גוש דן נצבע בשחור. לא רק קירות הבתים - גם הריאות של התושבים, שנושמים 364 יום בשנה, בכל הימים חוץ מביום כיפור, עשן שנפלט מכלי רכב, ובעיקר ממנועי דיזל מיושנים. לפי הערכות המשרד להגנת הסביבה מתים בכל שנה בגוש דן 600 איש כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר. הנזק הכלכלי למשק הוא לפחות 2.5 מיליארד שקל בשנה - והוא כולל את ההשפעה של היעדרויות ממקום העבודה, מחלות ותמותה.
המזהמים המצטיינים בתל אביב ובערים הגדולות האחרות הם האוטובוסים. אמנם האוטובוסים מהווים רק 1% מכלי הרכב במדינה אבל הם פולטים 25% מסך החלקיקים השחורים - אותם חלקיקי פיח זעירים שנפלטים מהאגזוזים בסילונים שחורים וחודרים עמוק לתוך הריאות ומערכת הדם.
היום שבו מערכת התחבורה הציבורית בישראל תתבסס על מנועים חשמליים, מנועי מימן, או אפילו מנועים היברידיים, רחוק מאוד. אפילו מעבר של ציי האוטובוסים של דן ואגד למנועים שעומדים בתקן הזיהום העדכני, יורו 4, לא צפוי בשנים הקרובות. מתברר שלמעלה מ-30% מהאוטובוסים בצי של דן עומדים בתקני יורו 0 או יורו 1 בלבד - תקנים אנכרוניסטיים שמשמעותם זיהום אוויר מסוכן.
פטנט אמריקאי
לבשורה החדשה בישראל קוראים "דיזל לבן". מדובר בתחליב סולר - תערובת של סולר (84%), מים (13%) ותוספים שונים (2%-3). התחליב הזה מריח כמו סולר עם אצטון אבל נראה כמו חלב. מנועי דיזל שותים אותו בשמחה ופולטים בתמורה זיהום בשיעור מופחת של 30%. לא מדובר בכישוף או מעשה קסמים. התחליב, ששמו המסחרי PuriNOx הומצא על ידי חברת לובריזול מארה"ב, החברה הגדולה בעולם לייצור תוספים לדלקים ושמנים.
התחליב אושר לשימוש וסגולותיו הוכרו על ידי ה-EPA, הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה, היחידה לניהול משאבי אוויר בקליפורניה (CARB) והאיחוד האירופי. אלפי אוטובוסים באירופה, בעיקר באיטליה ובצרפת, כבר מתדלקים באופן קבוע, זה כמה שנים, בתחליבי סולר.
את הניסוי בישראל ביצע בחודש יולי האחרון פרופ' ערן שר, ראש המעבדה למנועים באוניברסיטת בן גוריון. פרופ' שר ביצע את הניסוי בארבעה אוטובוסים של חברת דן. הוא מדד פליטה של מזהמים שונים במנועים שתודלקו בסולר רגיל וב"דיזל הלבן". התוצאות היו חד-משמעיות: הפחתה של עד 39% בשיעור הפליטה של תחמוצות חנקן (NOx), הפחתה של עד 49% של חלקיקים שחורים מוצקים (PM) והפחתה של עד 69% בכמות העשן.
"עיקרון הפעולה", מסביר פרופ' שר, "הוא שבירת טיפות הדלק עם מים שעוברים הרתחה מהירה. טיפות המים מתפוצצות וגורמות לפיזור טוב יותר של הסולר כלומר לבעירה שלמה יותר וגם להורדה של הטמפרטורה במנוע, שאף היא תורמת להפחתה בזיהום".
אם זה כל כך מוצלח, מדוע תחליבי הסולר לא הפכו לסטנדרט עולמי?
"הקושי הוא ליצור את התחליב, הרי מים וסולר לא מתערבבים זה עם זה, בדיוק כמו ששמן ומים נוטים להיפרד. החדשנות של לובריזול היא ביצירת תחליב עמיד, שבו המים והדלק לא נפרדים במהרה". "החיסרון העיקרי של התחליב", אומר פרופסור שר, "נובע כך שהמים שנמצאים בתוך התחליב גורמים לירידה בהספק המרבי של המנוע. החיסרון המשני הוא שעם הזמן נוטה התחליב להיפרד למרכיביו - מים וסולר. לכן התדלוק בתחליב מתאים לציי רכב שמתדלקים באופן יומיומי, כמו ציי של אוטובוסים או משאיות ומתאים פחות לרכב פרטי".
ערוכים לשיווק
את הבלעדיות לשיווק התחליב בישראל השיגו שלושה יזמים: אבי עובדיה, לשעבר מנכ"ל סונול, ד"ר ערן רכס, לשעבר מנהל מחקר ופיתוח שמנים ודלקים של סונול ויו"ר ועדת התוספים (לדלקים) של מכון הנפט וסא"ל במיל' אריה אברהם, מנהל מערך החלפים למשק הרכב בצה"ל ומנהל מפעל צה"לי המתמחה בהסבה ושיקום של מנועי דיזל בהספקים גבוהים. את השלושה מלווה עו"ד אבירם דוויק, שמתמחה בנושאי אנרגיה.
החברה שהקימו היזמים, A.E.A KIVUN, מנהלת בימים אלה משא ומתן על שותפות אסטרטגית לייצור והפצת הדיזל הלבן. הייצור עצמו יתבצע בעזרת מכונה מתוצרת לובריזול. כל מכונה, שגודלה כמכולה סטנדרטית, מוזנת בסולר רגיל, מים ותוספים ופולטת את הסולר הלבן בכמות של עד 100 מיליון ליטר בשנה. השיווק בישראל, אומר רכס, יכול להתחיל כבר בתוך חודשים ספורים.
ואולם כדי להתחיל בשיווק זקוקים היזמים לאישורים מהממשלה. האישור הראשון שלו הם מחכים הוא אישור שימוש ותדלוק בתחליב. אישור זה צפוי לטענת היזמים להתקבל בקלות יחסית מכיוון שהתחליב קיבל כבר תקן אירופי.
האישור השני הוא הבעייתי יותר: פטור חלקי ממיסוי. עם כל הכבוד להפחתה בזיהום האוויר, כדי שחברות האוטובוסים יסכימו לתדלק בדיזל הלבן חייב המחיר שלו להיות זהה או אף נמוך יותר מזה של סולר רגיל. בימים האחרונים התקבלה כבר הסכמה עקרונית של רשות המסים במשרד האוצר לפטור ממס את החלק של המים בתחליב - כאמור 13% - אלא שלטענת היזמים תידרש הטבת מס נוספת כדי להפוך את הדיזל הלבן למוצר כדאי כלכלית לחברות האוטובוסים וחברות התובלה הגדולות.
כל יום שעובר נפלטת לאוויר עוד כמות גדולה של זיהום רגיל שאפשר היה למנוע", אומר עובדיה, שמכהן כמנכ"ל החברה החדשה, "נכון שלפני חמש שנים אף אחד בישראל לא חשב בכלל על איכות הסביבה. אבל כיום העניין עלה לסדר היום - ועכשיו בדיוק הזמן לעשות צעד נוסף קדימה ולעבור מתיאוריה למעשה".
פתרון רציני
עובדיה מכוון בדבריו לוועדת השרים לאיכות הסביבה שתתכנס ביום ראשון הקרוב. הוועדה תדון במגוון עניינים שקשורים בזיהום האוויר בישראל. אחת הסוגיות שעל הפרק היא האפשרות לעודד את השימוש בסולר הלבן. כמה מנציגי הממשלה כבר מביעים תמיכה פומבית בעניין.
אבי מושל, ממונה זיהום מכלי רכב במשרד להגנת הסביבה: "תחליב הסולר הוא אחד הפתרונות הכי רציניים שיש כיום להפחתת זיהום האוויר. בצרפת ובאיטליה הוא כבר מקובל ומקבל שם הטבות במיסוי. מבחינתנו יש המלצה להטבת מס גם בישראל". עומר סלע, מרכז בכיר לכלכלה במינהל הדלק שבמשרד התשתיות מסכים: "לפי הנתונים שיש בידינו, תחליבי הסולר לא רק תורמים להפחתה בזיהום האוויר אלא גם תורמים להתייעלות משק האנרגיה בישראל. היות שבתחליב עצמו יש מרכיב של מים, צריכת הסולר קטנה והמשמעות היא כלכלית ואסטרטגית - צמצום התלות של מדינת ישראל ביבוא נפט".
אבי עובדיה, מנכ"ל A.E.A KIVUN: "בכל יום נפלט לאוויר זיהום שאפשר למנוע. לפני חמש שנים אף אחד לא חשב על הסביבה - עכשיו הזמן לעבור מתיאוריה למעשה".
הדיזל הלבן - הנשק החדש למלחמה בזיהום האוויר - מגיע לישראל
יואב קווה
4.9.2007 / 9:11