על השם דנה גרוס קיבלתי שתי תגובות קיצוניות, הראשונה היתה "דנה מי?" והגיעה מאנשי תחום ההיי-טק שמעולם לא שמעו אפילו את השם. השנייה היתה חיוך רחב, שעבר גם דרך הטלפון ממדינות ניכר ואחריו שטף סופרלטיווים מעורר קנאה: "יוצאת מגדר הרגיל", "מדהימה", "תופעת טבע", "אדם שזכות לעבוד לצדו", וגם: "יכולה לנהל כל חברה". כשהשטף הבלתי צפוי מגיע מאנשים כמו דב מורן, אריה סקופ ויגאל רותם, מקבלות המלים הטובות משנה תוקף.
מאיפה הפער? יש המייחסים אותו לצניעותה המופלגת ולשמירה הקנאית על פרטיותה. הציניקנים יאמרו שזה מה שקורה כשאתה חוסה תחת המטריה הגדולה של מנטור כריזמטי וחזק. כך או כך, דנה גרוס, 40, נשואה +2 ועוד אחד בדרך, היתה בעבר יד ימינו של דב מורן באם סיסטמס. כעת היא עומדת לבדה, בראש אתר סנדיסק בישראל. הציפיות ממנה עצומות, אך היא ישנה מצוין בלילה. משברים גורמים לה לפרוח.
היא נולדה בארה"ב, וכשהיתה בת ארבעה חודשים עלו הוריה לישראל וילדותה עברה עליה בתל אביב, בין הצופים לפעילות חברתית ללימודים במגמה הריאלית-פיסיקלית. לאחר הצבא למדה הנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת תל אביב וב-1992, רגע לפני סיום התואר, נקבע פחות או יותר גורלה.
דב מורן, אז איש חזון שהצליח לגייס השקעה ראשונית לחברה לא מוכרת בשם אם סיסטמס, דיפדף בספר הבוגרים של הפקולטה בחיפושיו אחרי מהנדס אלקטרוניקה. הוא נתקל בגרוס, או בעצם בציוניה המעולים. על אף שלא נגעה בתחום האלקטרוניקה, הסתקרן וזימן אותה לפגישה. זו היתה תחילתה של ידידות מופלאה.
"הגעתי לווילה קטנה ברמת גן", היא מספרת, "ופגשתי אדם שאמר לי שיש לו משקיעים אבל אין לו זמן לטפל בחוזה. עד שלא יהיה חוזה - לא יהיה כסף, האם אסכים לעזור בעניין? הייתי קלולס לגמרי. דובי נשמע לי אדם נחמד, ישר ופתוח, לחברה היה חזון מעניין ואני החלטתי ללכת על זה. זו לא היתה החלטה לגמרי מהבטן ולא מהראש".
לימים נקרא התפקיד שלקחה על עצמה סמנכ"לית ארגון ובקרה, אלא שעובדת מספר 9 טיפלה בחוזים שהחלו לזרום, בהעברת הצ'קים ("אני זוכרת את עצמי הולכת בחיל ורעד לבנק עם צ'ק של 300 אלף דולר"), בגיוס עובדים וספקי משנה, סיוע למכירות באירופה וגם בניקיון הפחים והכנת ארוחת הצהריים. בתוך שנה יצאה החברה להנפקה, הפעילות הורחבה מאוד וגרוס הצעירה נשלחה לנהל את החברה הבת שהוקמה בארה"ב.
מדובר בתפקיד חשוב בשוק המרכזי של החברה. למה דווקא את, שלא עוסקת בטכנולוגיה, ומנהלת בשלב זה כספים ואדמיניסטרציה - נשלחת לשם?
גרוס: "כי דב מורן, האדם שנתן לי הזדמנות ושינה את חיי, מאמין ביכולת ולא בקבלות וחשב שאני יכולה לעשות את זה. יכול להיות גם שהיינו מספיק קטנים כדי שהסיכון לא יהיה כזה גדול". בארה"ב היא עשתה פיתוח עסקי ועבדה מול חברות כמו מיקרוסופט וטושיבה. כששבה לישראל, לאחר שלוש שנים ותינוק, עמדה בראש מערך השיווק הבינלאומי. ההתמודדות הבאה לא איחרה להגיע.
"השנה היתה 2000 והייפ מטורף", היא מספרת. "בבת אחת קפצנו מ-25 מיליון דולר ממכירות ל-75 מיליון דולר. כולם היו בעננים ואז התפוצצה הבועה. החברה צנחה ל-40 מיליון דולר, היה ברור שאנחנו בבעיה קשה".
בעוד חברות אחרות קיצצו באכזריות, באם סיסטמס החליטו אחרת. הדיסק און קי כבר היה רעיון שהבשיל, ולמרות התנגדות הדירקטוריון, החליטו מורן וצוותו הקרוב, להמר. "עברנו להפסד, עשינו השקעות גדולות וגייסנו אנשים כשמסביב היה כאוס", אומרת גרוס. "ברגעי משבר מנהל צריך להחליט אם הוא מתגונן או מתקיף, ולכן המלצתי הגורפת אז וגם היום: ברגעים קשים אפשר לקצץ, אבל אל תפחד לשקול גם פתרונות אחרים".
השאר היסטוריה. אס סיסטמס יצאה מן המשבר וב-2006 נקנתה על סנדיסק על פי שווי של 1.5 מיליארד דולר. מורן עזב את החברה, גרוס קיבלה את הבמה והפכה למנהלת האתר. "ידעתי שזו הולכת להיות שנה קשה", אומרת זו שקיבלה על עצמה להיות מובילת המיזוג, שכולל שינוי ארגוני בינלאומי ענק תוך שמירה על מקומו של המרכז הישראלי כראשון בחשיבותו אחר ארה"ב. "התפקיד הזה רחוק מלהיות פשוט".
השנה האחרונה זימנה לגרוס אתגרים יומיומיים, בהם המשבר הקשה שעברה החברה בפברואר האחרון, אז נאלצה לפטר 10% מעובדיה. "הדרך שבה הלכתי מעולם לא היתה קלה", היא אומרת. "בין השאר כי התחום שבתוכו אני פועלת כל כך הרבה שנים לא מיועד לבעלי לב חלש. מכיוון שאני מזוהה כל כך עם החברה, היו לי גם לילות ללא שינה. מצד שני, אני לא נרתעת ממשברים והם לא גורמים לי לסבל קיומי.
"רכישה של חברה זה משבר מתמשך, יש אנשים שנכנסים לייאוש, אני לא. אני רואה את הקשיים והסכנות, אבל גם את השורה התחתונה העתידית המוצלחת, ולכן הבעיות לא מקשות על התפקוד היומיומי שלי. קל לי לקבל שינויים ולהתמקד בתמונה הגדולה ולא לתת לפרטים הקטנים, שלא עובדים, להפריע. "המוטו שלי : אם זה לא כמו פעם - זה לא אומר שזה רע. אם מקשיבים באמת לעובדים, פועלים בשקיפות ולא נבהלים מהעובדה שאת הצלחת המיזוג נראה רק בעוד שנתיים - הכל יצליח".
את עובדת 15 שנה באותו מקום - נאמנות מעוררת השתאות בתחום כמו היי-טק.
"תמיד הייתי מאוד מסופקת כי באותה חברה עברנו הרבה מאוד פאזות. עלינו, ירדנו, חווינו הצלחות גדולות ומשברים גדולים, שימשתי בתפקידים שונים ותמיד היה לי מאוד מעניין. בשנים האחרונות גם הצלחתי להגיע לאופטימיזציה בין קריירה לבית, וכל זמן שאני אוכל לעשות את שניהם, אין לי כל סיבה לחפש מקום עבודה אחר".
למה לדעתך לא ממש מכירים אותך בתעשייה?
"כי אף פעם לא רציתי להיחשף. גם הראיון הזה קשה לי".
nihul@TheMarker.com
דנה גרוס: "רכישה של חברה זה משבר מתמשך"
טלי חרותי-סובר
3.9.2007 / 9:33