מושב שער אפרים יפצה בני זוג ב-850 אלף שקל בגלל ביטול עסקת חכירה

מושב שער אפרים שבשרון יפצה בני זוג בכ-850 אלף שקל. הזוג חתם ב-2000 על הסכם עם ראשי המושב לפיו הם יחכרו קרקע וייבנו עליה את ביתם - דבר שלא עלה בידם עד היום.



בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000 התבצע בשער אפרים פרויקט הרחבה. שחר ודפנה ארגוב, שביקשו לבנות לעצמם בית במושב, חתמו על הסכם במסגרת הפרויקט ובו העבירו יותר מ-700 אלף שקל לחשבון המושב עבור עבודות תשתית ופיתוח, ועבור דמי היוון למינהל מקרקעי ישראל. כמחצית מהסכום שהעבירו נועד לבניית הבית וניתן באמצעות הלוואה למושב, ממנה אמורים היו בני הזוג למשוך כספים בכל עת.



למרות הכתוב בהסכם, כשביקשו בני הזוג למשוך כספים לטובת הכנות לבניית הבית - סירב המושב לעשות כן. לאחר התדיינות ארוכה העביר המושב סכום נמוך באופן משמעותי לבני הזוג ואת היתרה נתן להם בשיק דחוי, שלא כובד.



מאוחר יותר אף התברר כי מינהל מקרקעי ישראל כלל לא אישר את ההסכם בין המושב לבני הזוג, וכתוצאה מכך הם לא קיבלו את המגרש. לפיכך, שלחו ב-2001 מכתב למושב שבו הם הודיעו על ביטול ההסכם ודרשו את השבת כספם. משלא נענו, הגישו תביעה לפיצויים על סך מיליון שקל נגד המושב, נגד מזכיר וגזבר המושב באותה העת ישראל וילמובסקי, ונגד יו"ר המושב יגאל רדיע.



בתביעה שהוגשה על ידי עו"ד אלון זבליק נטען כי אנשי המושב "ידעו עוד בטרם חתימת ההסכם עמם כי המינהל אינו מאשר את המשך שיווק היחידות בפרוייקט ההרחבה. למרות זאת, המשיכו בשיווק היחידות הנ"ל למשתכנים ובכלל זאת לתובעים, מבלי ליידע את התובעים בדבר איסור המינהל". יתרה מכך, "גם לאחר ההסכם המשיכו הנתבעים לפעול בלא ליידע אותנו בדבר הוראת המינהל האוסרת שיווק המגרשים בפרויקט, ועודדו אותנו להכין תוכניות ולפעול לקבלת הלוואה למימון הבנייה".



במושב טענו בכתב ההגנה כי לא היו צד בשיווק המגרש ומכירתו, וההסכם עם בני הזוג נחתם על ידם באמצעות מנהל המכירות של הפרויקט. כמו כן, לדבריהם, ההחלטה להמשיך לשווק את המגרשים בפרויקט ההרחבה לאחר השינוי בעמדת המנהל היתה של כל חברי ועד האגודה, ולא רק של בעל תפקיד כזה או אחר.



"דומה כי לא יכולה להיות מחלוקת על כך כי האגודה חייבת להשיב לתובעים את הסכומים ששולמו לה על ידם. לצורך קביעה זו אין צורך להרחיק לטענות מרמה, מצג שווא והתרשלות. די בכך כי המינהל לא אישר את העסקה, כדי שתקום לתובעים הזכות לבטל את העסקה ולקבל את כספם בחזרה", פסק סגן נשיא בית משפט השלום בנתניה השופט יחזקאל קינר.



השופט פירט בפסק הדין את חוסר תום הלב מצידם של ראשי המושב בהתקשרותם עם בני הזוג ארגוב, ועם אחרים שביקשו לבנות בית כחלק מהפרויקט. קינר מבקר בחריפות את ישראל וילמובסקי, אשר שימש באותה התקופה כמזכיר וכגזבר המושב. "לא יכול להיות ספק בכך כי אחריותו האישית של וילמובסקי היא ברורה", כותב קינר. כחלק מסכום הפיצויים שפסק לטובת בני הזוג קבע השופט כי וילמובסקי יחויב בפיצוי באופן אישי של כ-40 אלף שקל.