"כשיש פירוק גדול אני מנסה להסתתר" אומר עו"ד יצחק מלכו, שמונה באחרונה למנהל המיוחד מטעם הכונס הרשמי לחברות חפציבה. "גם הפעם ניסיתי להסתתר, אבל נעשתה אלי פנייה על ידי בית המשפט".
עו"ד מלכו אינו ידוע כעורך דין הנחבא אל הכלים דווקא. שמו נקשר בין היתר לבנימין נתניהו, כאשר בתקופת כהונתו כראש ממשלה שימש מלכו כשליחו האישי וכמתווך מטעם ממשלת ישראל במשאים ומתנים עם הרשות הפלשתינית ועם ממשלת ארה"ב. מאז שומר מלכו על קשרים עם בכירי הממשל בארה"ב ובאירופה, ועם דמויות אחרות בעלות השפעה כגון דניס רוס ואייב פוקסמן, מנכ"ל הליגה נגד השמצה. שמו נקשר גם לאישים בולטים בישראל, בהם שאול מופז ודני נוה.
ואולם, נראה שהיתה סיבה טובה לחשש. מלכו כבר היה בתרחיש הזה שבו קורסת קבוצת נד"לן וגוררת עימה מאות נושים אומללים. היה זה לפני כ-13 שנה כשפנה אליו שופט בית המשפט המחוזי בירושלים דוד חשין, בבקשה שיקח על עצמו את הפירוק שהסעיר אז את המדינה בעקבות התמוטטותה של עמותת "אור חדש לבונייך", שבנתה פרויקט מגורים ענק באשדוד. פרויקט זה בסופו של דבר העסיק את מלכו במשך כעשר שנים.
השופט חשין היה זה שגם הפעם, בעיצומה של הדרמה הגדולה שנבעה מקריסתה של קבוצת הנדל"ן "חפציבה", פנה אליו בבקשה לנהל את ענייניה של הקבוצה הקורסת. "פירוקים זה לא התחום שאני בא ממנו או רוצה להיות בו", אומר מלכו. "אני נקרא אל הדגל כל פעם ואני רואה בזה קצת כמו שירות לאומי. זה דבר בעל משמעות ציבורית, אחרת לא הייתי עושה את זה"".
כיצד בסופו של דבר תסתיים פרשת חפציבה - את זאת כרגע אין לדעת, אבל מעניין לבחון במבט לאחור את הפירוק שניהל מלכו בעמותה האשדודית, שעלותו הסתכמה ב-100 מיליון דולר ושהיה בזמנו כנראה הפירוק הגדול ביותר שבוצע בתחומו בישראל. כפי שציין מלכו בישיבת ועדת הכספים של הכנסת מלפני כ-10 ימים, בכוונתו לאותו פירוק, "אני עמל יומם ולילה כדי לגבש הסדר כולל. עשיתי את זה בעבר ואני מקווה שבשיתוף פעולה של ממש, של הבנקים והרשויות, אצליח לעשות זאת פעם נוספת".
"פירוק משקם ומשכן"
ב-94' הוגשה בקשה לפירוקה של עמותת אור חדש - עמותה שהוקמה לצורך פתרון בעיית דיור לציבור החרדי. העמותה רכשה זכויות במקרקעין באשדוד, מתוך כוונה לבנות כ-1,200 יחידות דיור וכן שטח מסחרי, בשני שלבים. לאחר שהעמותה התקשרה בהסכמים עם רוכשים לגבי השלב הראשון, היא נקלעה לקשיים כלכליים ובעקבות כך הוגשה הבקשה לפירוקה. ביוני 94' מונה מלכו למפרק זמני של העמותה, ומיום זה ואילך, כפי שציינה שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיכאלה שידלובסקי-אור בהחלטתה מדצמבר 97', "פעל ללא לאות בענייני העמותה".
כעבור כארבעה חודשים ממינויו, הגיש מלכו לבית המשפט דו"ח בו המליץ כי הסדר הנושים ייעשה במסגרת הליך פירוק. בית המשפט אימץ את דעתו ומינה אותו למפרק.
על פי המתווה שהציע מלכו לבית המשפט, הדבר הראשון בחשיבותו היה להכניס את הדיירים לדירותיהם. הוא הציע כי הדירות יועברו על שם הדיירים וכך הם יקבלו נכס שניתן יהיה לשעבדו לבנק. בה בעת, הבנק יעמיד לרשותם הלוואה נוספת שעמה יושלמו הדירות. הבנקים התנגדו בתחילה למהלך אך לבסוף נרתמו לעניין.
השופט דוד חשין הוא השופט אשר אישר במארס 95' את הסדר הביניים שהגיש מלכו בעניין העמותה, בו התווה את הדרך לפתרון. "מתברר בדיעבד כי דרך זו אכן הביאה לפתרון המוצע", כתבה השופטת שידלובסקי-אור באותה החלטה מדצמבר 97' בה אישרה את הסדר הנושים.
מלכו סבר כי יש לסיים את שלב א' של הפרויקט ולאכלס את הדירות במשתכנים שחתמו על הסכמי רכישה, ולמכור את הזכויות בנכסי המקרקעין של שלב ב' למרבה במחיר. מאחר שדובר ב-24 בניינים, קבע הסדר הביניים כינוס אסיפות משתכנים של כל בניין, על מנת שיאומץ הסדר פונקציונלי שמטרתו היא גמר בניית הבניין והענקת רשות מוגבלת למגורים למשתכני אותו בניין, בלא שהוקנתה להם חזקה או זכות קניינית.
כן נקבע מודל לתשלום שעל הדיירים בכל בניין לשלם: כל דייר נדרש להוסיף סכום שנע בין 38 ל-40 אלף דולר, לצורך השלמת הדירות. מודל זה הוחל שווה בשווה בין כל הדיירים, גם על אלה שדירותיהם היו כמעט גמורות ולכן סירבו בתחילה להיכנס להסדר.
שכנוע הדיירים לא היה קל. היו שהתנגדו נחרצות להוסיף עוד כספים עבור דירותיהם, ואף אירגנו הפגנה נגד מלכו בעיר אשדוד, בה נשמעו קריאות "מלכו פרעה, מלכו בלעם". כדי לרתום אותם לעניין היה צורך בקיום עשרות פגישות ומאות רבות של שיחות טלפון, כפי שמזכירה השופטת בהחלטתה, שמלכו וצוותו ניהלו עם הדיירים ועם הרבנים והעסקנים שהיו פעילים בעניינם.
בד בבד עם השלמת הדירות וגביית התשלומים מהדיירים, פעל מלכו להסדרת עניינים עם גורמי חוץ כמו משרד השיכון, עיריית אשדוד, הסדר עם רשויות המס, הסדר עם היזמים של העמותה לפיו התחייבו לפרוע חוב נכבד של העמותה לבנקים, ובנוסף הגיע להסדר פשרה עם בנק ירושלים ומימש את הזכויות בנכסי המקרקעין של העמותה, מה שהוסיף לקופה מיליוני דולרים.
"לא בכל יום מזדמן לבית המשפט אישור הסדר נושים מעין זה", קבעה השופטת, "כאשר בסופו של דבר, ולאחר קיומו של ההסדר, תמצאנה 576 משפחות הסדר מגורים נאות והוגן בד בבד עם תשלום דיווידנד של 60% לנושי העמותה שאינם משתכנים. אין ספק שאישור ההסדר מהווה המחשה אמיתית וריאלית למלים היבשות בחוק החברות ומיישם הלכה למעשה את העיקרון של הבראת התאגיד והעמדתו על בסיס כלכלי, הגם שבמקרה זה בא הסדר הנושים לאחר פירוק החברה.
"כאשר מושלם פרויקט בסדר גודל כזה (כ-80 מיליון דולר) בצורה של הסדר נושים, כמעט פה אחד, ברור כי היה כאן שיתוף פעולה מבורך בין כמה גורמים", קבעה השופטת בהחלטתה. "אין ספק שההסדר אכן מגשים את השאיפה הראשונית, שהיא לפתור בהגינות את ענייני המשתכנים בלא פגיעה קשה באינטרס הנושים הכלליים".
גם השופט חשין, שליווה חלק גדול מהליך הפירוק, היה שבע רצון מהתנהלות הפירוק ולקראת סיומו כתב כי "רואה אני חובה נעימה לעצמי להביע את הוקרתו ותודתו של ביהמ"ש לכל אלה שנתנו ידם להצלחתו של הפירוק".
ומה צפוי לחפציבה?
"גם פה יהיה קשה", אומר מלכו. "אני עדיין בתוך הערפל ועוד אין פריצת דרך כרגע. אבל כל האינטרסים מובילים לכך שפה יהיה הסדר. גם המדינה תירתם לעניין - כפי שבפירוק של עמותת 'אור חדש' קיבלתי תמיכה מהמדינה שנתנה היתר לבנקים להרחיב את מאגר המשכנתאות המוזלות, גם פה אפשר ללכת בכיוון דומה. המדינה לא תשפוך פה כסף, זה גם לא בריא לכלכלת המדינה, אבל יש לה אמצעים עקיפים מול הבנקים ומול גופים אחרים לתת סיוע".
"אני אצמד לנושא ההקפאה כל עוד הערפל הזה לא יתפוגג ואני אוכל לחוש מה המצב. כשאראה את הסיכום הגדול אבוא עם תוכנית לבית המשפט שתציע איך מתקדמים. אבל נכון לעכשיו, כולם מבינים שאם ההקפאה תתמוסס נהיה במשטר לגמרי אחר שייצר אי שוויון, אם לא אפליה וטרגדיות של ממש. לכן צריך לפחות לתקופה הקרובה להמשיך בהליך ההקפאה עד לאותו רגע שבו נצליח לגבש תוכנית שאפשר לקרוא לה הסדר ושתהיה בה שותפות באחריות של רבים מהגורמים שהיו מעורבים בפרשה, הבנקים והמדינה בכללם. כאשר נגיע לרגע הזה נהיה בצומת דרכים ואז נחליט האם הכיוון הנכון הוא פירוק או שמא המשך ההקפאה, ואני לא פוסל כרגע אף כיוון. לדעתי, כאשר התוכנית תתגבש על דעת כל הגורמים הרלוונטיים, השם שבו ייקרא התהליך כבר לא ישנה כי יהיה הסדר, אבל לא נגיע עד לשם בלי הקפאה".
בדומה לפתרון שראה לנגד עיניו בעניינה של עמותת "אור חדש", גם בעניינה של חפציבה אומר מלכו כי המטרה שהציב לעצמו היא מציאת פתרון גג לכל הרוכשים, ובכללם אותה קבוצה של 400-600 איש חסרי ערבויות, באופן שיאפשר להם לקבל את הזכויות בדירות שרכשו. אותם רוכשים חסרי ערבויות טענו באחרונה נגד מלכו כי השאלון שביקש מהם למלא מסורבל וכי לוח הזמנים שהעמיד למילויו הוא בלתי אפשרי, מה גם שמרבית הרוכשים הם חרדים שלהם אין גישה לאינטרנט ולכן אין באפשרותם כלל למלא את הטפסים. מלכו פעל להארכת המועד למילוי השאלונים ובאחרונה נענה בית המשפט לבקשתו והאריך את המועד למילוי השאלונים עד ל-31 באוגוסט, וכעת הוא מתבקש להאריכו בעשרה ימים נוספים. מלכו טען בבקשתו כי המידע המבוקש בשאלון חיוני על-מנת לבחון את הפתרונות האפשריים לסיוע לקבוצה זו, וכן לצורך בחינה ראשונית של היקף אחריות הבנקים כלפיהם.
באשר לאחריות הבנקים סבור מלכו כי בכך שהבנקים מבקשים להתייחס אל כל פרויקט ליווי בנפרד, "כאילו מדובר באיים שמנותקים אחד מהשני", הם עלולים לקעקע את תוכניתו הכוללת. "הרעיון הזה הוא רעיון פסול שלא יביא בסופו של דבר להצלת המשתכנים", אומר מלכו, ולכן כשנכנס לתמונה דאג, באמצעות הצו שקיבל מבית המשפט, לצמצם את סמכויות הבנקים, כך שיוכלו רק לשמור על הנכסים שבידיהם, ותו לא.
"חפציבה פעלה כ"אשכול חברות", עם ערבוב גדול בין העסקים של כל עשרות החברות שבועז יונה הפעיל סביב חברת "חפציבה דיור ואחזקות". מהר מאוד הבנו שהחברות שנמצאות תחת בועז יונה והחברות שנמצאות תחת מרדכי יונה פעלו בצוותא חדא במידה כזו או אחרת. אשכול כזה מחייב טיפול כולל שמתייחס אל הפרויקטים כמכלול גדול אחד".
הבנקים, לדברי מלכו, לא שלטו על "האיים" שלהם. "הרי בתוך הפרויקטים שהבנקים ליוו נמכרו יחידות בלי ערבויות. איפה היה המפקח מטעם הבנקים? הליווי הבנקאי לא נועד רק כדי לקחת את הכסף, לבנקים יש אחריות כלפי הרוכשים וגם הם אחראים למה שקרה".
מה ומתי ידעו הבנקים?
מלכו חושש שהבנקים חשו כבר בתחילת 2007 שמצב הקבוצה מתדרדר. זו הסיבה לכך שמלכו ביקש באחרונה מבית המשפט לתת צו המורה לבנקים להעביר לו את כל המידע והמסמכים הפנימיים שבידיהם לגבי מצב הקבוצה מתחילת 2006, כך שיתאפשר לו לבחון את מידת הידיעה של כל בנק ובנק על הקשיים אליהם נקלעו החברות והפעולות שנקט בעקבות כך.
הבנקים, כגוף אחד, הביעו בשבוע שעבר התנגדות למסירת המידע המבוקש ולהארכת הקפאת ההליכים, והם טוענים נגד מלכו כי מאז מינויו הוא פועל לכרסום סמכויות הכונסים שמונו מטעמם. בעקבות זאת חלה הסלמה במערכת היחסים השברירית ממילא שבין המנהל המיוחד לבנקים.
"אני לא מתייחס אל הבנקים כאל אויבים, אלא כמי שדאגו לאינטרסים שלהם, וכעת אני רוצה לרתום אותם למעשה הגדול של פעולת השיקום, שמשמעה להכניס את האנשים הביתה עד כמה שאפשר", אומר מלכו. אבל ביום חמישי האחרון ניתן היה לקבל את הרושם כי כעת כבר נהפכו שני הצדדים לאויבים. בתגובתו להתנגדותם של הבנקים להארכת הקפאת ההליכים, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים, אמר מלכו כי "ודאי לא ציפה לכך שדווקא הבנקים יהיו אלה שיפריעו למנהל המיוחד ולצוותו לבצע את המשימה שהוטלה עליהם ויחתרו... להכשיל את פעולות החקירה והבדיקה החיוניות שנועדו להתבצע על-ידי הכונס הרשמי והמנהל המיוחד".
לדבריו, "החוכמה היא להוביל את התהליך עד כמה שאפשר במתינות, בסבלנות ובנחרצות, לא להביא לויברציות או להרגיז מישהו סתם". נראה כי הוא הספיק להרגיז עד עכשיו לא מעט אנשים.
עו"ד יצחק מלכו, המנהל המיוחד של קבוצת חפציבה: "כשיש פירוק גדול אני מסתתר, גם הפעם ניסיתי"
נורית רוט
2.9.2007 / 9:45