מגזין TheMarker בחר גם השנה את רשימת 100 המשפיעים על המשק הישראלי. גם השנה לא חסך המגזין את שבטו. באותו שבט המליך ובאותו שבט היכה.
המגזין הכתיר את הרביעייה הפותחת תוך התרסה כי אין במדינתנו הנהגה כלכלית ראויה, ועל כן שוב נאלצים לבחור אנשי עסקים פרטיים שהקימו עצמם במו ידיהם ומשמשים דוגמה לרבים אחרים.
את המקום הראשון כבש איש העסקים יצחק תשובה, הבעלים ויו"ר קבוצת דלק וחברת אלעד. תשובה החל כקבלן בינוני בנתניה וכיום הוא אחד האנשים העשירים בעולם. את דלק, ששווה 2.5 מילארד דולר, הוא רכש מאי.די.בי וכיום היא מכפילה את שוויה של החברה האם. חברת אלעד שווה כ-4 מיליארד דולר. ב-2004 רכש את מלון הפלאזה בניו יורק תמורת 675 מיליון דולר וכבר הספיק למכור בו שטחי דיור במיליארד דולר. בראיון שנתן תשובה למגזין הוא מספר כי בילדותו לא היה לו הכסף להיכנס לאולם הקולנוע עם חבריו ועל כן היה מתחמק כשהיו הולכים לסרטים. תשובה מסביר בכך ש"לא היתה לו ברירה אלא להצליח". ואכן תשובה מהווה היום מודל ליזמים ולעסקים רבים.
הסיני מאכיל את האמריקאי עופרת
במקום השני הוצבו "היצרן הסיני והצרכן האמריקאי" שמניעים כיום את כוחות השוק, ובדרך זו אף משפיעים על ישראל. לפי TheMarker הפועל הסיני עובד בתנאים לא אנושיים וצפוי לחדול מכך בעתיד. מנגד הצרכן האמריקאי נתקל במשבר הסאבפריים שצפוי לעצור את כוח הצריכה האדיר.
למקום השלישי נבחר נוחי דנקנר, בעלים ויו"ר אי.די.בי. זאת על אף שחלום הבנק מתרחק ממנו לאחר שלא צלח בחבירה לבנק הפועלים, ולאחר שנתקל בבעיות מרובות מדי כחשב לרכוש את לאומי. אך כמויות המזומן שיש לדנקנר מובילים את TheMarker למסקנה שאנו נראה עוד רכישות רבות מצידו.
רה"מ נכנס בלית ברירה
במקום הרביעי נמצא לב לבייב, בעלים ויו"ר אפריקה ישראל. שוויו נאמד בכ-7 מיליארד דולר, לפני שמניות אפי אירופה צנחו בבורסת לונדון.
במקום החמישי נמצאים סמי ועידן עופר, בעלים ויו"ר החברה לישראל. מיצבו עצמם עם רכישת בז"ן חיפה, אך עם זאת העלו לא מכבר את מחירי הדלק התמורה. נותרה השאלה האם ימכרו את אחזקתם בבנק מזרחי על להתמודד על רכישת בנק לאומי.
במקום השישי נמצא סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל ושר החוץ הכלכלי (לפי הגדרת TheMarker). על אף שעושה עבודתו נאמנה, מייצג אותנו בכבוד ואף הכניס את ישראל ל-OECD, עדיין מתקשה הנגיד להשיג את יעד האינפלציה. בנוסף הוא קשור בתנאי השכר השערורייתיים בבנק ישראל. נותר לראות אם יילחם בריבוי עמלות הבנקים.
במקום השביעי נמצא ראש הממשלה אהוד אולמרט. TheMarker בוחרים בו על שום השפעתו אך עם זאת מסתייגים מדרכיו מכל וכל ומציינים כי הוא איננו אות ומופת להתנהגות כלכלית תקינה. אולמרט מסמל עבורם קשר ישיר בין הון ושלטון ומלחמה במערכת המשפטית.
למי ידאג שר האוצר
במקום השמיני נמצא צדיק בינו בעלי פז. בין אחזקותיו גם בז"ן אשדוד והבנק הבינלאומי.
במקום התשיעי נמצא דודי ויסמן, בעלים ויו:ר של דור אלון. צפוי לעורר השנה את מלחמת המחירים ברשתות השיווק לאחר מהלך הכנסת "מגה בעיר" אל השוק.
במקום העשירי נמצא שר האוצר רוני בר-און. משנתו הכלכלית טרם נפרשה בפני הציבור הישראלי. אומנם הוא חשף טפח בכנס הערב, אך TheMarker איננו בטוח עדיין לאיזה אינטרס ידאג השר, אם לאינטרס חברו רה"מ או שמא לאינטרס הציבור.
אל תפספס
מי ומי ב-100
למקום ה-12 הגיעה שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק הפועלים ובחברת שיכון ובינוי. אך אתמול נפרדה אריסון מהדירקטור החיצוני בבנק הפועלים אמיר ברנע, על רקע חילוקי דיעות. אריסון נוטה למנות נשים חזקות סביבה, ו-TheMarker מהמהר על כך שתמנה אישה למנכ"ל אחת מחברותיה.
במקום ה-14 נמצאת נשיאת ביהמ"ש העליון דורית ביניש, שאומנם אינה קשורה ישירות לעולם העסקים, אך אין ספק כי היא בעלת השפעה רבה.
ארקדי גאידמק לא יכול לפספס רשימה שכזאת ואכן הוא התברג אל המקום ה-30. גאידמק אף טרח והגיע אמש לאירוע 100 המשפיעים שערך המגזין. הגדרת המגזין: "כוחו של גאידמק הוא חולשתם של החברה הישראלית ומנהיגיה".
וחותם את רשימת 100 המשפיעים הוא לא אחר מאשר בועז יונה, בעלי חפציבה, שנתפס בשבוע שעבר באיטליה לאחר שהרעיד את עולם הנדל"ן המקומי שלנו. אשר להשפעתו על המשק, אין עוררין.