וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

רוני חזקיהו בראיון ראשון ל-TheMarker: "עכשיו אני צריך לדאוג שמה שקרה לברנע לא יקרה לדירקטורים שנשארו"

רם דגן

5.9.2007 / 19:42

המפקח על הבנקים: "הבנקאים הרוויחו ביושר את התדמית הגרועה שלהם, אבל צריך לעשות הכל בשביל לשפר אותה"



ספק אם משהו מהמפקחים על הבנקים הקודמים זכה לכניסה כל כך סוערת לתפקיד, כמו זו של רוני חזקיהו. הוא מונה לתפקיד לפני שמונה חודשים ומיד בשבועות הראשונים היה צריך להרגיע את המערכת הגועשת. המפקח הקודם על הבנקים, יואב להמן, נאלץ לפרוש מהתפקיד לפני המתוכנן על רקע חשד של הנגיד כי הוא וסגניו ניסו לטרפד את מינויו של חזקיהו.



אבל הדרמה הפרסונלית הזאת היתה רק הפתיח לכהונתו המעניינת של חזקיהו. תוך כמה שבועות מצא את עצמו המפקח החדש בלב ליבה של סערת העמלות שהובילה לחקיקה שמקנה לו את הסמכות להתערב בגובה התעריפים. במקביל הוא היה צריך להתמודד עם הכניסה הסופית לתוקף של הרפורמה באוברדראפט, ועם בחינת קרנות סרברוס-גבריאל שביקשו לקבל אישור שליטה בבנק לאומי, שני פרויקטים שקיבל בירושה מקודמו.



על הדרך הוא הספיק להתנגח עם המפקח על הביטוח והממונה על שוק ההון, ידין ענתבי, לגבי עיכוב כניסתם של שני הבנקים הגדולים לתחום הייעוץ הפנסיוני, ולקינוח הוא קיבל את קריסתה של חברת הנדל"ן חפציבה, שחייבת לבנקים מאות מיליוני שקלים. לקראת מסיבת העיתונאים הראשונה שערך התפנה השבוע חזקיהו להעניק ראיון ראשון מאז שנכנס לתפקידו החדש.



המינוי של חזקיהו לתפקיד המפקח על הבנקים היה תקדימי. הנגיד, סטנלי פישר, רצה לשנות את הגישה של הבנק המרכזי, ובניגוד למינויים הקודמים לתפקיד ביקש לאיישו במישהו מהמערכת. וכך מצא את עצמו חזקיהו, שלפני המינוי היה מנהל האשראי העסקי וחבר הנהלת בנק דיסקונט, מוכתר לאחד התפקידים החזקים ביותר במערכת הבנקאית. "המעבר לפיקוח על הבנקים מאוד מעניין ושונה ממה שעשיתי עד היום, למרות שאני מכיר את המערכת לאורך תקופה ארוכה מאוד. אני מרגיש שינוי ודברים שרואים מכאן לא רואים משם", הוא אומר.



מה אתה רואה שלא ראית לפני כן?



"את המערכת כולה. היו דברים שהייתי פחות ער אליהם, בעיקר על רקע השינויים של ועדת בכר והרפורמות ששוק ההון עבר בשנים האחרונות. השינוי בנקודת המבט מושפע גם מהעובדה שהגעתי מתוך המערכת וגם מזה שהסקטור הפיננסי משתנה. יש שוני למשל באופן שאני מסתכל על הסיכונים שהמערכת לוקחת על עצמה. בתור מפקח אתה רואה את העולם באופן שונה ממנהל שממוקד ברווחיות".







זה לא קצת מוזר לעשות את המעבר הזה? הרי צמחת במערכת הבנקאית, אתה מכיר את כולם.



"כשהגעתי לפיקוח עשיתי סוויץ' בראש. החלטתי שאני מתכוון לעשות את התפקיד כרגולטור ולא כבנקאי, למרות שהיו אנשים שלא הבינו את זה בהתחלה. זה נכון שצמחתי בתוך המערכת הבנקאית. עם חלק מהבנקאים יש לי מערכות יחסים טובות מאוד, וחלק אפילו חברים אישיים שלי. אבל כשנכנסתי לתפקיד גזרתי על עצמי הפרדה מלאה. אני מאוד מחמיר בעניינים האלה. משתדל לא להגיע לאירועים חברתיים שאני לא חייב. בהתחלה זה היה מוזר, גם לי וגם לחברים שלי ממקום העבודה הקודם, אבל אני בטוח שהם מבינים אותי".



אילו אנשים לא הפנימו עדיין את השינוי?



"הייתי ער לציפיות שבאו גם מכיוון של בנקאים מסוימים וגם מכיוונם של אנשי תקשורת שציפו שאני אתנהג כבנקאי ולא כמפקח. היום ברור לכולם שאני רגולטור, והיתרון הוא שהבנקאים יודעים שעל סמך הניסיון שלי אני מכיר את הטענות והצרכים שלהם, ואם יש באמת צורך­ אני מתחשב בהם".



היה חשש שלא תטפל בעניין של העמלות בגלל שאין לזה קשר ליציבות של הבנקים?



"נחשפתי לעניין העמלות דרך מערכת פניות הציבור. יש המון פניות של הצרכנים בנוגע להוגנות של הבנקים, וחלק מהפניות נמצאו מוצדקות. זה חלק מעבודת הפיקוח השוטפת מכיוון שדרך בדיקה של תלונות ספציפיות של לקוחות אני יכול לקבל תמונת מצב רוחבית של המערכת. אחד המדדים לרמת הניהול של הבנקים הוא היחס ללקוחות שלהם. מצד שני אסור לשכוח שהיציבות היא היעד מספר אחת, ואת זה אני לא הולך לשנות. שמירה על היציבות נועדה לשמור על הפיקדונות של הלקוחות. ואולם בד בבד עם יעד היציבות, יש יעדים נוספים ואחד מהם הוא הטיפול ההוגן בלקוחות, ובעניין הזה, הודות לחקיקה החדשה, יש לי יותר סמכויות וכוח ממה שהיה בעבר".



אבל בכל זאת, אפשר לפקח על יציבות הבנקים גם בלי להתעסק עם הלקוחות.



"זאת האחריות שלנו, מכיוון שאף אחד לא עושה את זה. בחפציבה, למשל, לא המתנו לתלונות אלא עשינו מהלך יזום. לכאורה יש פה סיפור צרכני בלבד, ולא צריך לעניין אותי שום דבר מעבר לזה בפרשה הזאת. זו גישה לא נכונה. דרך המקרה הזה אני בודק אם יש כשלים בדרך שבה הבנקים מעמידים ליווי פיננסי לבנייה. דרך הלקוח אני מגיע לנושא של היציבות".



ומה גילית בפרשה הזאת על הבנקים?



"עדיין לא השלמנו את הבדיקה מכיוון שהיינו צריכים קודם כל לתת טיפול מיידי ללקוחות שנפגעו. מהבדיקה הראשונית עולה שמערכת הליווי הפיננסית לפרויקטים של בנייה היא מערכת טובה. יש פרצות שצריך לסגור אותן, אבל לא צריך לשנות את השיטה. אם לא היתה הונאה או שיתוף פעולה פנימי, לא היתה בעיה עם האשראי הזה".



יש חשד שהיה שיתוף פעולה של בנקאים עם בועז יונה?



"הכשלים לא היו ברמה של מי שנתן את האשראי, אלא ברמה של פקידים שהיו אחראים על הפקדות ומשיכות כספים. צריך לבדוק עד כמה הכשלים האלה נבעו מטעות או משיתוף פעולה של הפקידים האלה".



התעריפון החדש יגביר התחרות



מה התעריפון הבנקאי החדש אמור לחולל בענף?



"השינוי של התעריפון צריך להיות עוד פתרון בנושא של התחרות. תעריפון שקוף ופשוט צריך לסייע ללקוח להשוות עלויות ולממש את פוטנציאל התחרויות, שכיום נמצאת במידה נמוכה מדי בענף. הכוח של התעריפון החדש לא צריך להיות מוגבל רק למיקוח על העמלה. הלקוחות צריכים לעשות בו שימוש גם כדי להפחית ריביות. אם אני אראה שזה לא עוזר, אני אתערב באופן ישיר ואכניס יותר עמלות לפיקוח".



על איזו תחרות אתה מדבר?



"אני לא מסכים עם האמירה הזאת. עובדה שיש תחרות על האשראי במגזר העסקי. זה שיש ריכוזיות גבוה לא אומר שלא יכולה להתפתח תחרות. בהולנד, לדוגמה, שהיא מדינה בסדר הגודל שלנו, יש ריכוזיות גבוה בסקטור הבנקאי, אבל גם תחרותיות גבוהה. תחרותיות נמצאת איפה שיש איום תחרותי חיצוני על המערכת, ואנחנו רוצים לטפל גם בנושא הזה".







אז איך אתה מתכוון לטפל בתחרותיות?



"זה התחיל בוועדת בכר, שעוד מוקדם לשפוט אותה, וזה ימשיך בניסיונות נוספים לשכלל את שוק ההון והמוצרים שהוא מציע. יש לנו צוותי חשיבה שבוחנים כל הזמן יוזמות, כמו למשל הקרנות הכספיות שאמורות ליצור תחרות על הפיקדונות. אבל לא כל יוזמה שתעלה נאמץ באופן אוטומטי. צריך לבדוק את היתרונות שלה לעומת העלות למערכת ­ ואז להחליט. נעשו לאחרונה כמה מהלכים מקבילים, וצריך לתת לשוק זמן לעכל אותם. אני מאמין שביחד הם יביאו לשיפור במבנה התחרותי בענף. המטרה היא לראות שהגופים החוץ בנקאיים יתחרו גם על הלקוחות הקמעונאיים, אבל השינויים קרו רק אתמול וייקח זמן עד
שזה יקרה".



מתי אתה מעריך שהגופים החוץ בנקאיים ישתלבו בתחרות על האשראי הקמעונאי?



"ב-2006 האשראי הקמעונאי של הבנקים גדל מאוד, בטח לעומת האשראי העסקי, וזה סימן לבעיה תחרותית. אני מאמין שבעתיד הגופים שרכשו את קופות הגמל יעשו שימוש בבסיס הנתונים שרכשו כדי ליצור פלטפורמה שתתחרה גם על סקטור הבנקאות הקמעונאית. המערכת החוץ בנקאית עדיין לא הצליחה לעכל את כל הנכסים שהגיעו אליה. כבר היום אנחנו שומעים תלונות של לקוחות על בעיות שירות. הנושאים האלה צריכים להיות מפוקחים על ידי הממונה על שוק ההון והמפקח על הביטוח, אבל בגלל שהשינויים היו כל כך מהירים הוא עדיין לא נערך לקליטת ועיכול הנכסים שהגיעו לתחום שעליו הוא מפקח. כאשר תהיה מערכת פיקוח טובה אפשר יהיה להכניס את הגופים האלה לאשראי הקמעונאי".



אז אתה רוצה למזג את הפיקוח על הבנקים עם הפיקוח על הביטוח וממונה על שוק ההון?



"אם מתוך דברי משתמע שאני בעד איחוד הפיקוח על הבנקים עם הפיקוח על הביטוח והממונה על שוק ההון באוצר, אז חד-משמעית התשובה היא כן. זה צריך להתבצע ומהר. אני לא רומז, אני ברור מאוד במה שאני אומר".



אתה מתכוון למיזוג גם אם זה אומר שהפיקוח על הבנקים יצא מבנק ישראל?



"הנגיד ושר האוצר צריכים לקבל החלטה בנושא. אני אקבל כל החלטה, גם אם יגידו שהפיקוח על הבנקים צריך לצאת מבנק ישראל".



סרברוס צריכה להאשים רק את עצמה



במאי פקעה האופציה של קבוצת סרברוס-גבריאל שזכתה במכרז לאומי הראשון, והקבוצה לא הצליחה להשלים את ההשתלטות על הבנק. היו טענות שבבנק ישראל לא עשו מספיק כדי לאשר את הקבוצה.



"ליוויתי את התהליך של ניסיון העברת השליטה לזוכים במכרז הראשון בחלק האחרון שלו, לקראת פקיעת האופציה. אני אומר בלב שלם שאם המתמודדים צריכים להאשים מישהו, אז זה רק את עצמם. היתה התנהלות לא נכונה שלהם. בנק ישראל עשה כל מה שאפשר מבחינת יצירתיות ולוחות זמנים. זו היא אחת הסוגיות המורכבות שנתקלתי בהן בחיי, וזה בטח לא נושא שאת הכישלון שבו אפשר להפיל על פקיד כזה או אחר".



ומה הלאה? כיצד אתם מתכוננים להפרטת הבנק?



"הפרטת בנק לאומי חשובה מאוד לתחרותיות. היא גם חשובה להנהלה של הבנק ולעובדים שלו. אנחנו עובדים על מציאת רוכש זר לבנק ובמקביל מתכוננים לפרסם מכרז חדש אם לא נמצא רוכש כזה. אפשרות אחת היא למכור את ה-10% שיש למדינה למי שמחזיקים היום כ-10%-5% ואם צריך לתת להם זמן מוגדר כדי להשלים את גרעין השליטה ל-20%. יש גם אפשרות ש-5% ממניות לאומי שמחזיק אוצר התיישבות היהודים יימכרו ביחד עם מניות המדינה, ואז יוכלו להתמודד גם מי שאין להם היום מניות בבנק. משרד האוצר מטפל בנושא הזה, אבל אני לא יכול לומר בוודאות שמניות אוצר התיישבות היהודים יימכרו ביחד עם המניות של המדינה".



מוטרד מהתנהלות אריסון בפועלים



מה דעתך על הלחץ שהופעל על הדח"צ אמיר ברנע ב להתפטר?



"מהיום הראשון שנכנסתי לתפקיד היתה תנועה מאוד סואנת סביבי. הפעילות שלי לוותה באירועים שוטפים רבים, והאירועים האחרונים רק חיזקו את השינוי שאני מנסה להנחיל, של מעבר לפיקוח על ההנהלות והדירקטוריונים של הבנקים. אין לרמוז ואין לומר לדח"צ שבעל השליטה רוצה שהוא יתפטר. אני מאוד מודאג מההתנהלות הזו. העצמאות וחוסר התלות של הדירקטורים זה אחד הדברים הכי חשובים בבנק".







מה אתה מתכוון לעשות בכדי שמקרים כאלה לא יחזרו?



"בטווח הארוך, תקן באזל 2 יטפל בזה מבחינת ההנחיות של הממשל התאגידי שהוא יטמיע. בטווח הקצר לא הצלחתי למנוע את ההתפטרות של ברנע, למרות שביקשתי ממנו להישאר והתחייבתי לתת לו את כל התמיכה. עכשיו אני צריך לדאוג שלא יקרה לדירקטורים שנשארו מה שקרה לו. הנוהל הבנקאי אוסר כבר היום על בעלי השליטה לדבר עם הדירקטורים שלהם. אם הם רוצים להעביר מסר לדירקטוריון, הם צריכים לעשות את זה באמצעות היו"ר. ייתכן שצריך לבדוק את הנוהל הבנקאי. ייתכן שנשנה אותו ונחיל סנקציות נוספות על מי שלא ימלא אותו".



לא חוזר למערכת הבנקאית



הכניסה שלך לפיקוח לוותה ברעש גדול על רקע הסכסוך בין הנגיד וקודמך בתפקיד. מה מצאת כשהגעת?



"הסערה הייתה לפני שהגעתי. כשנכנסתי לתפקיד זכיתי לשיתוף פעולה מלא מהנגיד ומהאנשים בפיקוח במהלכים שאני עושה כדי להצעיד את הפיקוח לכיוונים שאני חושב שהוא צריך להגיע אליהם".



כשתפרוש נמצא אותך כמנכ"ל של אחד הבנקים הגדולים?



"הקדנציה שלי אינה מוגבלת בזמן, ולא באתי כדי לחזור למערכת הבנקאית. אין תפקיד במערכת הבנקאית שלא ביצעתי כבר, מרמת הפקיד הפשוט ועד למנכ"ל, בישראל ובחו"ל, וגם חבר הנהלה בכירה. המעבר לתפקיד הנוכחי לא נועד על מנת לאפשר לי לחזור לתפקיד בכיר יותר בבנקים. יעידו הבנקאים החברים שלי, שהצעות לתפקידים בכירים היו לי לפני שמוניתי למפקח על הבנקים".



ויתרת על שכר של מיליונים. למה עשית את זה?



"בחרתי בתפקיד בגלל האתגר והשליחות שיש בו בתקופה הזאת. ויתרתי על הרבה כסף כשהחלטתי לקחת את התפקיד, אבל כשעשיתי את המאזן ראיתי שיש לי אפשרות להשפיע על עיצוב המערכת בתקופה שהיא עוברת שינויים גדולים, וזה שווה את הוויתור על הכסף והקידום המקצועי במערכת הבנקאית".



מה דעתך הכללית על המערכת הבנקאית?



"יש ביקורת מוצדקת על המערכת, אבל אני מרגיש שזה נהיה באופנה לבקר אותה על כל דבר ולהנחית עליה כל יום רפורמה חדשה. יש יותר מדי אנשים שמנסים לשנות את המערכת, בזמן שמי שצריך ליזום את השינויים האלה זה הפיקוח על הבנקים. מערכת בנקאית חזקה היא אחד האינטרסים החשובים ביותר של המדינה. בלי מערכת איתנה, לא תהיה כאן התפתחות כלכלית. זה נכון, הבנקאים הרוויחו ביושר את התדמית הגרועה שלהם, אבל צריך לעשות הכול כדי לשפר את התדמית הזאת, ובעשייה הזאת כלולים הבנקאים, הרשויות הציבוריות וכלי התקשורת".


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully