מנכ"ל פז הפורש מספר בראיון בלעדי על הדבר היחיד שהוא מתחרט עליו: "פז טעתה כשלא יצאה לחו"ל לפני 5 שנים"

כששואלים את מודי בן ש"ך למה הוא נהפך להיות מנכ"ל , הוא מחייך את החיוך החצי ממזרי-חצי ביישני שלו ואומר - "בגלל הנהג". למול המבט השואל הוא מרחיב: "ב-97' היה המצב דומה להיום. מנכ"ל חברת פז פרש וצדיק בינו החל לקבל פניות ממועמדים לתפקיד. באחד הערבים הוא התקשר אלי לרכב ושאל אותי: 'כולם מציעים לי את עצמם - למה אתה לא?' השבתי לו שאני לא יכול לדבר כרגע כי אני בנהיגה, וצדיק אמר לי: 'תהיה מנכ"ל פז - יהיה לך נהג'"



מאז עברו 10 שנים וכיום, רגע לפני שהוא יוצא לחופשת הפרישה שלו בפיליפינים, מספר בן-ש"ך בראיון ל-TheMarker על הנהג הצמוד, מסלול חייו, הקריירה הצבאית רצופת הפציעות, ההיגררות בעל כורחו אל עולם העסקים ועל כמיהתו להיקרא שוב אל הדגל.



עשר שנים כיהן בן-ש"ך כמנכ"ל פז. הוא כ-30 שנה בעסקי האנרגיה - עסקים שבנעוריו רק רצה להתרחק מהם, אבל לחיים כוח משלהם.



מרדכי (מודי) בן-ש"ך גדל ברמת החייל בתל אביב. את עסקי הדלק והגז ספג מגיל ינקות, כשנלווה אל אביו, שהחזיק אז בכמה תחנות דלק בדרום ובחברת גז קטנה בשם פטרולגז. הוא סיים את הפנימיה הצבאית של בית הספר הריאלי בחיפה והתגייס לחטיבת גולני. שלוש פציעות חווה בן-ש"ך, עד שזכה כבר בגיל 24 לענוד דרגות רב סרן ("הרס"ן הצעיר בצה"ל"). לאחר כמה חודשים הוא החליט לעזוב את הצבא ונחת בהודו לטיול תרמילאים של כמה חודשים.



כשחזר, הודיע בן-ש"ך לאביו כי לא יעבור לעבוד עמו, אלא יפנה ללימודי כלכלה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית. עם זאת, המציאות טפחה על פניו. לאחר חצי שנה בלבד לקה אביו בסרטן ובן-ש"ך ואחיו ליוו אותו בימיו האחרונים, מתעדים כל בדל מידע ששפך על עסקי המשפחה. משהלך לעולמו, נשאבו הבנים בלית ברירה אל העסק המשפחתי.



ההודעה על פרישתו של בן-ש"ך מפז הפתיעה רבים. בהנפקתה סיפרה החברה למשקיעים כי המנכ"ל שלה ילווה אותה עוד כמה שנים. בן-ש"ך ובינו, הבעלים, הסבירו את הפרישה בחילוקי דעות בין המנכ"ל והבעלים. חילוקי דעות שמשחררים את בן-ש"ך משוק האנרגיה לאחר שנים רבות של ניחוח דלק.



מה רצית לעשות שתהיה גדול?



"חשבתי להישאר באקדמיה כחוקר. השירות הצבאי תמיד עמד ברקע. חשבתי על פוליטיקה וגם על עסקים - אבל לא באנרגיה. זה נראה לי לא לעניין. הרי גדלתי בבית של תחנות דלק. הכרתי את החברים של אבא שלי. אמרתי לעצמי 'מה, אני אהיה כמוהם?'"



אז למעשה כל השנים אתה עוסק במה שלא רצית לעבוד.



"נכון (צוחק). אבל במשך הזמן למדתי לאהוב את זה. "If you don't have one to love - love the one you have".



מ-79' בן ש"ך ואחיו עסקו בתחנות הדלק ובפטרולגז, שהיתה אז החברה הרביעית בגודלה בין חברות הגז הביתי (15%) לעומת הדומיננטיות של פזגז (30%), שהוחזקה בידי חברת פז של צדיק בינו. ב-93' החליט בן-ש"ך להעז ולפנות אל פזגז הגדולה בהצעת מיזוג (50%-50%).



"זה היה גם מהלך מבריק", מספר בן-ש"ך. "ישבתי שלוש שנים ותיכננתי את זה. אספתי מידע על המצב של פזגז ופז, ראיינתי עשרות אנשים".







זו לא היתה חוצפה מצדך?



"כן, חוצפה. אבל פזגז היתה חברה גדולה, מסובכת עם ועדי עובדים ומפסידה, ואנחנו קטנים ורווחיים. פניתי למנכ"ל פזגז דאז, אריה לוין, אבל הוא זרק אותי מכל המדרגות. הגעתי למסקנה כי נדחיתי משום שזאת היתה הצעה מתנשאת. השגיאה שעשיתי היתה שבאתי בעצמי. פניתי לנלי פקר (לשעבר מנכ"ל פקר פלדה, א.ב.) וביקשתי ממנו לגשת לצדיק בינו, ושיטפטף לו שארבע חברות לשוק כזה קטן זה יותר מדי וצריך למזג את החברות לשתיים. צדיק הבין מיד וקפץ על זה כמוצא שלל רב. הוא אהב את הרעיון ועל עקרונות המיזוג סיכמנו תוך חמש דקות".



לאחר כחצי שנה מונה בן-ש"ך למנכ"ל פזגז כשאחיו אהוד, קיבל לידיו את סהר פיתוח. שלוש שנים הוא הספיק לנהל את חברת הגז עד שקרא לו בינו "לבוא אל הדבר האמיתי" - ולהתיישב על כיסא מנכ"ל פז. "החפיפה הסתכמה בזה שבינו הכיר לי את הנהג: 'הנה מוטי, וביי'. כך התחלתי", הוא נזכר.



אז בסוף היה לך נהג.



"כן, עד היום. פז היתה חברה מאוד פיאודלית, שמרנית, לכל חברי ההנהלה היו אז נהגים. יש דברים שנדרתי שלא לשנות. הוא אוסף אותי כל בוקר ב-6:30 מהבית ומחזיר אותי".



למה כל כך מוקדם?



"רוב האנשים בפז מגיעים ב-7:45. אלה שאני רוצה לדבר איתם מגיעים ב-7:15. זו שעה אופטימלית. אין הרבה אנשים. אפשר לדבר בשקט ולחשוב".



אתה עובד יותר באנרגיה או בלנהל?



"ברור לי שהרקע המקצועי זהו התחום שבו אני יושב חזק. בישראל, מתבסס כל ענף האנרגיה על היררכיות ועל רכילויות. עניינים נשפטים לשבט או לחסד על בסיס רכילותי. לא יכולתי להסתדר עם כל התחנות שלנו שבזכיינות, אם לא היה לי את הרקע בתחום. הכרתי את 'האויב' מן הצד השני".



מדינת ישראל נגד מודי בן-ש"ך



"רכילות" אחרת התפוצצה בסוף שנות ה-90 ברעש גדול ונודעה כפרשיית "קרטל הגז". לפי כתב האישום המתוקן שהוגש נגד פזגז, בן-ש"ך וחבריו להנהלה, מתחילת 94' ועד אמצע 96' התקיים בישראל קרטל בין חברות הגז שבמסגרתו חילקו ביניהם החברות את שוק צרכני הגז הפרטיים החדשים, כך שלא התקיימה תחרות על אספקת גז ליחידות דיור חדשות שנבנו באותן שנים, כמו גם בין הצרכנים בשוק התעשייתי. בן-ש"ך הודה לפני כחצי שנה בהאשמות במסגרת עסקת טיעון וספג עונש מאסר בפועל לתקופה של 14 יום (אותם ריצה בעבודות שירות באנדרטת חיל הקשר), וכן קנס של 1.25 מיליון שקל.







את הפרשייה מתאר בן-ש"ך כ"עלבון נורא" ומוחה על הטענות שהופנו נגד קלות העונש: "אין לי טענה לגבי המשפט והעונש. זה העונש שבית משפט בישראל חשב שהוא המתאים ואני מקבל זאת. אני גם לא חושב שהטענה על הסכם קל מדי לנאשמים היא נכונה. לדעתי יש כאן אפליה והחמרה מול מקרים אחרים, אבל זה מזלי הרע ואין לי טענה לאיש. הוויכוח על כך הוא לא לעניין. האשמה שלי היא פרלמנטרית. הייתי אחראי וקרו אצלי דברים בלא שידעתי. לפי כתב האישום ופסק הדין הייתי צריך לדעת שמעשים לא ראויים קורים אצלי בגזרת האחריות ולא ידעתי זאת. עם זאת, הרגשתי רע עם העונש וסבלתי מכל העניין. בין היתר, משום המחשבה שהמדינה נגדי. המשפט 'מדינת ישראל נגד מודי בן-ש"ך' כואב מאוד ומעליב".



פזגז נענשה לדעתך ב"חומרה"?



"פזגז יצאה ביוקר. הדברים סוכמו ואין לי טענות או טינות. אבל בסך הכל דובר על מקרים ספורים, שנגעו בקבלנים ולא בציבור, ואף אחד לא טען שהניסיון הצליח. בסך הכל אלה סוכני שטח שניסו לשמור על אחיזתם בשוק. זה לא היה בסדר והחברות הפיקו את הלקחים. הייתי צריך לדעת ולא ידעתי. הלכתי לעסקת טיעון כדי שלא לבזבז את זמנו של בית המשפט. אני מצטער על מה שקרה".



ובכל זאת הורשעת. איך קיבלו זאת במשפחה?



"זה קשה. בבית מסבירים כמו שהסברתי לכם. הילדים יודעים שצריך לקחת אחריות ולא להתחמק, והם גם יודעים שהרגשתי עם זה רע. אתה יודע כמה פעמים ביום יכול אדם להיכשל בגלל מגבלות של לרשות לניירות ערך? יש כיום סבך חוקים איום. אני בטוח שבמה שאמרתי עד כה היה משהו לא חוקי שבבחינת מידע פנים".



שנות ההצלחה



"מר בן-ש"ך היה מעמודי התווך של החברה והיה הגורם הדומיננטי שהביא את החברה להצלחתה העסקית. בזכותו, כיום פז היא חברה חזקה ובעלת צוות ניהולי וביצועים מצוינים" - כך נפרד בשבוע שעבר בינו מבן-ש"ך, והתכוון לכל מלה. במשך עשור הפך בן-ש"ך את פז למובילה בשוק האנרגיה בישראל, לכניסתה אל מגוון השירותים התומכים, לדהירתה אל מיצוי פוטנציאל המתחמים הקמעוניים, ולבסוף - לכניסתה לתחום הזיקוק.



איך מביאים חברה לדומיננטיות עסקית כה מובהקת?



"הדבר החשוב ביותר היא הראייה ארוכת הטווח. כל מהלך נעשה בהסתכלות של 10-15 שנה קדימה. אבל לשם כך צריך קודם בעלות תומכת ושדרה ניהולית יציבה. בתקופה שלי למשל, עבדו מולי בדלק שישה מנכ"לים".



אחיזתה הדומיננטית של פז בשוק עוד תישמר?



"בכל החברות המתחרות יש כיום מנכ"לים רציניים, ולדעתי הם יצמצמו מאתנו פערים בתחום הקמעוני תוך 3-5 שנים. מדובר להערכתי בהשקעה של 300 מיליון שקל לחברה על פני חמש שנים. זה הרבה, אבל הם יכולים לעשות את זה כמו גדולים. אני רואה שהם כבר עושים - משקיעים לטווח ארוך, מצמצמים אשראי, מתקנים את השגיאות של קודמיהם. כולם הבינו שהשיטה של פז היא הנכונה ושאין קיצורי דרך".



ובכל זאת, דור-אלון הרי היתה הראשונה עם חנויות הנוחות והמסר הירוק.



"דודי ויסמן היה גם הראשון שהכניס את השירות העצמי. ירוק? זו סתם אגדה. תחנות שלנו שנבנו במקביל להקמת התחנות של דור - גם הן לא מזהמות. עם שינוי החוק ב-94' הוקמו כל התחנות לפי הסטנדרטים החדשים. עם זאת, אין לי ספק שיבוא מישהו בעוד 10-15 שנה ויגיד שזה לא מספיק. קמעונות ושיווק זה נושא כבד. איכות סביבה? זה רק לעמוד בתקנים. כדי לעמוד בכל התניות הגנת הסביבה נדרשת השקעה הגדולה משוויה של פז. מה כן אפשר לעשות? לקחת תחנה אחת, לעשות בה מישוב אדים וכולם שמחים. אבל זה קשקוש. אנחנו למשל, בנינו את תחנת הדלק חופית מחדש ושלחנו 140 משאיות לרמת חובב. מתחנת הדלק רופין הוצאנו 70 משאיות".



כיצד מתמודדת פז עם המסר הירוק?



"אני פריק של איכות סביבה. קראתי את ספרי אל גור עוד בשנות ה-80. אני הצעתי בתחילת הקדנציה שלי לשרת איכות הסביבה דאז (פרופ' יהודית נאות, א.ב.) להפוך ל'חברה ירוקה'. אמרתי שאכפת לי ושאני אף רוצה להשוויץ בתדמית הירוקה שלי. אמרתי 'בואו תקבעו כללים שאעמוד בהם' - אבל הם לא קבעו. במקום זה באו עם כתב אישום. ברגע שזיהיתי זיהום - דיווחתי - ואז קיבלתי כתב אישום פלילי. תנו זמן להתארגן, למה לתפוס ישר בפלילי וללכת על הראש? נושא איכות הסביבה מאוד כואב לי כי כל הדיון בעניין היה עד כה חסר תועלת עד הגעתו של גדעון עזרא (השר להגנת הסביבה כיום). הוא עשה אתנו הסכם ונתן לנו זמן לטפל בזה. הוא הועיל לאיכות הסביבה הרבה יותר מקודמיו".



טענו נגדכם לא אחת על קרבתכם למוסדות השלטון. בעיקר בהקשר למיזוג סונול ודור-אלון. מדוע התנגדתם לו?



"לא התנגדנו. מצדי שיעשו אותו שוב. כתבנו מכתב פומבי המבהיר זאת, ומצדי נכתוב אותו שוב. זה היה ספין של דור-אלון לפיו אנחנו מתנגדים. בכל מקום שבו הולכים מכות צדיק זז הצדה. אתם רואים את צדיק יושב עם פוליטיקאי? את דודי ויסמן - דווקא כן. דור-אלון היתה הראשונה שהכניסה את הממשלה לענף הזה, וקיבלה ממנה את כל התמיכה. היא היתה סמוכה על שולחן הממשלה עוד מימי שמואל דנקנר".



ובכל זאת, זה היה יותר בבחינת מאבק דוד בגוליית.



"יכול להיות שויסמן רצה למצב את זה כדוד מול גוליית ולכן הציב את עצמו מול צדיק. אבל עד אז צדיק לא ידע בכלל מי זה".







מה לגבי סונול תחת בעליה החדשים?



"סונול זו חברה שאני מכיר היטב. היה לי חבל על מה שקרה שם בשנים האחרונות. נראה לי שכרגע הם עושים את הדבר הנכון: התמחות רבה יותר בקמעונות ושילוב היכולות של דוד עזריאלי. לדעתי, הם לא צריכים להיות מעורבים במכירות מחוץ לתחנות וכך גם דור. שישאירו זאת לבתי הזיקוק. צריכים לבנות מתחים קמעוניים ולא להחזיק בחברות בנות - שם אין להם יתרון יחסי".



ומה על פז, יש לה עוד לאן להתרחב בתחום הקמעונות?



"עד היום השגנו 500 מיליון שקל ב'במבות' (מכירות בחנויות הנוחות, א.ב) וזה עוד יהיה מיליארד שקל. התוכנית האסטרטגית מוכנה - רק צריך ללכת לפיה".



איך פספסתם את עסקת AM:PM?



"היינו מאוד עסוקים בעסקת בית הזיקוק באשדוד. אנו תמיד מתמקדים בדבר אחד ולא מסתכלים באותה העת לצדדים. דור-אלון עשו בחוכמה שקנו את הרשת, אבל אני הייתי עושה זאת במחיר נמוך יותר. הם קנו חברה בשווי המחזור השנתי שלה - וזה לא נהוג בתחום הקמעונות. אולי זה ייחשב בעתיד כצעד נבון, אבל לנו יש גם ערוץ אנרגיה - דבר שלדור אין ואף פעם לא יהיה. להם יש רק קמעונות, ולכן לא היתה להם ברירה אלא לעשות את המהלך".



מה דעתך על מהלך הפיצול וההפרטה בבתי הזיקוק?



"פיצול בתי הזיקוק היה רעיון לא טוב עבור מדינת ישראל. לא הבנתי את מה הוא בא לפתור. שיבדקו את התוצאות היום מול המטרות שביקשו להשיג - וישפטו. הפיצול יגרום להחלשת המשק הישראלי. כל אחד מבתי הזיקוק בנפרד יהיה חלש יותר מאחד מרכזי וחזק - גם אם תחת בעלות ממשלתית. כשטורקיה החליטה להפריט את טופראש (מונופול הזיקוק הממשלתי בטורקיה) - היא החליטה למכור את כל ארבעת בתי הזיקוק שלה כמקשה אחת תוך איסור על כניסת הזוכה לקמעונות. אם היינו נוהגים כך היינו משיגים יכולת עמידה חזקה יותר מול העולם. אני חושש שעם הקמת בית זיקוק שכן יכולת העמידה שלנו תהיה מופחתת. יהיו לו קל יותר להתחרות והשאלה היא אם זה מה שרצוי מבחינה לאומית. מזה הממשלה צריכה לחשוש".



מהן המשימות הבאות המונחות על שולחנו של מנכ"ל פז הבא?



"אנו עוד צריכים להשלים את המהלך הקמעוני הגדול. כלומר, להחליט האם להשלים את פרישת רשת המתחמים ואז להחליט האם להקים רשת חדשה. המנכ"ל יצטרך להתחבט בשאלה הזו. רשת yellow גדלה ב-30% בשנה. עם פוטנציאל כזה בפירוש אפשר לבוא עוד לידי ביטוי בתחום הקמעונות. ההחלטה לה יידרש תהיה האם להפוך את חנויות הנוחות למשהו גדול יותר דוגמת ה-yellow market או לצאת ממתחמי תחנות הדלק ולהתחרות ברשתות השיווק הקיימות".



מה לגבי רכישת רשת קמעונית קיימת לאחר כישלון מהלך הרכישה של שופרסל?



"אין. לא נותרו רשתות שניתן לקנות אותן. שופרסל לא יצאה לפועל כי לא היה די רצון מצד הצדדים".



ומה יונח על שולחנו של המנכ"ל הבא בתחום האנרגיה?



"פעילות הזיקוק, המעבר לרכש מוצרי דלק עצמאי, כשעד סוף השנה נצטרך להחליט על האסטרטגיה לעשור הבא בעבור בית הזיקוק: להרחיב את פעילותו - או לשנות את תמהיל הזיקוק. שכרנו חברת ייעוץ בינלאומית ופז תחליט עד סוף השנה לאן פניה מועדות".



ומה לגבי היציאה לחו"ל?



"לפז יש יכולות בשני התחומים: קמעונות וזיקוק - ואין לי ספק שהוכחנו כי 'שד הזיקוק' לא נורא כל כך. אם יהיה אילוץ לקנות רשת תחנות דלק שיש לה בית זיקוק - תהיינה לנו היכולות לכך".



המנכ"ל הנכנס, יונה פוגל, יוכל לדעתך לעמוד במשימות אלה?



"אני לא ממש מכיר אותו. אבל ככל שיצא לי להכיר הוא נראה לי איש טוב וראוי".



ואתה לא?



"כן, אבל זה לא היה נכון מבחינתי. קמתי בבוקר והחלטתי שאני לא רוצה יותר לעבוד. בינו קיבל את דברי. היו בינינו שיחות שנמשכו שבועיים-שלושה ואז החלטנו".



נפרדנו כך



יש אומרים כי הפור נפל למעשה ב-31 ביולי 2006. פז זכתה אז במכרז לרכישת בית הזיקוק באשדוד ומיד יצאה להנפקה. הכל הבינו כי משמעות המהלך תחרוג מעבר להטמעת אחזקה נוספת במבנה הקבוצה. בינו סימן את יעדה החדש של ספינתו מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל, וכשם שהחליף את נתיבי השיט - כך גם ראה בצורך להחליף את הקברניט. הפרישה אומרים, היתה תלויה באוויר זה זמן והתעכבה רק בגלל הניסיון לדחות את הסוף הידוע ובגלל הקושי של שני הצדדים בניתוק החד לאחר עשור של פעילות משותפת. בן-ש"ך מבטל את הדברים ומצהיר כי הוא זה שדחף כל העת ליציאת פז מחוץ לגבולות המדינה.



"אם יש דבר אחד שאני מצטער עליו בפז הוא שחברה לא יצאה כבר לפני חמש שנים מגבולות ישראל", הוא אומר. "אם זה היה משהו שניתן לשנות - הייתי משנה".



אז למה לא יצאתם?



"אני רציתי לצאת לחו"ל, אבל הדירקטוריון לא. הוא רצה להתמקד פה. היו חששות".



ובינו מצטער על זה היום?



"אני מעריך שחלק מהדירקטוריון מצטער על זה, אבל זה לא מסוג הדברים שעליהם אתה מכה על חטא. בזמנו עשינו דברים יפים אחרים. צמחנו לרוחב".



על איזה רקע עלו חילוקי הדעות ביניכם?



"מקצועיים, לגבי עתיד מבנה החברה. אני דחפתי יותר לכיוון חברה אחודה - ובינו רצה חברות אחזקות, אבל אנחנו לא בריב".



מיהו צדיק בינו עבורך. זה שהציבור לא זכה להכיר.



"הוא אדם מדהים. זהיר מאוד, מקבל החלטות לאט, אבל מבצע במהירות. אנשים מכירים אותו כפיננסייר, אך לא מעריכים מספיק את יכולותיו כאסטרטג".



איך ההרגשה להיפרד?



"יש לי המון עצב על זה שאני עוזב. אני מאוד אוהב את החברה ואת האנשים".



זה לא מפחיד?



"האמת? לא. ניגשו אלי לאחר אסיפת הדירקטוריון ואמרו לי: 'אתה אדם אמיץ', ולא הבנתי למה. היו לי בסך הכל שני כיסאות בקריירה. אין לי ספק שעוד תקופה ארוכה תהיה לי צביטה בלב כשאעבור ליד תחנה של פז. אבל הדברים צריכים להיחתך בחיים ולכן זה בסדר".



ומה לגבי מניות פז (כ-6%) שבהן אתה עדיין מחזיק?



"אני לא יודע. זה תלוי בביצועים של המניה. כרגע התחייבתי שלא למכור את מלוא אחזקותי למשך שנה, אבל אני לא מתכוון למכור כי להערכתי המניה מאוד פוטנציאלית. אני לא מעריך שמישהו יציע לי פרמיה גבוהה יחסית כדי שאסכים למכור".



כבר ראינו השנה הצעות בפרמיה גבוהה ב-80% מעל שווי השוק.



"עם פרמיה של 70%-80% אתחיל לחשוב".



על מה גאוותך?



"על המחשבה ארוכת הטווח, על היכולת לממש אותה, על הדרך הסיזיפית שבה דחפתי להתמקדות בקמעונות - אף שלא היתה אז פופולרית והיו אנשים שחששו מזה, ועל השגשוג של היום. אני מרגיש שלא אוכל עוד לקפוץ במדרגות כפי שעשיתי עד כה. הגעתי לשיאים כמו בקרשנדו, ומה עכשיו?"



למה לא תתגעגע?



"לא יודע, לא חשבתי על זה. הדברים היו טובים".



מדוע נקשר שמך במועמדות לתפקיד מנכ"ל חברת החשמל?



"פנו אלי, וברגע שהמדינה קוראת לי אני מצדיע והולך. יש לי די הון כדי לשרת בתפקיד ציבורי, ואני הרי בעל עבר בענף האנרגיה בישראל ובעל יכולת. בסיטואציה הנוכחית זה לא התאים לי. לקבל החלטה כשאני עוד יושב בתפקידי הנוכחי נראה לי לא נכון. הייתי צריך פסק זמן. היתה לי התלבטות קשה מאוד והמקורבים לי יודעים זאת. המצב האישי ואי-מיצוי בדיקת כל החלופות היו אלה שהכריעו את הכף. אבל הייתי מאוד רוצה לעשות משהו לטובת המדינה ולא רק לביתי".



מה תעשה עכשיו?



"אין לי מושג. אולי אחזור ללמד פילוסופיה וכלכלה. אני לא יכול לחשוב על העתיד מהמקום הזה, לכן אני חייב ניתוק וצריך זמן. אני נוסע לפיליפינים לעשרה ימים ואחרי החגים נחשוב מה לעשות. אני לא צריך למהר. הגיע הזמן לנוח".



בדור-אלון סירבו להגיב על הדברים.