה לאיתור מנכ"ל



בישיבתו ביום חמישי האחרון החליט דירקטוריון "מעריב" להקים ועדת שתאתר מנכ"ל לחברה - כך נודע ל-TheMarker. יו"ר הוועדה יהיה עופר נמרודי, והחברים האחרים בה יהיו יו"ר הדירקטוריון דייב קמחי והדירקטורים שמשון שפירא וארנון פרלמן. פרלמן הוא החבר היחיד המשמש כנציגו של גוסינסקי בדירקטוריון.



נמרודי עצמו החל לחפש אחר מנכ"ל שיחליף אותו כבר לפני כמה חודשים. עתה תעבור האחריות לוועדת האיתור, שהוא היו"ר שלה. נמרודי כבר הציע את התפקיד הזה לכמה מנהלים, אך עד כה ללא הצלחה. אחד מהם הוא רוני קליינפלד, שהיה מנכ"ל העיתון עד נובמבר 2002. קליינפלד נאלץ אז לעזוב את התפקיד אחרי שנמרודי הטיח בו טענות קשות. שם נוסף שעלה הוא סבינה בירן, לשעבר מנכ"לית ישראייר שבשליטת נוחי דנקנר, ואולם גם איתה לא התגבשו המגעים לידי הסכמה. באחרונה בדק נמרודי עם מ"מ מנכ"ל בזק לשעבר, איקה אברבנאל, את האפשרות שייקח על עצמו את התפקיד, אך אברבנאל דחה את ההצעה.



מאז התפוצצה העסקה שבה אמור היה איש העסקים שלדון אדלסון לרכוש את השליטה ב"מעריב" עזבו את העיתון או הודיעו על עזיבתם העורך הראשי אמנון דנקנר, הפובליציסט הראשי דן מרגלית, שני המשנים למנכ"ל משה ראובני ואביעד פרידמן וכן עורך nrg ומי שהיה סגן עורך העיתון, חיליק שריר. לאיש מהם לא נמצא עדיין מחליף.



נמרודי ו"מעריב" בחרו שלא להגיב לדברים. גם איקה אברבנאל ביקש שלא להגיב לדברים.



"בהנהלת ’מעריב’ אין כתובת ברורה לניהול מו"מ על מחירי הפרסום"



היקפי הפרסום בעיתון "מעריב" לא עלו או ירדו משמעותית מתחילת השנה ביחס ל-2006 - כך עולה מנתוני יפעת בקרת פרסום. מהנתונים על היקפי הפרסום בעיתון באינצ'ים עולה כי היקפי הפרסום בעיתון מתחילת השנה דומים לאלו של החודשים המקבילים ב-2006, וכי למרות מצבו הכספי של העיתון, לא חלה ירידה בהיקפי הפרסום בו. הסיבה לירידה בהכנסות העיתון, המשתקפת בדו"חות שפירסמה הכשרת הישוב, היא ירידת מחירי הפרסום בו.



לדברי קונה מדיה גדול (העוסק ברכישת שטחי פרסום בעיתונות בעבור לקוחותיו), "הסיבה שאין ירידה בהיקפי הפרסום בעיתון היא שהפרסום בטלוויזיה מלא. כשאין מקום לפרסם בטלוויזיה, בערוצים 2 ו-10, אז הולכים לעיתונים, ל'ידיעות אחרונות' ואחריו גם ל'מעריב'. 'מעריב' נהנה מהשאריות של 'ידיעות אחרונות' והטלוויזיה".



לעומת זאת, לדבריו, חלה ירידה במחירי הפרסום בעיתון בחודשים האחרונים. "בקרוב יצטרך העיתון לחתום על הסכמי פרסום שנתיים חדשים. השאלה היא מה יהיה בשלבים של חתימה על הסכמים מסחריים חדשים?" הוא אומר.



בעיה שהעלה רוכש מדיה אחר היא העדר הנהלה מסחרית מגובשת לעיתון: "כיום אין שם כתובת בכירה לניהול משא ומתן על מחירי הפרסום בעיתון. משה ראובני היה האחראי על ניהול מדיניות התמחור שלהם. מאז שעזב אין לו מחליף. ההסכמים השנתיים של המפרסמים הגדולים יפוגו בקרוב, ואז תהיה ל'מעריב' משוכה רצינית לעבור, בדמות מו"מ על הסכמים חדשים. הסכמים שנתיים הם עוגן קריטי לעיתון".


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully