לקראת סוף הראיון שלף שמעון לימור, המייסד, היו"ר המשותף ומנהל הטכנולוגיה של חברת הנדסת הספק, דף נתונים מפתיע. היתה בו טבלה מרוכזת של התפלגות צריכת החשמל בישראל ב-2007, נתונים שנלקחו מחברת החשמל ולצדם נתוני החיסכון האפשרי, אם יותקנו לאורכה ולרוחבה של המדינה מוצרי החיסכון באנרגיה של הנדסת הספק.
נתוני החיסכון, שחושבו על ידי לימור, מדהימים: המשק, כלומר, חברות בתחומי תעשייה ומסחר, מוסדות, צרכנים ביתיים והגופים המופקדים על תאורת דרכים יוכלו לחסוך בכל שנה יותר מ-2.8 מיליארד שקל. זה הסכום שאנחנו מבזבזים כל שנה בצריכת חשמל לא חכמה ומיותרת.
הפילוח הפנימי קובע, כי בתאורת כבישים ורחובות ניתן לחסוך כל שנה בזבוז ישיר של 73 מיליון שקל. בתאורת ענפי מסחר ותעשייה ומוסדות ציבוריים ניתן לחסוך 2.3 מיליארד שקל, מהם קרוב למיליארד שקל במיזוג, כ-770 מיליון שקל בתאורה ו-575 מיליון שקל בצריכה אחרת.
צרכנים ביתיים יכולים לחסוך כ-470 מיליון שקל בשנה, מהם 197.6 מיליון שקל במיזוג ו-273 מיליון שקל בצריכה אחרת שאינה תאורה. מדובר בחיסכון של 10%-20% מהצריכה של כל אחד, בניתוח שמרני של החברה. לצורך המחשה, בבניין המפורסם של משה אביב בצומת עלית ברמת גן מותקנים מוצרי הנדסת הספק, שמניבים חיסכון של 100 אלף שקל בחודש.
תרומה לאיכות הסביבה
החיסכון כולו מוחזר מיד לרשת של חברת החשמל ויכול לשמש תוספת חשובה בתקופות של שיא צריכה. ויש גם תרומה לאיכות הסביבה. התקנת המוצרים יכולה לחסוך פליטות מזהמים, הנחשבים לתורמים כבדים לזיהום סביבתי ולהתחממות כדור הארץ. החיסכון בשריפת פחם יכול להגיע ל-2.65 מיליון טונה בשנה, והחיסכון בפליטת דו-תחמוצת הפחמן יכול להגיע ל-5.1 מיליון טונה.
ממה נובע החיסכון? הצרכן משלם לחברת החשמל בעבור מתח החשמל שהוא צורך. חברת החשמל מספקת חשמל במתח משתנה, בגלל בעיות תשתית. נורות בנויות כך, שהן צריכות את המתח המינימלי של חברת חשמל כדי להאיר במלוא העוצמה. ואולם כשנורה דולקת, היא מקבלת את כל המתח שמגיע אליה, גם אם בפועל היא צריכה פחות.
הבזבוז נובע מהפער הזה, בין מה שהנורה צריכה לבין מה שהיא מקבלת בפועל בגלל שינוי המתח. מי שמשלם את המחיר הוא הצרכן, שאינו יכול לשלוט באותו מתח.
שליטה במתח
המוצרים שפיתחה הנדסת הספק מבוססים על היכולת לשלוט במתח ולצרוך רק את הכמות הנדרשת. השאר מוחזר אוטומטית לרשת הארצית ויכול לשרת לקוח אחר של חברת חשמל. בצורה זו מרוויחים שני הצדדים - הלקוח לא מבזבז וצורך בדיוק לפי צרכיו, וחברת חשמל נשארת עם רזרבות לשעת חירום.
מי כבר נהנה מזה? רשויות מקומיות בישראל ובחו"ל, מקדונלד'ס, טסקו, DELL, הפעילויות הישראליות של מיקרוסופט, מוטורולה, יבמ, קומברס, Shell, שדות תעופה ורשתות תדלוק באירופה ובישראל.
בחדר בגודל בינוני במבנה תעשייתי צנוע הממוקם באזור התעשייה אור יהודה רכנו באותו בוקר כעשרה עובדים על חלקים שונים של מוצרי מתכת, ועמלו על עיבודם וגיבושם ליחידה ארוזה אחת. שולחנות העבודה הצפופים יצרו תחושה של ערבובי
אחת גדולה. באולם הצמוד, על המסוע המפותל כבר נראו החלקים כשהם הולכים ונארזים כמוצר כתום. כל מוצר עובר בדיקה של תקינות על ידי העובדים, לפני שהוא נארז במארז הכתום הסגור. לאורך הקירות מוקמו ארגזים שבהם המוצרים המיועדים ללקוחות בישראל ובחו"ל.
משרדי החברה ממוקמים בקומה מעל. היו"רים המשותפים מסתובבים שם יחד. לימור נהנה מהילת המייסד והמוח שמאחורי ההמצאות, ולידו ערן תגור, נציג המשקיעים החדשים, המכהן כיו"ר משותף ומנכ"ל. תגור אמור לתת לחברה את הטאץ' הדינמי יותר במונחי עסקים גלובליים, לאחר שלימור התעייף למשוך לבד בעלייה.
החברה הוקמה ב-1980, אבל רק לפני כשנה שקל לימור אם ללכת לבורסה או להכניס משקיעים לחברה המשפחתית. החברה עוסקת אמנם בחשמל שמיוצר כיום תוך כדי זיהום סביבתי, אבל הוא מעדיף לראות את החברה שלו כחברה ירוקה, מכיוון שהיא תורמת לצמצום הזיהום.
60% של המשקיעים
התאוצה שתפס התחום הירוק בדעת הקהל בעולם לצד הצורך הקבוע של חברות לצמצם עלויות, הוביל למסקנה שזה הזמן הנכון לקפיצת מדרגה עסקית בחברה המשפחתית. בין הבורסה למשקיעים בחר לימור בחלופה השנייה. "לא רציתי יותר לנהל, רציתי שהחברה תמצה את הפוטנציאל שלה ותעשה את האקזיט האמיתי בחו"ל, ומכיוון שאני סוציאליסט בנשמתי, רציתי גם שלעובדים יהיה טוב", הסביר. קבוצה אמריקאית-ישראלית רכשה 60% מהחברה תמורת כמה מיליוני דולרים. המשפחה נותרה עם 40% מהחברה.
"כשהחלטנו להיכנס לחברה זה היה כשידענו שתחום האנרגיה והתחממות כדור הארץ נהפך למשמעותי. העניין העולמי גורם למשקיעים לאהוב יותר את התחום וזה משפיע גם על לקוחות, שמתעניינים יותר במוצרים ירוקים", הוסיף.
לדבריו, השווי של החברה הוא כמה מיליוני דולרים, ההשקעה היתה במיליוני דולרים בודדים והמכירות ב-2006 היו כמה מיליוני דולרים. במחצית הראשונה של 2007 נרשמה קפיצה של כמה עשרות אחוזים במכירות, עם כניסת המוצר הירוק לשוק.
המוצר הכחול היה ההתחלה. מדובר במנוע שמאפשר להתניע מנוע חשמלי אחר בהדרגה, כדי לשמור עליו. "המוצר עדיין נמכר בצורה פסיווית, כלומר, הלקוחות מושכים אותו ביוזמתם", סיפר תגור. "מדובר במכוני תערובת, מתקני שאיבה, חברות כמו מכתשים אגן ומפעלי תעשייה בישראל ובחו"ל.
עד היום נמכרו 125 אלף יחידות. הלקוחות בעולם מגיעים ממגוון מדינות, בהן סינגפור, ספרד, שוויץ, איטליה, מדינות סקנדינוויה, פרו וסין", הוסיף. "מוצר הדגל" של החברה, שהיה מנוע הצמיחה שלה בשנים האחרונות, מוצג בחברה כ"תאונת דרכים".
מדובר במוצר שמעניק אופטימיזציה ובקרה של המתח שנקרא לייטנינג אנרג'י קונטרול (LEC). החברה שהתמקדה עד 99' בפיתוחים למנועים הבינה שטכנולוגיה חדשה שעבדה עליה יכולה להתאים לפרמטרים מיוחדים שנמצאים בתחום התאורה. "זרמנו עם זה, אף על פי שזה הסיט אותנו מהקו המרכזי", סיפר לימור.
לא רק צרכני חשמל מתעניינים, גם חברות שמוכרות אותו. בקונטיקט, ארה"ב, חברת החשמל המקומית נותנת ללקוחות שמשתמשים במוצר הכתום החזר כספי של מחצית מעלות המוצר. גם בפלורידה ניתן החזר. כדאי להן כי המוצר מחזיר אליהן מתח לשימוש נוסף. עכשיו מנסה הנדסת הספק לשכנע את חברת החשמל הישראלית להשתלב בהתקנת המוצר אצל לקוחותיה.
חוזרים למקורות
עכשיו חוזרת החברה למקורות. בחודש האחרון השיקה הנדסת הספק את המוצר הירוק, מוטורס אנרג'י קונטרול (MEC). מדובר במוצר, שאמור לחסוך בחשמל כשצורכים מנועים חשמליים. החיסכון בתחום צפוי לעלות על החיסכון בתאורה, מכיוון שהוצאות המנועים על מיזוג, קירור והנעה במשק גבוהות פי שלושה לפחות מהוצאות על תאורה.
"הנחת היסוד שלנו היתה שמנועים חשמליים מתוכננים לעבוד בצורה לא יעילה. לדוגמה, מדרגות נעות בקניונים. הן מתוכננות לעבוד עם כמות מקסימלית של אנשים. אבל רוב הזמן משתמשים בהן בשיעור נמוך של 30%-70% מהמקסימום. את הפער הזה המק שלנו חוסך", אמר לימור.
לדבריו, בניסויים שנערכו עלה, שהחיסכון במנועים שמותקנים לצדם המוצרים של החברה מגיע ל-50%. הלקוח מחזיר את ההשקעה בחיסכון האנרגיה בתוך שנתיים-שלוש.
החברה מתחרה בעולם עם יצרני מוצרים גדולים לחיסכון בחשמל, בהן סאליקרו מספרד וסטילה ורוורברי מאיטליה. היתרון שלה הוא במכשירים קטנים יחסית, שמופיעים בכמה גדלים ושניתן להתקין אותם צמוד ללוח החשמל בכל קומת משרדים מבלי שיתפסו שטח גדול. בתחום המנועים, טוענים לימור ותגור שהם היחידים בעולם שמייצרים מוצר השומר על גל הסינוס.
מה עם הצרכן הביתי? מתברר שהחברה מסרבת להיכנס לתחום הצריכה הביתית, מחשש שתקלות במכשירים חשמליים יגולגלו לפתחה בתביעות אין קץ. זאת, אף על פי שהמכשירים שלה הוכיחו שאינם פוגעים ברצף הזרם. חגור: "השוק שמולנו הוא ממילא שוק של מולטי ביליון דולר, אז למה להסתבך עם צרכן ביתי".
המשק יכול לחסוך 2.8 מיליארד שקל בשנה ולהפחית את זיהום האוויר ב-2.6 מיליון טונה פחם
אורה קורן
5.9.2007 / 11:00