וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אומץ לב ציבורי

שחר אלתרמן

3.9.2007 / 11:07

במדינה מתוקנת פעולותיה היו מזכות אותה בתפקיד נשיאת בית המשפט העליון אבל בישראל הפך שמה של בייניש לסוג של קללה.



דורית ביניש נמצאת ברשימת 100 האנשים המשפיעים בדרך נס. אילו זה היה תלוי בשר
המשפטים דניאל פרידמן, בשולחו, ראש הממשלה אהוד אולמרט, ובקואליציה העצומה, שטופת
האינטרסים, שעומדת מאחוריהם ומכל צדדיהם, לא בייניש ולא בית המשפט העליון שהיא
עומדת בראשו היו ראויים למעמד הזה.



זה לא אישי, כמו שאומר הסנדק. כדי להבין מה מונח כאן על הפרק אפשר לנסות ולדמיין
את ההיסטוריה המשפטית של ישראל ב-40 השנים האחרונות בלי דורית בייניש. בעולם כזה
פרשת המחתרת היהודית לא היתה אולי מבשילה לכלל כתבי אישום (בייניש בשבתה במסגרת
עבודתה בפרקליטות המדינה נלחמה על מיצוי החקירה, תחת לחצים פוליטיים).



גם פרשת קו 300 של השב"כ היתה מושתקת (כמשנה לפרקליט המדינה היתה בייניש זו, שלצד
היועמ"ש יצחק זמיר נלחמה נגד טיוח הפרשה). סביר להניח שגם משפטו של שר הפנים אריה
דרעי, שהורשע לבסוף בלקיחת שוחד וכל ערעוריו נדחו, היה מסתיים אחרת (גם כאן מילאה
פרקליטת המדינה בייניש תפקיד מכריע).



בכל הפרשות הבולטות והרועשות, שבהן נדרש אומץ לב ציבורי, עמדה בייניש במבחן
בכבוד, אם לא בגבורה. כך היה כשניצבה מול ראש הממשלה יצחק רבין והתנגדה לייצג את
המדינה בפרשת גירוש 400 אנשי החמאס ללבנון, וכך כשהובילה חקירה סוערת, רוויית
לחצים והתנכלויות, נגד עופר נמרודי בפרשת האזנות הסתר.



פרידמן, אפשר להניח, היה שמח למחוק גם את מורשתה של בייניש בבית המשפט העליון.
כשופטת היא נותרה נאמנה לקו שעיקרו הגנה על זכויות אדם וזכויות מיעוטים מפני
שרירות לבו של השלטון, ובה בעת מלחמה על טוהר המידות של אישי ציבור ועל עקרון
השוויון בפני החוק.



עיקר גאוותה כמשפטנית הוא על פסק הדין שבו קבעה כי אסור להורה להכות את ילדיו אפילו
למטרות חינוכיות, אבל מעניינות לא פחות שתיים מהפסיקות שבהן נותרה דווקא בדעת מיעוט.

בראשונה - סברה כמו עמיתה מישאל חשין כי אסור לצחי הנגבי, שאך זה נסגר תיקו
הפלילי בפרשת "דרך צלחה" מחוסר ראיות, להתמנות לשר לביטחון פנים ולהיות למעשה זה
שיחרוץ את גורל חוקריו במשטרה.



רוב שופטי ההרכב הכריעו כי אל לבג"ץ להתערב בסוגיה זו, והכשירו את המינוי. זמן קצר לאחר
מכן הואשם הנגבי בפרשת המינויים הפוליטיים הסיטונאיים במשרד לאיכות הסביבה ונאלץ ממילא
לעזוב את התפקיד.



אילו התקבלה עמדת בייניש, המעמד המביך הזה היה נחסך. בעתירה השנייה, בעניין חוק האזרחות,
נותרה בייניש בעמדת מיעוט עם הנשיא ברק ושני שופטים נוספים, כשקבעה כי יש לבטל את החוק,
המונע באופן גורף מערבים אזרחי ישראל להתאחד עם בני זוגם תושבי השטחים, גם אם לא
נשקפת מהם סכנה ביטחונית.



אלו רק כמה מנקודות הציון המשפטיות של נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש.
הקריירה רבת השנים שלה בשירות הציבורי שקופה וגלויה לעין כל. פסיקותיה כשופטת
ועמדותיה בפרקליטות המדינה מתועדות בכתב.



במדינה מתוקנת הן היו אמורות לזכות אותה לא רק בתפקיד נשיאת בית המשפט העליון, אלא גם
בפרס ישראל. אבל במדינת ישראל הפך שמה של בייניש - עוד לפני שהשר פרידמן מונה לתפקידו
על סמך המוניטין שיצאו לו כגדול משמיציה - לסוג של קללה.



הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון ספטמבר של מגזין TheMarker להזמנות חייגו 1-700-700-250


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully