פריצת דרך ביכולת עיבוד של מחשבים ביבמ: עיבוד ברמה של אטומים

חוקרים במעבדות יבמ הציגו ממצאים המקדמים את היכולת הטכנולוגית לאחסן מידע ולעבדו ברמה של אטומים בודדים.



המדענים תיעדו את עבודתם בשני מאמרים שהופיעו בעיתון "סיינס". במרכז שני המאמרים - הבנה חדשה של תכונות של שדות מגנטיים בקנה מידה מזערי, ננוטכנולוגי - אשר באמצעותו המדענים מקווים לפתח מכשירים אלקטרונים שעשויים מרכיבים הקטנים בהרבה מרכיבי הטרנזיסטור והחוטים הקיימים היום.



במאמר אחד מתארים המדענים טכניקה לקריאה וכתיבה של "1" ו-"0" דיגיטליים באמצעות אטומים בודדים בלבד, או אפילו באמצעותו של אטום אחד בלבד. המאמר השני מתאר את היכולת להשתמש במולקולה אחת כמתג המחקה את התנהגות הטרנזיסטור.



מאמרים אלה הם סימן נוסף לכך שהטכנולוגיה עוברת מתחום המיקרואלקטרוניקה לתחום הננואלקטרוניקה, וכי יישומים מעשיים של הטכנולוגיה החדשה יצוצו כבר במהלך העשור הקרוב.



ר. סטנלי ויליאמס, פיסיקאי של היולט פקארד, אמר השבוע כי קבוצתו התחילה לייצר אבטיפוס של שבב סיליקון שבו שילוב של מיקרואלקטרוניקה ומרכיבים בקנה מידה מולקולרי. טכנולוגיית כלאיים זו היא בעצם מעגל בשם FPGA - field programmable gate array, המשתמש במרכיבים מסדר גודל מולקולרי. ויליאמס הוסיף כי טכנולוגיה זו תחסוך כמות עצומה של מקום בעיצוב השבב.



בנוסף לפוטנציאל להגדלת כושר אחסון המידע, ציינו מדעני יבמ במאמרים שפירסמו, כי התגליות לגבי שדות מגנטיים מולקולריים מעוררים עניין שתחום זה עשוי לשמש גם במחשוב קואנטי - טכנולוגיה שתהיה מהירה בהרבה מהטכנולוגיה הנוכחית.



קבוצה שנייה של יבמ, הנמצאת בציריך, הצליחה למקם שני אטומי מימן בשכבה דקה במיוחד ולהעביר אותם הלוך ושוב בין שני מצבים - השקולים ל"0" ו"1".



הממצאים המחקריים עדיין רחוקים מלהיות מסחריים, אבל הם יכולים לספק תקווה לתעשיית האלקטרוניקה, אשר קצב התפתחותה תלוי ביכולת להקטין את הרכיבים והמכשירים שהיא מייצרת ולהוזיל את מחירם.