וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

רוב בקבינט המדיני-בטחוני: אולמרט וברק תומכים בצעדי "הענשת אוכלוסיה" על פני פעולה צבאית נרחבת ברצועה

עמוס הראל

5.9.2007 / 6:58

גם רמון, לבני ושרי ש"ס תומכים בכך; הידוק הלחץ הכלכלי-אזרחי יעמוד היום במוקד ישיבת הקבינט



מאת עמוס הראל, אלוף בן, ברק רביד, מיכל גרינברג ואור קשתי

בדיון בקבינט המדיני-ביטחוני צפוי היום (רביעי) רוב לתומכים בהפעלת צעדי ענישה אזרחיים-כלכליים נגד תושבי רצועת עזה, אם יימשך ירי רקטות הקסאם על הנגב המערבי. ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ושר הביטחון, אהוד ברק, מעדיפים כעת שיטה זו על פני פעולה צבאית נרחבת ברצועה. בין היתר, ברק מעוניין לבחון צעדים כמו הפסקות זמניות באספקת החשמל לרצועה. אתמול נחתה רקטת קסאם בשטח פתוח מדרום לשדרות. לא היו נפגעים.



להערכת מקורות מדיניים, הידוק הלחץ הכלכלי-אזרחי על רצועת עזה יעמוד היום במוקד ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני. לדברי המקורות, הצעדים הצבאיים של ישראל ברצועה "הגיעו למקסימום" ולא יורחבו. ראש הממשלה, אהוד אולמרט וברק מוכנים לאשר פעולות ממוקדות על סמך מודיעין, אך מסתייגים מהכנסת כוחות קרקע גדולים של צה"ל לשטחים מאוכלסים בעזה.



הסתייגותם של אולמרט וברק מפעולה רחבה בעזה נובעת מכמה סיבות: השיחות שמקיים ראש הממשלה עם יו"ר הרשות הפלשתינית, מחמוד עבאס, וועידת השלום הצפויה בנובמבר; המתיחות בגבול הסורי שטרם הסתיימה ומונעת ריתוק כוח גדול לעזה; ההערכה שהמיגון בשדרות ישופר בחודשים הקרובים, ומוטב להחליט על פעולה כשהעורף מאורגן ומוגן טוב יותר; והחגים המתקרבים, שבהם לא נוח לממשלה לגייס אלפי חיילי מילואים. לכך יש להוסיף את גל הביקורים המדיניים בירושלים.



המשנה לראש הממשלה, חיים רמון, אמר אתמול ל"ידיעות אחרונות" כי לדעתו על ישראל לנקוט צעדי ענישה כמו ניתוק זרם החשמל והמים. נראה שראש הממשלה, אהוד אולמרט וברק מקיימים מידה של תיאום ביניהם בסוגיה זו, בעיקר משום שבשלב זה אינם רואים אפשרות למהלך התקפי גדול.



ברק בודק האם יש "מינימום הומניטרי" שישראל מחויבת לו



בקבינט, לצד אולמרט וברק, צפויים לתמוך בהחרפת הסנקציות גם רמון ושרת החוץ, ציפי לבני. שרי ש"ס בקבינט - אלי ישי ויצחק כהן - תומכים גם הם בהגברת הלחץ על האוכלוסייה האזרחית. מי שתומכים בפעולה אגרסיווית יותר בעזה הם השרים אבי דיכטר, אביגדור ליברמן, בנימין בן-אליעזר ושאול מופז.



ברק ביקש אתמול לערוך בדיקה משפטית של מידת האחריות הישראלית לרצועת עזה. הבדיקה מתמקדת בשאלה, האם יש "מינימום הומניטרי" של דאגה לאוכלוסייה הפלשתינית שישראל מחויבת לו. את הבדיקה המשפטית תרכז ראש מחלקת הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית, אל"מ פנינה שרביט.



עמדתה העקרונית של שרביט היא שמאז ביצוע תוכנית ההתנתקות ב-2005, ישראל אינה עוד מדינה כובשת בעזה, אך יש לה מחויבות להעביר אספקה חיונית לאוכלוסייה שם. ברק מבקש עתה להבהיר את גבולות המחויבות ההומניטרית.



הוכרז "מצב מיוחד"



ברק החליט אתמול לחדש את הצו שהוציא קודמו בתפקיד עמיר פרץ, המכריז על מצב מיוחד בעורף ביישובי עוטף עזה. משמעות ההחלטה היא שמשרד הביטחון וצה"ל, ובמיוחד אלוף פיקוד הדרום ואלוף פיקוד העורף, יקבלו את האחריות לניהול חיי התושבים ביישובי עוטף עזה. תינתן להם סמכות לתת הוראות, בהתאם להערכות המצב הביטחוני, לכל המערכות האזרחיות - מערכת החינוך, מערכת הבריאות ומפעלים חיוניים.



הצו הקודם היה בתוקף בין אמצע מאי לתחילת אוגוסט. ברק קבע, כי עדיין לא בשלו התנאים להסיר את ההכרזה על המצב המיוחד. הצו של ברק יהיה בתוקף ל-48 שעות ואז יובא לאישור הממשלה לצורך הארכתו לתקופה ארוכה יותר. בהמשך יובא גם לאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. ברק סבור כי התנאים בעוטף עזה מחייבים את המשך הכרזת המצב המיוחד.



הכרזת המצב המיוחד תאפשר גם להעניק פיצויים חריגים למוסדות, ארגונים ואנשים פרטיים שנפגעים בעקבות ירי הקסאם. בנוסף, תקנה ההכרזה סמכות לגורמי הביטחון לתת כל הוראה שתידרש על מנת לשמור ולהגן על בני אדם או רכוש. בין השאר, מדובר בסמכות להוציא צווי ריתוק לעובדים חיוניים, כמו מורים, עובדי תברואה ועובדי מאפיות.



לשכת ברק מסרה אתמול כי השר הורה לסגנו, מתן וילנאי ולמנכ"ל משרד הביטחון, תת-אלוף (מיל') פנחס בוכריס, להאיץ את ייצורם של אמצעי מיגון למרחב עוטף עזה.


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully